הון בחשבון משותף עובר בירושה? תחשבו שוב
האם אתם רשומים כשותפים או כמיופי כוח בחשבון הבנק של הוריכם הקשישים? אולי של אחיכם? אם הנחתם שבעת פטירתם מגיעים לכם כלל הכספים שבחשבון - פסיקה של בית המשפט מוכיחה אחרת
אֵם מבוגרת ייפתה את כוחה של בתה לבצע פעולות בחשבון המט"ח שלה, ובשלב מסוים אף צירפה אותה כשותפה לחשבון. שבע שנים לאחר מכן נפטרה האם, הבת משכה את כל הכספים והפקידה אותם בחשבון אחר, שלה ושל אחותה, ולאחר מכן משכה מחצית מהסכומים מהחשבון החדש והפקידה אותם בחשבונה הפרטי. לטענתה, הכספים מהחשבון המשותף לאם ולה הם בגדר מתנה כהגדרתה בחוק המתנה.
אילוסטרציה. פתיחת חשבון משותף אינה מהווה ערובה לרצונו של אחד השותפים להוריש את חלקו צילום: שאטרסטוק
מעשיה של הבת היו לצנינים בעיני היורשים האחרים, שעתרו כנגדה לבית המשפט המחוזי. טענותיה נדחו ונפסק שלא הוכחה כוונת המנוחה להעניק לה מתנה מעין זו. הבת ערערה לעליון ונדחתה שוב: פתיחת חשבון משותף, נקבע, אינה מהווה ערובה לרצונו של מי מהשותפים להוריש או לתת במתנה את חלקו בחשבון לשותפים האחרים.
פסק הדין, שניתן בשנת 1981, משמש עד היום כהלכה המנחה לבחינת מעמדם של כספים שמקורם בחשבון בנק משותף: אם הוסף שותף לחשבון קיים, חזקה שההון בחשבון שייך לעיזבונו של פותח החשבון המקורי: הוספת שותף לחשבון אינה הופכת אותו לבעלים של מחצית ההון בחשבון, ואם יטען אחרת - עליו להוכיח טענותיו.
לעומת זאת, אם נפתח החשבון מלכתחילה על שם שני שותפים או יותר, חזקה שבמותו של אחד מהם יועבר חלקו לעיזבונו והשאר יהיה שייך בחלקים שווים לכל אחד מהשותפים. על הטוען אחרת - להוכיח טענותיו.
שותפות אינה בעלות
סעיף "אריכות ימים", שמקורו בפקודת הבנקאות, קובע כי עם מות אחד השותפים בחשבון יוכלו השותפים הנותרים להמשיך ולבצע בחשבון פעולות, כשליורשי הנפטר או מנהלי עזבונו לא תהיה בו זכות כלשהי עד שיקבע מעמדם החוקי בחשבון. מטרת הסעיף היא להגן על האינטרסים של הבנק ולהבטיח פעילות סדירה במקרה של מות אחד הבעלים, והוא אף מסייג וקובע מפורשות שאין בהוראותיו "משום קביעה ביחס לבעלות בנכסים, כולל בכספים, בפיקדונות או בניירות הערך שהיו בחשבון בעת הפטירה".
כלומר, הסעיף אינו בא להסדיר את זכויותיהם של השותפים בחשבון בינם לבין עצמם או להעניק זכות ירושה למי מהם. הסעיף גם אינו מכשיר את היות הכספים "מתנה" לשותפים האחרים ואינו גובר על הוראות הצוואה שהניח המנוח. לכך גם מתווסף חוק הירושה, הקובע שמתנה שנותן אדם לאדם אחר תקפה רק כל עוד הנותן בין החיים: משנפטר הנותן, אין למקבל זכויות ברכוש, אלא אם כן הן עוגנו בצוואת הנותן.
מתנה עם הוכחה
דוֹד שצירף את אחיינו האהוב כשותף לחשבון הבנק שלו, נפטר, והאחיין עתר לבית המשפט בבקשה להצהיר שהכספים בחשבון הם רכושו שלו וניתנו לו במתנה על ידי המנוח. לדבריו, הוא היה כבן לדוד הערירי, ששיתף אותו ברכושו ובהתנהלותו הכלכלית ודאג לסיפוק כל צרכיו. צירופו לחשבון הבנק, טען, נעשה בכוונה מפורשת להעניק לו מעמד של שותף עם סעיף "אריכות ימים", ובכך להעניק לו הכספים במתנה.
העדויות והראיות אימתו את טענות האחיין, אולם לא הוכח שהדוד העניק לאחיין את מלוא הכספים במתנה וגם אם עשה כן, הרי שלא הותיר אחריו צוואה המעגנת מתנה זו. נפסק, אם כן, שרק מחצית הכספים שייכת לאחיין והמחצית האחרת - לעיזבון המנוח, וזאת אף שכל הכספים שבחשבון מקורם בהונו של המנוח בלבד.
במקרה של השתלטות עוינת על חשבון בן המשפחה המנוח, כאשר השותף בחשבון מתנהג כאילו הוא בעליו היחיד ואינו שועה לבקשות בני המשפחה, יש לפנות מיד לייצוג משפטי להוצאת צו מניעה כנגדו, ובמקביל יש לפעול להוצאת צו ירושה.
למי שמעוניין להעניק מתנה לקרובו לאחר מותו - הדרך היחידה לעשות זאת היא לצוות על כך בצוואה, כאמור בחוק הירושה. מומלץ מאוד לעשות זאת אצל עורך דין הבקיא בתחום דיני הירושות והצוואות.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.
הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני ירושות וצוואות
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
