המוקשים ברפורמה לסימון מכוניות שעברו תאונה
ב־1 באוגוסט תיכנס לתוקף תקנה שבמסגרתה תוצמד אזהרה לרישיון של מכונית שספגה נזק מהותי בעקבות תאונת דרכים. מבדיקת כלכליסט עולה שכמעט כל תאונה עשויה להיכלל בהגדרה. המשמעות היא שגם מכוניות שתוקנו כהלכה ועשויות להיות תקינות עלולות לאבד עשרות אחוזים מערכן עקב אות הקלון שיוצמד להן, והחשש הוא שייווצרו קומבינות מתוחכמות להקלה בהערות הנזק
בחודש הבא יחול שינוי חשוב באופן תיעודן של תאונות דרכים של מכוניות הנמכרות בישראל. עד כה, כאשר מכונית עברה תאונה, גם כזו שפגעה ברכב באופן חמור, במקרים רבים תוקן הנזק והמכונית שבה לנסוע בכבישי ישראל בלי שהנושא יתועד על ידי גורמים כלשהם פרט לחברת הביטוח. בפועל, הדרך היחידה של רוכשי מכוניות כאלה לדעת אם הן עברו תאונה היתה לקחת אותן לבדיקה במכון מוסמך. לא עוד. ב־1 באוגוסט ייכנס לתוקף תיקון לתקנה 309 לתקנות התעבורה, שלפיה אם במהלך תיקון הרכב ייקבע שנגרם לו נזק בטיחותי, תתווסף לרישיונו הערה, שבה ייכתב "ברכב נבדק נזק בטיחותי XXXX".
קראו עוד בכלכליסט:
- "לא בונים על פיצויים או סיוע מהמדינה"
- משרד התחבורה: "צוק איתן" לא מצדיק הארכת הרישום למכוניות חדשות
- רכב ממשלתי: האוצר מאריך התקשרותו עם אלדן לעוד 3 חודשים
במקרים חמורים באמת, של נזק הנגרם למכונית שעולה על 60% מערכה, תופיע ברישיון הרכב הערה הקובעת שמדובר ברכב שהוגדר כ"אובדן להלכה", או "טוטאל לוס". מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הבעיה בתקנה החדשה נעוצה דווקא ברכבים שעברו נזק בטיחותי שאינו מגיע ל־60% מערך הרכב. הבעיה אינה נעוצה דווקא בסכנה של החזרת רכבם אלו לכביש אם התיקון בוצע כראוי, אלא בכך שמדובר באות קלון שקל מאוד למחוק ושלא ממש ברור מתי יש לתת אותו מלכתחילה.
1. ההשפעה המיידית
מחיר של רכב עם אות קלון יצנח ב־30%
אם כך, מדובר בבעיה שהיבטיה הם צרכניים, אך ממה משרד התחבורה בעצם מנסה להגן על הצרכן? בפועל, כיום נוסעות בישראל לא מעט מכוניות שהיו מעורבות בתאונה לא חמורה שפגעה בשלדתן. על פי הערכות בענף הביטוח, מדובר בכ־15% מהמכוניות המשומשות הנמכרות בישראל מדי שנה. בהנחה שתוקנו כהלכה, מכוניות אלה כשירות לחלוטין לנסוע בכבישים, אך עם מכירתן יש להוריד סכום ניכר שנע בין 10% ל־30% מערכן בשל הפגיעה בשלדה.
מוסך בירושלים. "יפעילו לחצים על המוסכניקים" צילום: אלכס קולומויסקי בענף סחר הרכב המשומש קיימים מגרשים המתמחים במכוניות שעברו תאונה. בפועל יש גם לקוחות שמחפשים "מציאות" מסוג זה, ולמרבה הצער גם סוחרים שאינם נוהגים בשקיפות ויודעים כיצד להסוות את הנזק באמצעים לא כשרים, כגון שכנוע הלקוח שלא לבצע בדיקת קנייה או ניצול חוסר ההבנה של הלקוח. שינוי הכללים צפוי לשחק לרעת כל מי שיהיה מעוניין למכור רכב כזה שנפגע בתאונה, החל באוגוסט הקרוב.
