המלצות ועדת גרמן: הבטחה אדירה עם קשיים גדולים

דבר ראשון ולפני הכל, מה שמגיע מגיע: המלצות ועדת גרמן, לפחות על הנייר, נראות כמו הצלחה מסחררת. לפחות ברמה ההצהרתית חלק מהמסקנות הן בבחינת מתנה למערכת הבריאות הציבורית. האמירה כי הכנסת מערכת הבריאות הפרטית לתוך הציבורית אינה הפיתרון הנכון לחיזוק המערכת הציבורית, שמנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק השמיע אתמול במסיבת העיתונאים, היא יוצאת דופן; בעיקר עבור מי שהגיע מבית החולים תל השומר והתחנך על ברכי התפיסה שהכנסת השר"פ למערכת הציבורית היא חזות הכל.

ואולם, כדי שההישג על הנייר יהפוך להישג במציאות יש צורך בהרבה עבודה קשה של הרבה גורמים אל מול לחצים לא פשוטים שעוד יתעוררו.

משרד הבריאות צריך ללמוד איך לנהל את המערכת שלו

הסיכון הראשי הוא זה הפוליטי. העובדה שגרמן הצליחה להשיג הסכמה לתוספת של מיליארד שקל לתקציב משרד הבריאות מעידה על הישג פוליטי. אמנם הדרג המקצועי במשרד האוצר הוא הגורם שהיה צריך להילחם מולו, אבל זה לא היה קורה כלל לולא תמיכה מפורשת של שר האוצר יאיר לפיד בחברת מפלגתו.

ההישג הפוליטי הוא הסיכון הכי גדול בדרכה של התוכנית להתממש בגלל השיטה שהאוצר עובד לפיה. אמנם גרמן הבטיחה מיליארד שקל, אך הסכום יגיע בפריסה של שלוש שנים. 300 מיליון יועברו כבר השנה בתוספת חד־פעמית, ובתקווה שעוד 700 מיליון יגיעו בפריסה בשנים 2015–2016. ומה יקרה אם יהיו בחירות באמצע והממשלה תתחלף? מה יקרה אם בשנה הבאה, כשיתחילו דיוני התקציב ל־2016, הפקידים יגידו שאין לזה כסף? תפקידו של הציבור יהיה לוודא שההבטחה לא תיעלם בגלל "זמנים קשים" ו"אילוצים תקציביים" או כי "משרד הביטחון לקח את כל הכסף".

הקושי השני ביישום התוכניות היפות של גרמן הוא ניהולי. משרד הבריאות אינו יודע לנהל בצורה איכותית את בתי החולים. זו עובדה, לא פרשנות. מנכ"ל משרד הבריאות הקודם פרופ' רוני גמזו אף הודה בכך בגלוי. לכן הוועדה ממליצה להכניס מערכות מידע ניהולי לתוך בתי החולים, שיוכלו להגיד בזמן אמת מה מצב התורים בחדרי המיון, מהם זמני ההמתנה לניתוחים שונים, אילו רופאים עובדים באילו שעות, מתי מנתחים את תיירי המרפא וכיוצא באלה. מפתיע ככל שזה יישמע, בשנת 2014 אין בבתי החולים מערכות כאלה. חלקם אפילו מנהלים תורים במחברות.

יאיר לפיד. ההישג של גרמן נזקף לזכות התמיכה שלו צילום: אוראל כהן

הצורך במידע ובשקיפות אדיר למי שמעוניין להזרים מאות מיליוני שקלים לבתי החולים בכל שנה כדי לקצר את זמני ההמתנה לטיפולים. אחרת, הכסף שיוזרם לא בהכרח יגיע לניתוחים הנכונים, למספר הרופאים הנכון וכדומה. וכשהכל בסוף יקום וייפול על היכולת של משרד הבריאות לפתח מערכות כאלה, להטמיע אותן בבתי החולים וגם לוודא שהן פועלות כמו שצריך, הציבור יכול להיות קצת סקפטי. טוב יעשה המשרד אם ישמש דוגמה אישית ויפרסם דו"חות התקדמות פומביים כדי שהציבור יידע איך הוא מיישם את התוכנית שלו.

דרושה רוח גבית מצדה של המפקחת על הביטוח

הקושי האחרון הוא אמון הציבור - האם מערכת הבריאות הציבורית יכולה להשתפר במידה שבה הדימוי שלה ישתפר עד שהצורך הפסיכולוגי של הציבור בכיסוי ביטוחי פרטי ידעך? זו שאלת השאלות.

חישבו לרגע על חברות הביטוח הפרטיות שמוכרות את ביטוחי הבריאות הפרטיים. הן לא מתכוונות להפסיק במאמצי השיווק שלהן. להיפך. ככל שהם יוכלו לשכנע את הציבור שהכיסוי הציבורי אינו מספיק, ושבלי כיסוי פרטי אין שום סיכוי שתקבלו משהו כתזדקקו לו נואשות, ההמלצות של גרמן לא יספיקו.

מי שבאמת אמורה לטפל בעניין הזה היא המפקחת על הביטוח דורית סלינגר. המלצות ועדת גרמן לא יהיו שלמות בלי פעולה מקבילה שלה, שעלולה אף לדרוש חקיקה, שודאי תגרור לחצים כבדים מאוד מצד חברות הביטוח ואסותא - ולכו תדעו איפה זה ייגמר. ככל שפעולותיה של סלינגר ייתנו רוח גבית להמלצות גרמן, כך הציבור ייצא נשכר. בינתיים היא בעיקר

מדברת. מבחן ההוכחה עוד עליה.

האמון של הציבור במערכת הבריאות הציבורית הוא שברירי. לא משקמים אותו ביום אחד. אם בתוך שנה התורים לא יתקצרו משמעותית, לרבות בחדרי המיון, הציבור לא ימהר לנטוש את הביטוחים הפרטיים ואת אסותא. וזה יהיה שבר איום ונורא למערכת שיהיה קשה מאוד לתקן.

השנה הזו היא קריטית למערכת הציבורית, והמבחן של גרמן דומה למבחן הגדול שמאיים על לפיד בתחום הדיור. נטל ההוכחה עליה אדיר. היא העלתה את רף הציפיות מאוד גבוה, ואם היא תצליח לממש את מה שהבטיחה, היא תיזכר בתור שרת הבריאות החשובה ביותר שהיתה כאן. שיהיה לכולנו בהצלחה.