$
בארץ

צוק איתן

שלושה מפגשים בדרום הארץ, בין הפסקת אש ללחימה

התפוקה יורדת, הזמנות מבוטלות, העובדים לחוצים וכל הזמן התחושה הזו, שבעוד רגע, כשיחזור השקט, כולם שוב ישכחו מהם. במפעלי הדרום יודעים איך זה להיות בקו האש, ביותר ממובן אחד

דוד רפאלי 06:4816.07.14
"היום רגוע." אמר אתמול בבוקר אלי שמיני, סמנכ"ל תפעול ברב בריח, אחרי אזעקה נוספת שהקפיצה את העובדים למרחבים המוגנים במפעל באשקלון. "אתמול כל שלוש דקות היתה אזעקה, היו הפסקות חשמל.כיפת ברזל מוצבת קרוב לכאן ומיירטת את הטילים ממש מעל המפעל". שמיני מציג חתיכה של טיל הטמי"ר (המיירט של כיפת ברזל) שנפלה במפעל. "אם דבר כזה נופל על אחד העובדים, אוי ואבוי".

 

 


התכוננו ליום רגוע, יום של הפסקת אש - יום כזה שמתאים לנסיעה לביקור במפעלי הדרום, לראות כיצד הם מסכמים את שמונת הימים של מבצע צוק איתן. אבל כבר בדרך לדרום הרדיו הודיע מספר פעמים על אזעקות בקרבת מקום, ולפתע הבנו שני דברים - הראשון, שהכביש שעליו אנחנו נוסעים כנראה נחשב שטח פתוח, ולכן כיפת ברזל לא הולכת לבזבז עלינו טיל מיירט. השני, שאת מה שהמרכז סופג בשמונה ימים, הדרום סופג בשעתיים.

 

תחנה ראשונה: מפעל רב בריח באשקלון, 10:30

 

ברב בריח מספרים על ירידה של 40% בתפוקות בעקבות המבצע, אך המפעל מנסה לעבוד במתכונת רגילה של שלוש משמרות ביממה. חלק מהעובדים נשארים בבית, רבים גויסו בצו 8 וקשה במיוחד לאייש את משמרת הלילה. "המפעל בבלאגן." אומר שמיני, והוא לא צוחק. מהנדסים מפינלנד הגיעו להתקין את המכונות ונקלעו לקו האש. תוך כדי ראיון עם אחד מהם נשמעת אזעקה, פניו משדרים בעתה מוחלטת ואנחנו רצים יחד למרחב המוגן — יש לנו 15 שניות להגיע לשם. "הרבה פעמים אני רצה למרחב המוגן ושומעת את הפיצוץ בדרך", מספרת המזכירה ריקי.

 

"אני לא יודע איך אתם חיים ככה." אומר פסי שאראך, אחד המהנדסים הפינים. "אתם בטח חיים תחת חרדה קשה. פינלנד לא חוותה דבר דומה מאז מלחמת העולם השנייה". למשפחות בבית הם לא מספרים הכל.

 

מפעל רב בריח באזור התעשייה אשקלון מפעל רב בריח באזור התעשייה אשקלון צילום: אוראל כהן

 

פסי ושאר המהנדסים מפינלנד מנסים להשיג טיסה שתיקח אותם בחזרה הביתה, אבל שמיני מנסה לשכנע אותם להישאר. "אנחנו לוקחים אותם למסעדות ומפנקים אותם כמה שאפשר, רק שיישארו. אני לא מאשים אותם שהם רוצים לעזוב. אני לא יודע אם הייתי נשאר במקומם". בשבוע הבא אמורים להגיע מהנדסים מאיטליה, וברב בריח מקווים שלא יבטלו ברגע האחרון.