בפועל, עם "הערת קלון" חמורה ברישיון, ללקוחות פרטיים, סוחרי מכוניות וחברות ליסינג יהיה קשה מאוד למכור רכב שעבר תאונה. בנוסף, אם עד כה ידעו מוכרי רכבים מתאונה כיצד להפחית מחומרת הנזק באמצעות משא ומתן, כעת צפויים רכבים שנושאים הערת קלון ברישיון להימכר בסכומים נמוכים בהרבה. על פי הערכות בענף סחר הרכב, מדובר במהלך שיביא באופן כמעט אוטומטי להפחתה של 30% ואף יותר מערכו של כל רכב שברישיונו מופיע צמד המילים המאיים "נזק בטיחותי". לדברי יעקב דיין, מבעלי רשת הסחר טרייד מוביל, המשרתת כמה יבואני רכב, "95% מהלקוחות אינם מצוידים בידע הטכני הנדרש כדי להבין מהי תאונה. לקוח שיראה הערה ברישיון על פגיעה בטיחותית עלול להיבהל מכלום, ורכב כזה יהפוך ללא ניתן למכירה".
2. ההגדרה הבעייתית
מספיק שכריות האוויר ייפתחו כדי שיבוצע הרישום
כלומר, רוב הנזקים שעלולים להיגרם לשלדת הרכב, גגו, רצפתו ומשקופי הצד שלו, שמתרחשים במרחב שבין גלגליו האחוריים והקדמיים, הם נזקים שיש לדווח עליהם, כאלה שיגררו רשימת הערת אזהרה. בפועל, מנוסח התקנות כפי שהוגשו לוועדת הכלכלה עולה שהפוטנציאל לנזק שיירשם ברישיון הרכב הוא אפילו יותר גדול, זאת מכיוון שלפי התקנות, הנזק יירשם ברישיון גם אם כריות האוויר של הרכב נפתחו. כיום כדי לפתוח את כריות האוויר של הרכב אין צורך בפגיעה קשה. לעתים גם פגיעה חזקה בפגושי הרכב שנגרמת בתאונות חניה עלולה להביא לפתיחת כריות האוויר, משמע גם רכב שהיה מעורב בתאונת חניה, שלא פגעה אפילו בשלדתו, יזכה להערת קלון ברישיון.
מהו הסיכוי שמכוניתו של פלוני אכן תהיה מעורבת בתאונה כזו וחברת הביטוח תורה על שיקומה? לדברי עזרא שוהם, שכיהן עד לאחרונה בתפקיד יו"ר איגוד השמאים, מדובר בתרחיש אפשרי בהחלט. לדברי שוהם, כ־15% מהרכבים שעוברים תאונה מדי שנה הם רכבים שעונים על ההגדרה המצריכה רישום של הערת נזק בטיחותי ברישיון. לדברי בעל מוסך שבחר להישאר בעילום שם, "כיום למכוניות אין שלדה מסיבית כמו שהיתה פעם ועדיין יש לרכבי השטח. כיום כל מכה מהצד במהירות נסיעה עירונית יכולה לעקם את קורות הצד, ואז כבר צריך לרשום את הנזק כנזק בטיחותי".
התקנות ברורות מאוד: במקרה של תאונה שפגעה בשלדה הפנימית ובעמודים תירשם הערה ברישיון. אך כאן אנו נתקלים בבעיה שהופכת את כל נושא הרישום והדיווח לערטילאי לחלוטין: על פי הגדרת משרד התחבורה, מדובר אך ורק בנזק שגרם לעיוות, הסתה או שבר "מהותיים". כלומר, מי שבודק את הרכב יכול להיתקל בנזק, אך לקבוע על דעת עצמו שהנזק אינו "מהותי" ולכן לא נדרש רישום ברישיון. לסירוגין, נזק שאינו חמור באמת עלול להיות מאובחן כנזק חמור, מה שיטיל קלון על מכונית. כאן נשאלת השאלה: מהי ההגדרה המדויקת לנזק "מהותי?". התשובה היא שבפועל, אף אחד לא יודע, מכיוון שהנושא אינו מוגדר. לדברי שוהם, "משרד התחבורה הותיר את הנושא מעורפל. אף אחד לא יודע איך זה עובד, אף אחד לא ממש יודע מהו נזק מהותי. מבחינתי, אם בעמוד או בשלדה יש כיפוף ומישהו מתקן אותו, אז הרכב אינו חזק כמו פעם. אם כך זהו נזק מהותי. אך זוהי דעתי. שמאי אחר יכול לקבוע שהנזק אינו מהותי כלל".
