פרסום ראשון
ביהמ"ש העליון הפחית לדני דנקנר את העונש משנת מאסר ל-8 חודשי מאסר
דנקנר, שהודה והורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול תקין של תאגיד וקבלת דבר בתחבולה, נידון בדצמבר האחרון לשנת מאסר ולקנס כספי של מיליון שקל. הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון; השופט רובינשטיין: "אין להקל ראש בפגיעה בניהול תקין של הבנק שנגרמה עקב מעשיו של דנקנר"
הישג לדני דנקנר בעליון: בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר והפחית את עונשו משנת מאסר ל-8 חודשי מאסר. "אין להקל ראש בפגיעה בניהול תקין של הבנק שנגרמה עקב מעשיו בייחוד נוכח מעמדו הרם בתוך הבנק", כתבו שופטי העליון בפסק הדין. "להסדר טיעון משקל ומעמד משלו. וכתב האישום המתוקן הוא כלל ראשית ואחרית לגזר הדין", קבע השופט אליקים רובינשטיין.
שופטי העליון, אליקים רובינשטיין, סלים גו'בראן ואסתר חיות דנו בחודש שעבר בערעורו של דנקנר על שנת המאסר שנגזרה עליו במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו בפרשת הבנק הטורקי שהסתיים בהסדר טיעון. "להסדר טיעון משקל ומעמד משלו. וכתב האישום המתוקן הוא כלל ראשית ואחרית לגזר הדין".
- ויינרוט מגן על דני דנקנר בעליון: "הוא נפל מאיגרא רמה. האיש נמחק"
- המחיר הכלכלי של הפלילי: מה נשאר מחגיגות השכר של דני דנקנר?
- גזר הדין בהולילנד: 6 שנות מאסר לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט
עוה"ד נבות תל צור וטל שפירא הביעו סיפוק נוכח פסק הדין ומסרו: "מדובר בהקלה משמעותית וחריגה בעונש שניתן על ידי בית המשפט העליון, הנותנת ביטוי ראוי לנסיבות המקלות של האירועים עליהם נטל דני דנקנר אחריות בהסדר הטיעון".
"העונש בלתי מידתי ובלתי הולם את העבירות"
דנקנר, שהודה והורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול תקין של תאגיד וקבלת דבר בתחבולה, נידון כאמור בדצמבר האחרון על ידי שופט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, לשנת מאסר בפועל ולקנס כספי של מיליון שקל. הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון.
באי כוחו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, עוה"ד יורם ראב"ד, יוסי בנקל, נבות תל-צור וטל שפירא, אליהם הצטרפו עו"ד יעקב ויינרוט, דובי ויינרוט ועמית חדד, ערערו על גזר הדין לבית המשפט העליון. "מדובר", טענו, "בעונש בלתי מידתי ובלתי הולם את העבירות".
"אין צורך להסביר את חשיבות הניהול התקין"
בפסק הדין שנכתב על ידי השופט רובינשטיין הוא מציין כי יש להפחית את עונשו של דנקנר משנת מאסר בפועל ל-8 חודשי מאסר בפועל. "מחד גיסא", כתב רובינשטיין, "יש מקום מאסר בפועל בשל העבירות ואופיין, ומאידך גיסא יש ליתן משקל רב יותר לנסיבות, לרבות החידוש המסוים שבגזר הדין, ההתיחסות המרחיבה בו לעובדות כתב האישום המתוקן ואף הנסיבות האישייות.
"לפי פסק הדין, הגישה הכללית בגזר הדין, שניתן על ידי שופטי המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל, רואה בחומרה את העבירה של הפרת אמונים בתאגיד, העבירה שבה הורשע דנקנר. ואולם, בהתייחסויות מסוימות בגזר הדין ניתן לראות טשטוש במידה מסוימת בין עובדות כתב האישום המקורי שהוגש נגד דנקנר לבין כתב האישום המתוקן, שבו הודה במסגרת הסדר הטיעון", כתב רובינשטיין.