 

המהנדס הפיני של רב בריח, פסי שאראך. "לא יודע איך אתם חיים ככה" המהנדס הפיני של רב בריח, פסי שאראך. "לא יודע איך אתם חיים ככה" צילום: אוראל כהן

 

שמיני מספר שהעובדים שנשארים בבית לא נפגעים. "יש לנו עובדות בהריון שמגיעות בכל זאת לעבודה, וזה ראוי להערכה. סידרנו להן מקום עבודה בממ"ד". הוא מספר שלעתים מתאפשר גם לעבוד מהבית. "לא מתרגלים לדברים כאלה," הוא אומר. "גם אני נלחץ כשאני שומע אזעקה. זה יותר קשה כשהאזעקה תופסת אותך בבית עם המשפחה".

שמיני מספר שמבחינת אספקה הם נאלצים לעכב חלק מהמשלוחים. "את הלקוחות בחו"ל לא מעניין המצב והם לא מבינים בכלל מה זה אומר.במפתיע, גם חלק מהלקוחות הישראלים לא מגלים הבנה ואפילו היו כמה ביטולים".

 

האזעקה הראשונה במפעל רב בריח האזעקה הראשונה במפעל רב בריח צילום: אוראל כהן

רב בריח חזקה מאוד בשוק הטורקי, ולדברי שמיני דווקא בגזרה הזאת אין כל בעיה: " אנחנו פועלים במסגרת שותף מקומי בשם Rana. הלקוחות לא מקשרים בין המוצר לבין ישראל".

 

רבע שעה אחרי שעזבנו את רב בריח התקשר שמיני והודיע שטיל נפל בקרבת המפעלוהצית שריפה גדולה. הצלם התעצבן על פספוס של שוט נהדר ולרגע חשבנו לעשות פרסה, אבל הלו"ז הצפוף הכריע ובסוף המשכנו הלאה, לתחנה הבאה.

 

עובדים במשמרות במפעל רב בריח, בצל האזעקות עובדים במשמרות במפעל רב בריח, בצל האזעקות צילום: אוראל כהן

 

תחנה שנייה: כנס עסקים קטנים בבאר שבע, 13:00

 

ובינתיים בבאר שבע - התאחדות התעשיינים קיימה מפגש של בעלי מפעלים קטנים ובינוניים במפעל משכן התכלת, המייצר טליתות. למפגש הגיע גם חבר הכנסת אראל מרגלית ממפלגת העבודה, שמשמש כיו"ר השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת.

 

"הדרום מופלה לרעה לא רק בזמן מלחמה, אלא גם בימי שלום. זה נכון כמעט לכל קטגוריה - אם זה ברמת האשראי בבנק ואם זו כל קטגוריה אחרת". אומר מרגלית, ומספר שהוא מתכנן לקיים באזור דיון של ועדת הכלכלה. "נביא לכאן לדרום שלושים חברי כנסת, למה לא? אני מכיר אנשי עסקים שלא קיבלו עדיין פיצוי על המבצע הקודם, "עמוד ענן", ומקבלים אותו רק עכשיו. חלקם קיבלו פיצוי מגוחך. הם מספרים לי שאחרי "עופרת יצוקה" הפיצוי היה הרבה יותר גדול. ניסינו להעביר צעד של מעבר למע"מ על בסיס מזומן, בתור התחלה כצעד זמני לאור המלחמה, אבל גם באופן קבוע בטווח הארוך - וחסמו לנו את זה".

 

מרגלית מתח ביקורת על כך שתשומת הלב של הציבור ונציגיו לדרום מתגברת פלאים בעתות לחימה, אבל ברגע שהשקט חוזר - העניין נעלם כלא היה. "יש כאן הזדמנות עצומה, וחבל," הוא אומר בהתייחסו להפסקת האש המתפוררת מול חמאס. "עם אנשים כמו חמאס צריך מצד אחד סבלנות, אבל מצד שני אם הסבלנות לא משתלמת — צריך לדעת להכות בהם חזק".