3. החשש מקומבינות
בעלי מוסכים ושמאים צפויים להיות נתונים ללחץ
מי אחראי על רישום מידת מהותיותו של הנזק? התשובה היא שהשמאי והמוסך המתקן. כלומר, אם מדובר במקרה שבו הוזמן שמאי להערכה הוא זה שיקבע, ואם מדובר ברכב שאינו מבוטח בביטוח מקיף, כלומר לרוב כזה ששייך לחברת ליסינג, אז המוסך המתקן הוא זה שאחראי על הערכת גובה הנזק. האם במוסכים יקיימו את התקנה כלשונה?
לדברי בעלים של מוסך המרבה לתקן רכבים עבור כמה חברות ליסינג, שביקש להישאר בעילום שם, "ברור לך שמה שיקרה בפועל זה שחברות הליסינג יפעילו לחצים על המוסכניקים שלא לתאר את נזקי התאונות שייגרמו למכוניות כחמורים. ברור שבתאונות קשות לא יהיה מנוס מרישום, אך בתאונות שפגעו בשלדה אך אינן קשות מאוד, תמיד יש שוליים אפורים. בסוף תקופת הליסינג הם צריכים למכור את המכונית, ואוי ואבוי למוסכניק שיוסיף למכונית ברישיון הערת קלון שמונעת את האפשרות למכור אותה. אם מדובר במכונית שעברה תיקון בשלדה, אפשר להסביר לקונה שזה לא משמעותי ולהתפשר איתו, אבל אם מדובר במכונית שברישיון שלה כתוב שחור על גבי לבן שיש לה נזק בטיחותי, אי אפשר יהיה למכור אותה. מוסכניק שירשום על מכוניות שהן באמת עברו נזק מהותי, מה שיוביל להערה ברישיון, לוקח כאן סיכון רציני. בחברות הליסינג לא ישלחו לו עבודה".
גם בקרב בעלי מוסכים שמשרתים לקוחות פרטיים נשמעים קולות שמודים כי לא יפעלו בהתאם לתקנה. לדברי מוסכניק מאזור המרכז, "אם לקוח שלי מטפל אצלי כבר עשר שנים, אני זה שצריך להיות אחראי על הכנסת הערת קלון לרישיון הרכב שלו? עדיף לקבוע שהמשמעות של הפגיעה היא לא מהותית ולשמור על הלקוח".
מוסכניקים שיקלו בהערכת הנזקים אינם הגורמים הבעייתיים היחידים. בענף הביטוח מצביעים על בעיות אחרות, דווקא מכיוון השמאים. לדברי גורם בכיר בענף הביטוח, "קיימת אפשרות שייווצר אפקט הפוך: שמאים שיחששו מפני מצב של אובדן רישיון יחמירו בהערכותיהם כדי לצאת יותר צדיקים מהאפיפיור. אחרי הכל, התקנה לא מגדירה מהו נזק חמור, השמאי הוא זה שקובע".
שבועיים לפני יישום החוק, ניכר שלשוק הרכב תידרש תקופה ארוכה להפנמה של התקנה החדשה. ניתן בהחלט לשער שבעקבותיה תתפתח תעשייה שלמה של הקלות בהערכות נזק, שתצליח למנוע ממכוניות רבות את הערת הקלון. יתרה מזו, בעתיד עלולים צרכנים שלא למהר לבצע בדיקות קנייה, בהסתמך על רישיונו הנקי מהערות של רכב. העצה הטובה ביותר היא לא להתפתות, לבדוק ככל רכב בבדיקה מחמירה ולקוות שהגורמים האחראים על רישום התאונות יבצעו את עבודתם כנדרש.
מאיגוד חברות הליסינג נמסר: "חברות הליסינג וחברות השכרות הרכב יישמו את החוק כלשונו, וכל נזק בטיחותי מהותי על פי נוסח התקנות יירשם ברישיון הרכב". ממשרד התחבורה נמסר: "ההגדרה המעוגנת בחקיקה שאושרה בוועדת הכלכלה מתייחסת למקרים שבהם מדובר בנזק בטיחותי מהותי. כלומר, נזקים במערכות ומכללים ומקום הפגיעה ברכב שבגינם נדרש לציין ברישיון הרכב נזק בטיחותי. ההגדרה מצמצמת ולא מרחיבה, אך ישנם מקרים שבהם השמאי או המנהל המקצועי קובעים זאת על פי שיקול דעתם המקצועי".
