בעיה של שקיפות

בשבוע שעבר, במהלך דיון על סוללות מכשירי הסלולר של סמסונג בכנסת, ניתן היה לראות מחזה מוזר: אילן בן־דב ניגש אל נציגי רשות ני"ע, והפציר בהם לחקור את הדיווחים של סקיילקס וסאני שבשליטתו, ולחייב אותן לחשוף פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון.

מה יגלו הפרוטוקולים? אין לדעת. מה שכן אפשר לדעת זה שעד כה סקיילקס לא הציגה שום הסבר לשאלה מדוע עיכבה במשך 11 יום את הדיווח על האולטימטום שהציבה סמסונג. גם רשות ני"ע שומרת על שתיקה. אולי הפרוטוקולים יספקו לכך הסבר ברור יותר.

המפסידים העיקריים מעיכוב הדיווח אמורים להיות מחזיקי האג"ח מסדרות ז'־ט' ו־1, שיפסידו את הסכומים הגבוהים ביותר במקרה של חיסול מערכת היחסים בין סקיילקס לסמסונג. אחת המחזיקות הגדולות בסדרות אלה היא לפידות שבשליטת יעקב לוקסנבורג, שנציגיה נכנסו לדירקטוריון סקיילקס ביום שבו התקבל האולטימטום מסמסונג.

למרות זאת, כאשר נשאל מדוע עוכב הדיווח במשך 11 יום, אמר לוקסנבורג כי צריך לשאול את סקיילקס, ובפרט את יהל שחר, המנכ"ל שיפרוש ממנה בסוף החודש. את שחר שאלנו כבר לפני כמה ימים, וגם הוא לא סיפק הסבר לעיכוב.

בכל מקרה, אם לוקסנבורג כיהן בדירקטוריון ביום שבו התקבל האולטימטום, ניתן להניח כי ידע על כך בזמן שמחזיקי אג"ח אחרים באותן סדרות לא ידעו. עם זאת, מחירן של אג"ח אלה בשוק עלה במהלך אותה תקופה, כך שפרט לחוסר השקיפות מול בעלי האג"ח והמניות, קשה לטעון כי נגרם להם נזק כלכלי כלשהו.

יהל שחר צילום: מיקי אלון