"מכירת הגז למצרים תחזק את מעמדה של ישראל"

"יש רגישות גבוהה ברחוב המצרי בכל מה שקשור לגז וישראל, אבל לפני כשבועיים שר הנפט המצרי אמר שלא בושה לקנות מישראל, וטען שזה אינטרס מצרי". כך אומר ד"ר נמרוד נוביק (68), מי שהיה אחראי לעריכת הסכמי הגז בין ישראל ומצרים בעשור הקודם. בזמן חתימת הסכם מכירת הגז ממצרים לישראל ב־2005 נוביק היה סגן נשיא בחברת מרחב של יוסי מימן, שהחזיקה בכ־21% בחברת EMG, ספקית הגז ובעלת צנרת ההולכה. ב־2011 פוצצו מחבלים את צינור הולכת הגז המצרי בסיני.  

כעת מגיעים סימנים ראשונים לשינוי במצב – יצחק תשובה ושותפיו למאגרי הגז תמר ולוויתן חתמו בחודשים האחרונים על שני מזכרי הבנות למכירת גז למצרים. מדובר במכירה לשני מתקני ייצוא גז בצפון מצרים, הנמצאים בבעלות זרה (ספרדית ובריטית) אך חברות האנרגיה הלאומיות המצריות שותפות בחלקם. "החסם האחרון במכירת הגז למצרים היה לתת למגעים פומביות", אומר נוביק. "מכירת גז למצרים ולמדינות אחרות תחזק את מעמדה של ישראל. הצינור של EMG ריכז את כל העוינות כלפי ישראל, אבל אם EMG לא היתה לבד, היה יותר קשה לאחים המוסלמים לחבל בו".

שלטון א־סיסי לא היה נותן להפסיק את הזרמת הגז כפי שקרה ב־2011?

"לא. הוא היה מטפל בפורעים והזרמת הגז הייתה נמשכת".

מה עם מכירה לירדן?

"שם המצב יותר רגיש. 60% מהירדנים קרובים משפחתית לפלסטינים וכשנחתם ייצוא ממאגר תמר לירדן (לפוטאש הירדנית - ל"ג) הפרלמנט הירדני קרא לניתוק היחסים הדיפלומטיים. המלך לא יכול להתעלם מהציבור, בטח כשארגון דאע"ש מתדפק על הגבול. עבדאללה חייב להתנהל בזהירות, ורמת הביטחון שלו לא קרובה לזו של א־סיסי".

ד"ר נמרוד נוביק צילום: עמית שעל

עם הרשות הפלסטינית העסק יותר פשוט – בינואר חתמנו חוזה מולה.

"יש לי בעיה עם החוזה הזה. הרשות הפלסטינית מציפה את הגדה בחוזים, שלא יאפשרו לפתח את מאגר גזה מארין שמול עזה. פיתוח כזה יאפשר לפלסטינים להפעיל מתקני התפלה וחשמל, ושאר הגז יימכר ויזרים לפחות 200 מיליון דולר בשנה. מצרים הסכימה לתווך בין הרש"פ לחמאס בקשר לגז, ויש בעניין פסיביות לא מובנת בהנהגה הפלסטינית".

ומכירה לטורקיה של ארדואן?

"אני במיעוט בעניין זה אבל אני כבר רגיל להיות במיעוט. מכירת גז היא ל־20-30 שנה, ולא מוכרעת ביחס לשליט כזה או אחר. אם ארדואן יחשוב שרכישת גז ישראלי זה אינטרס טורקי הוא יעשה מה שעשה בספנות – בגלל המצב בסוריה אוניות טורקיות מגיעות לנמל חיפה ומעמיסות סחורה על משאיות לירדן, וארדואן קבע שהוא לא מתערב כי ייצוא סחורות דרך ישראל הוא עניין של הסקטור הפרטי ולא הממשלתי. לכן, כשהוא ירצה גז הוא יגיד שזה סקטור פרטי והוא לא מתערב. אבל אם נמצה את פוטנציאל הייצוא למצרים לא בטוח שמכסת הייצוא תספיק כדי למכור גם לטורקיה בכמויות גדולות".

נוביק מקבל בברכה את המהפך שעבר השלטון המצרי. "נכון שעדיין יש על א־סיסי הגבלות והוא לא מצטלם אתנו בפרהסיה, אבל הוא לא התבייש לדבר על חשיבות השלום עם ישראל" הוא אומר. "היחסים בין ישראל למצרים היום סופר־אינטימיים והעבודה שהם עשו מול עזה, וכללה סגירת מאות מנהרות, תרמה תרומה דרמטית. השינוי הגדול חל כשא־סיסי עשה פוטש נגד טאנטאווי, ראש המועצה הצבאית שקדם לו. כבר כשא־סיסי היה מפקד צבאי היחסים עם ישראל שודרגו: לא במקרה א־סיסי שלח לסיני את יחידות העילית של מצרים בשעה שטאנטאווי העדיף לשמור אותן בקהיר".

וניסיונות התיווך בין ישראל לחמאס הם כדי לחזק את כוחם?

"כבר לפני חודשים מצרים הוציאה את חמאס מהחוק בשל קרבתו לאחים המוסלמים. יש חנק על עזה וסוגרים מנהרות בין עזה למצרים. במנהרות זרמו גורמי טרור ואמל"ח מעזה לסיני, מה שהוביל את סיסי למסקנה שהביטחון הלאומי בסכנה. נכון להיום יש מתאם מאוד מרשים בין צרכי ישראל ומצרים שעליו נבנה שת"פ מרשים עוד יותר בין זרועות הביטחון".

וכמה מבצע צוק איתן יפריע?

"מאז שהאחים המוסלמים לא בשלטון, במצרים יש פחות ביטויי עוינות לישראל. אחרי שתירגע הלחימה הנוכחית, וכשאנשי עסקים ישראלים יבינו שהשלטון במצרים מעודד יוזמות, נראה רשת ביטחון עסקית שתומכת בפן המדיני. אבל זה ייקח זמן".