 

ליאור לוי, יו"ר האגף לעסקים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים, סיפר על מספר הצעות שהועלו בהסתדרות כדי לעזור לעסקים להתמודד עם המצב. אחת ההצעות היתה ליצור מעין מעגל תמיכה בין מפעלי הצפון למפעלי הדרום, כך שאם קו ייצור בדרום מושבת, מפעל דומה בצפון יוכל לתמוך בו. בהתאחדות כבר פנו לממונה על הגבלים עסקיים כדי לקבל ממנו אישור ליוזמה. כמו כן, ההתאחדות מבקשת לתת עדיפות לעסקים קטנים ובינוניים בנמלים, משום שאין להם קיבולת מלאי כמו לגדולים.

 

עשרות בעלי עסקים התלוננו על המצב בפני מרגלית ואנשי ההתאחדות. רינה רמות, יו"ר מתן שירותי בריאות, מספרת על הקושי הרב בדאגה לקשישים: "יש לי כאלפיים עובדות באזור הדרום, רובן אמהות לילדים, והעבודה שלהן זה לדאוג לקשישים. זה אתגר רציני לגרום לאמהות הללו להגיע לעבודה, והמדינה עושה הרבה בעיות. כרגע לא ברור לנו כיצד להתנהל, ואנחנו מתנהלים על דעת עצמנו".

 

שמעון לב, מנהל אולם אירועים בבאר שבע, מספר שהעסק פשוט נקטע. "המצב קשה מאוד, אבל אנחנו מוכנים להחזיק עוד כמה שצריך בשביל שתהיה פעולה קרקעית. אני לא מבין את המדינה שלנו, שלא מוכנה לצאת לפעולה קרקעית. חוששים על חיים של חיילים, אבל כשאני הייתי חייל במלחמת יום כיפור יצאתי. עכשיו אני לא צעיר ואני עדיין מוכן לצאת".

 

סמנכ"ל התקשורת של ההתאחדות זאב שרוני סיפר כי עיקר הבעיות שההתאחדות שומעת מבעלי העסקים קשורות למחסור במיגון ובעיות בשמיעת האזעקות. "בסך הכול אנחנו רואים אחוזי הגעה די גבוהים לעבודה. התעשייה עובדת. לדעתי האישית המבצע הזה לא יכול להסתיים במצב הנוכחי".

 

יצאנו מבאר שבע ובצל האזעקות עשינו את דרכנו לתחנה השלישית והאחרונה שלנו להיום.

 

תחנה שלישית: מפעל טרה בנתיבות, 14:30

 

מחלבת טרה העתיקה את המפעל שלה מתל אביב לנתיבות לפני כשנה, וזכתה בתמורה למענק של 118 מיליון שקל מהמדינה - סכום שהוא כ־20% מההשקעה בהקמה. המנכ"ל אורן אלסנר מספר שגם הפרות מרגישות שיש מלחמה, ושהלחץ מוביל לירידה בתפוקת החלב.

 

גם כאן עובדים רבים גויסו למילואים ואחרים נאלצים להישאר בבית עם ילדיהם, והחברה מתמודדת עם המחסור בכוח אדם באמצעות הארכת המשמרות ל־10־12 שעות. "אנחנו מפעל מל"ח - משק לשעת חירום - אנחנו מספקים מוצרים לצה"ל ולמוסדות המדינה. אין מצב שאנחנו לא מספקים. העובדים מבינים את החשיבות, וגם אי אפשר לגרום לפרות להפסיק לייצר חלב.אם יום אחד הצבא לא יקבל את הסחורה, שום פיצוי לא יעזור".

 

מפעל טרה החדש בנתיבות מפעל טרה החדש בנתיבות צילום: אוראל כהן

 

עד הצהריים נשמעו באזור שלוש אזעקות צבע אדום. בזמן הביקור אנחנו רצים עם העובדים למרחבים המוגנים - חלקם מבוהלים, חלקם אדישים, חלקם מתלוצצים על המצב.

