קבוצת דלק תצא לגיוס נוסף כדי לממן את פיתוח לווייתן

שותפויות הגז דלק קידוחים ואבנר מתכננות לצאת בשנה הקרובה בגיוס כספים נוסף כדי לממן את פיתוח מאגר לווייתן, כך נודע ל"כלכליסט". רק לאחרונה השלימו שתי השותפויות גיוס חוב בהיקף של שני מיליארד דולר, באמצעות הנפקת 5 סדרות אג"ח בעל מח"מ ממוצע של 7 שנים. קרוב למחצית מהסכום שגויס מיועד למחזור חוב של הלוואות שנלקחו לפני כשלוש שנים מברקליס ו־HSBC ויועדו לפיתוח מאגר הגז תמר. פיתוח מאגר לווייתן צפוי לעלות עד 7 מיליארד דולר. דלק מחזיקה במאגר ב־45.34% (באמצעות חלוקה שווה בין שותפויות הגז דלק קידוחים ואבנר), כך שחלקה במימון הפיתוח צפוי להגיע ל־3.2 מיליארד דולר, סכום שאין בידה כרגע.

נובל אנרג'י לא התחייבה על הזמנת הציוד

לוח הזמנים לגיוס לא גובש, מאחר שהשותפה העיקרית למאגר, נובל אנרג'י (39.66%), עדיין לא מוכנה להתחייב על הזמנת הציוד לפיתוח. לטענת נובל אנרג'י, הזמנת הציוד (אסדת הקידוח והצבת אוניה שתפיק את הגז ותשנע אותו לחוף) מחייבת, וזאת כאשר לשותפות לווייתן אין אף חוזה גדול שנחתם סופית. לשותפות יש חוזה מינואר האחרון מול הרשות הפלסטינית לאספקת גז בשווי 1.2 מיליארד דולר ל־20 שנה, ועוד מזכר הבנות מול בריטיש גז לאספקת גז למתקן שמוצב בצפון מצרים בהיקף של כ־30 מיליארד דולר ל־15 שנה, אולם לטענת נובל "זה לא מספיק". בדלק מסבירים שבחודשיים הקרובים השותפות תהיה חייבת לקבל החלטות כדי להביא לכך שהגז ממאגר לווייתן יכנס לשימוש עד סוף 2017 או לכל המאוחר הרבעון השני של 2018, על מנת לגשר על צרכי המשק.

עוד נודע ל"כלכליסט" שהתכנית לצרף למאגר משקיע קטן בדמות מוסדי זר נדחתה. כפי שפורסם ב"כלכליסט", גולדמן זאקס התעניין ברכישת 3%-5% מהמאגר. הכנסת שותף חדש הייתה מצמצמת את היקף הגיוס החדש אבל ההערכות הן שהשותפות הנוכחיות יתמודדו עם עלויות הפיתוח לבדן. רציו (15%) כבר הודיעה על כוונה לגייס עוד השנה.

מאגר לווייתן

הכנסות המדינה מהמאגר יגדלו ב־13 מיליארד שקל

אתמול דיווחו שותפויות הגז הישראליות שמחזיקות במאגר על גידול של 16% בנפח הגז, בעומק של 5.5 ק"מ מתחת לפני הים. לפי דו"ח של חברת Netherland, Sewell & Associates (ׂNASIׁׂ( היקף משאבי הגז הוא 21.93 טריליון רגל מעוקב (TCF), גידול של 16% לעומת האמדן הקודם. במונחי המשק המקומי מדובר במאגר בנפח 620 מיליארד מ"ק, לעומת נפח קודם של 535 מיליארד מ"ק. במקביל, אמדן מאגר הקונדסנט, תוצר לוואי של הפקת הגז המשמש כחומר גלם להפקת דלקים בבתי זיקוק, עלה ל־39 מיליון חביות, עלייה של 14% לעומת האמדן הקודם.

הגידול במאגר לא ישנה את עלות הפיתוח והיא תשאר כמעט זהה. עתודות הגז של מדינת ישראל חצו את רף האלף מיליארד מ"ק. לגידול זה יש מספר משמעותיות. ראשית, למרות שהמאגר עוד לא פותח והגז עוד לא נמכר, חישוב גס של הגידול בנפח המאגר מניב הכנסות פוטנציאליות של עוד 21 מיליארד דולר לאורך כל חיי המאגר (20 שנה), זאת בהנחה שהוא היה פעיל כבר היום. שנית, לפי החלטת הממשלה מיוני 2013 כמחצית מנפח המאגר מותר בייצוא, כלומר מכסת הייצוא של דלק צמחה בעוד 43 מיליארד מ"ק, וככל הנראה הייצוא ייעשה במחיר גבוה מהשוק המקומי.

המשמעות השלישית היא שהכנסות המדינה ממכירת גז, פועל יוצא של חוקי המיסוי החדשים שהתוו בועדת ששינסקי הראשונה במרץ 2011, יגדלו ב־13-12 מיליארד דולר לאורך חיי המאגר. בדלק מספרים שהעלייה בהיקף המשאבים נובעת "מהרחבה והעמקה של מסד הנתונים לגבי שדה הגז הטבעי לווייתן, ובכלל זה עיבוד וניתוח מחודשים של הסקרים הסייסמיים התלת מימדיים, וביצוע וניתוח בדיקות מעבדה מגוונות בסלעי ונוזלי המאגר". כלומר NASI, שהעריכה את כל מאגרי הגז בישראל, ביצעה ניתוחי משנה מדוקדקים יותר בממצאי הגיאולוגיה והציבה אותם במודל המשאבים.

ההנחה הרווחת בענף האנרגיה היא כי נובל אנרג'י מעדיפה לקחת מרווחי בטחון חדים בכל הדיווחים שלה, כך שהפוטנציאל היה ידוע עוד קודם והבשורה לא התקבלה בהפתעה. וודסייד האוסטרלית פספסה את הגידול במאגר. החברה הייתה כפסע מחתימה על הסכם לרכישת 25% מהמאגר בעבור 2.5 מיליארד דולר, אך העסקה התפוצצה.

בדלק מספרים שבוודסייד ידעו ש־NASI מבצעת ניתוח חדש של המאגר, ולכן היה ברור שהנכס טוב יותר מהנתונים היבשים שלו "על הנייר".