נאמני הדסה ביקשו 4.6 מיליון שקל עבור 3.5 חודשי עבודה

נאמני בית החולים הדסה, עורכי הדין ליפא מאיר ואשר אקסלרד, הודיעו בימים האחרונים לבית המשפט כי הם מבקשים שכר טרחה בגובה 4.62 מיליון שקל.

הנאמנים טוענים בבקשתם כי יכלו לבקש שכר עתק של 106 מיליון שקל בהתאם לתקנות לקביעת שכר הטרחה לנאמנים, אך הם החליטו להסתפק בשכר טרחה צנוע יותר. כך לשיטתם. הסכום המבוקש מחושב לפי שעות העבודה שלהם בפועל, בצירוף בונוס על המאמצים המיוחדים שהשקיעו שזהה בגובהו לשכר מבוסס השעות.

השניים לא ציינו בבקשה שהגישו מהו הסכום אותו הם מעוניינים לקבל מפורשות. אלא שבעוד שאקסלרד חשף באחד מעמודי הנספחים את הסכום שהוא מבקש - 2.03 מיליון שקל - הרי שמאיר נמנע משום מה מלעשות זאת ושלח את השופט לערוך חישובים בעצמו. מחישוב שערך "כלכליסט" עולה כי מאיר מבקש שכר טרחה של 2.58 מיליון שקל, כך שבסה"כ מבקשים השניים 4.62 מיליון שקל.

מאיר ואקסלרד התמנו ב־9 בפברואר כנאמני הדסה, כאשר תפקידם היה מתן יעוץ משפטי להנהלת הדסה וקידום הסדר הנושים, בזמן שבית החולים המשיך להיות מנוהל על ידי הנהלתו הקיימת. כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן אישר השופט דוד מינץ מבית המשפט המחוזי בירושלים את הסדר הנושים, ולאור התנגדות המדינה שהנאמנים ישארו בתפקידם שנה שלמה לצורך פיקוח על ההסדר, הורה להם מינץ לסיים את תפקידם בתוך חודש ימים ולהגיש לו בקשת שכר טרחה.

בפתח בקשת השכר ציינו השניים את התעריפים שהם מבקשים: 600 שקל עבור שעה שלהם או שותף במשרדיהם, 500 שקל לשעת עבודה של עו"ד שכיר ו־250 שקל לשעת עבודה של מתמחה. כל הסכומים הם לפני מע"מ. בנוסף ביקשו השניים לאשר להם "תוספת מאמץ מיוחד של 100%" שמשמעותה הכפלת שכר הטרחה שביקשו על בסיס שעות העבודה.

השניים כתבו כי נסיבות התיק אינן מאפשרות שימוש בתקנות השכר הרגילות שמאפשרות לפסוק שכר ניהול, מימוש או חלוקה, שכן הם לא ניהלו את בית החולים ולא מכרו נכסים ותפקידם יועד מלכתחילה לצורך גיבוש הסדר נושים ותוכנית הבראה. הם הוסיפו כי שכר לפי תקנות השכר - שמתאים למקרים בהם הנאמנים פועלים להגדלת הכספים שבקופת החברה - יביא לתוצאה לא סבירה בגובה 106 מיליון שקל. בגוף הבקשה הובאה טבלה מפורטת ונרחבת המציגה את בסיס החישוב לסכום של 106 מיליון שקל.

מדו"ח השעות של משרד ליפא מאיר עולה כי המשרד דורש 2,900 שקל לפני מע"מ על שעות עבודה לצורך הכנת בקשת שכר הטרחה עצמה. עוד עולה מדו"ח השעות כי על הכנת בקשת שכר הביניים של הנאמנים שהוגשה לפני חודשיים ואפשרה לכל אחד מהם לגבות 100 אלף שקל מקדמה, גבה המשרד לא פחות מ־4,125 שקל, לפני מע"מ ולפני הכפלת השכר.

הנאמנים כתבו עוד כי הם השקיעו בתיק אלפי שעות עבודה שבאו לידי ביטוי בעשרות פגישות וישיבות שקיימו עם כל המעורבים, בדיונים בבית המשפט, כתיבת מסמכים לבית המשפט ועוד.

השניים כתבו כי בקשתם מוגשת בהסכמת הכונס הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן, למעט עניין הכפלת השכר בגין מאמץ מיוחד כשלדבריהם דעתו של הכנ"ר היא שיש להסתפק בתוספת נמוכה מהמבוקשת.

בהחלטה שמסר השופט מינץ הוא אישר את השכר הבסיסי לני שעות עבודה, אך סירב לאשר את הכפלת השכר בגין מאמץ מיוחד. מינץ כתב כי "קיים קושי לאשר את המבוקש ולו מפני שפסיקת השכר על בסיס שעתי נותן מענה עקרוני למאמץ הבא לידי ביטוי בשעות העבודה שהושקעו". הוא הורה לכנ"ר להגיב בתוך שבועיים ולפרט מה גובה תוספת המאמץ "אשר לדעתו ראוי, אם בכלל, שיפסק בעניין זה".