 

אלסנר מספר שבגלל שמדובר במפעל חדש, הוא עומד בתקני המיגון המחמירים ביותר: "כל 40 מטר יש מרחב מוגן". הוא מספר גם על עובדים שלא רוצים לעצור את הייצור, אבל החברה מחייבת אותם.גם בטרה עובדים מהנדסים זרים, הפעם מגרמניה, שעוזרים לעשות כוונונים אחרונים למפעל החדש, אבל כשהתחילה ההסלמה במצב הביטחוני הם עזבו, ומהנדסים שהיו אמורים לחזור ביטלו את הגעתם עד יעבור זעם.

 

במסגרת המעבר של החברה מהמרכז לנתיבות, היא הציעה לעובדים להעתיק את מקום מגוריהם לדרום ולקבל מענק מיוחד ותשלום שכר דירה למשך שנתיים. כ־40 עובדים בחרו לעשות כן, ובהם מיכאל אשורוב, גבן מוסמך. "אני לא מתחרט. תל אביב זה המרכז, ולא קל פתאום לעבור לאשקלון. אבל זאת הפרנסה שלי ואני אוהב אותה. אני לא מתכוון לעזוב, גם לא בגלל טילים".

 

חיילים ואזרחים במרחב המוגן, צומת יד מרדכי חיילים ואזרחים במרחב המוגן, צומת יד מרדכי צילום: אוראל כהן

"אנחנו מאוד גאים בכך שעברנו לדרום", אומרת גלי ירום, סמנכ"לית הייצור ומנהלת המפעל. ירום חצתה את הקווים לפני 10 שנים ועברה מתפקיד של טכנולוגית ראשית בתנובה לעבוד בטרה. "החלטנו להפוך לחברה דרומית. כל הפעילות היא בתוך המפעל הזה (מלבד מפעל משק צוריאל שיושב למרגלות התבור — ד"ר), שיווק, ייצור, הכל. כל הפארק הזה מתרומם עכשיו. אנחנו מפעל העוגן הראשון".

 

המפעל ספג נזקים גם במהלך מבצע "עמוד ענן" ב־2012, כשעוד היה בהקמה, שהגיעו למאות אלפי שקלים. גם "צוק איתן" הביא איתו נזקים, אולם בחברה לא רוצים להתייחס אליהם כעת. "כשהכל ייגמר בשלום נשב לדבר על כסף. בשלב הזה זה לא מעניין אותנו", אומר אלסנר.

 

למרות הנזקים, הוא לא חושב שהמעבר לנתיבות היה טעות: "אנחנו נמצאים בשטח חשוב בפריפריה. המון זמן לא נבנה מפעל כזה בדרום הארץ. אנחנו גאים לתת את חלקנו במלחמה הזאת. אף אחד לא יזיז אותנו מפה". המפעל אמנם זכה למענק מהמדינה על המעבר, אך האזור אינו נחשב אזור עדיפות לפי חוק עידוד השקעות הון.

 

"אנחנו תומכים בעובדים", אומרת ירום. "יש עובד שנפל טיל מטר מהבית שלו, ובכל זאת הוא הגיע לעבודה באותו יום. אנחנו מנסים לצ'פר אותם כמה שאפשר, לאוורר אותם בצפון, באזורים שמחוץ לטווח הירי. יש כ־40 עובדים שגרים בעוטף עזה והמשפחות שלהם מסתגרות בממ"ד. אנחנו מנסים לעזור להם כמיטב יכולתנו".

"ההבדל העיקרי בין ימי שגרה לימי מלחמה, זה שבשגרה אני מנהל 500 עובדים, ובזמן מלחמה אני מנהל 500 משפחות", אומר אלסנר.

 

אחרי האזעקה אנחנו רואים את המכונות חוזרות לעבוד. חלק חוזרות מיד ולחלק לוקח עוד זמן להניע. יש הפסדי תוצרת וחומרי גלם שעומדים ואין ברירה אלא לשפוך ולזרוק אותם.

 

בדרך חזרה שמענו פיצוצים, ואתרי החדשות דיווחו על נפילות באזורנו. בשטחים הפתוחים של הדרום אין אזעקות.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x