דני דנקנר במרכז עם עורכי דיניו נבות תל צור מימין ויורם ראב"ד צילום: אוראל כהן
"נדמה", נכתב עוד, "כי בענייננו עונש הרתעתי נועד להרתיע לא רק את דנקנר עצמו בלבד במבט לעתיד, אלא לא פחות את הרבים, ובעיקר – כפי שציין בית המשפט המחוזי – את המכהנים בתפקידים בכירים בתאגידים, לבל ימעלו אלה באמון שניתן בהם. בענייננו, חומרת מעשיו של דנקנר מצדיקה כשלעצמה הטלת עונש חמור, ובמובן זה הפן ההרתעתי בעונש אינו המטרה העיקרית שלה. אך כאמור, המחוקק הכליל נושא הרתעת הרבים בין השיקולים שמנה, ולכף נפקות בענייננו". השופט רובינשטיין מוסיף כי לכך יש "להביא בחשבון את העובדה שהעונש מוטל בעקבות הסדר טיעון".
"להסדר טיעון משקל ומעמד משלו. וכתב האישום המתוקן הוא כלל ראשית ואחרית לגזר הדין", קובע רובינשטיין ומציין כי "נדמה כי לעובדות נוספות לכאורה, שהוזכרו בגזר הדין, הייתה השפעה מסוימת על חומרת העונש, שכן נוצרו בעקבות הכללתן מסד עובדתי מסוים ומעין 'אוירה' כללית, לעניין העונש. אולי דומה הדבר לאמן המוסיף פרטים בתמונת הנוף שצייר ... כך הוספתם משפיעה על האופן בו תופס הצופה את היצירה. בנידון דידן הוספו פרטים לתמונה. ודוגמא בולטת אחת לכך היא דברים שנאמרו על כך שהבנק עלול היה להתמוטט".
יחד עם זאת, מדגישים שופטי העליון את חומרת העבירה שבה הורשע מי שעמד בראש תאגיד בנקאי: "אין להקל ראש בפגיעה בניהול תקין של הבנק שנגרמה עקב מעשיו של דנקנר, בייחוד נוכח מעמדו הרם בתוך הבנק. אין צורך להעמיק חקר כדי להבין כי התנהלות זו משדרת מסר גרוע כלפי שאר עובדי התאגיד – ואין גם צורך להסביר את חשיבות הניהול התקין בגופים מעין אלה, המהווים נדבך חשוב בכלכלה הישראלית, ומחזיקים בכספי הציבור הרחב".
"בסופו של יום צריך לשים את הדברים בפרופורציות"
"דני דנקנר נפל מאיגרא רמה, האיש למעשה נמחק מבחינת מעמדו ומבחינת יכולתיו הכלכליות. הוא היה מושעה תקופה ארוכה מהבנק כשמעל ראשו מרחפות עבירות חמורות של מרמה ושוחד. בסופו של יום צריך לשים את הדברים בפרופורציות מדובר בניהול שלא כדין, אך לא מעבר לזה", אמר עו"ד ויינרוט במהלך דיון על גזר דינו של דנקנר שהתקיים בתחילת החודש בביהמ"ש העליון.
"האם זהו המקום לתת לאדם מאסר בפועל - בנסיבות הכוללות מדובר באיש שהוא לא משוחת והעונש הראוי הוא מאסר שירוצה בעבודת שירות", שאל עו"ד ויינרוט במהלך הדיון בביהמ"ש העליון.
לדברי ויינרוט, ביהמ"ש קבע במקרה זה קביעה שלא היה מקום לדון בה והיא שדנקנר עשה מעשה שפוגע קשות באמון הציבור שיכולה להוביל עד להתמוטטות הבנק. "הדבר הזה", אמר ויינרוט, "אי אפשר להעלות אותו על הדעת- זה אפילו לא נכלל בכתב האישום. איך ביהמ"ש הגיע למסקנה הזו? צריך להביא ראיות על הדבר הזה".
עו"ד תל צור הוסיף גם הוא כי הקלה בעונש שהוטל על דנקנר תחזק את אמון הציבור בעסקאות הטיעון ובכך יש אינטרס הציבורי. לדבריו, הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן ולקח אחריות על מעשיו ויש לכך משקל.
לצד העונש שהוטל על דנקנר בפרשה בנק הפועלים, הוא צפוי לרצות עונש מאסר נוסף של 3.5 שנים, אלו נגזרו עליו במסגרת פרשת הולילנד.
