ביטולי הטיסות: הכתם התדמיתי יהפוך לנזק כלכלי

בענף התחבורה נזכרו אתמול שהפעם האחרונה שבה נתב"ג ננטש על ידי חברות זרות היתה בתחילת שנות התשעים, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה. הבעיה הגדולה היא שמדובר בתקדים מסוכן - בניגוד לתקופת מלחמת המפרץ, מדובר בפעם הראשונה שמישהו מחרים את ישראל בשיא הקיץ ובמציאות של תחרות מלאה, או כמו שקוראים לה בענף "שמים פתוחים".

המסר לעולם עלול להיות שישראל היא מקום מסוכן, ואם לא טסים לפה אז הבעיה התדמיתית תהפוך ברבות הימים לבעיה כלכלית, עם תיירים שלא באים וחברות תעופה ותיירות שלא יודעות איך לספוג את ההפסדים.

נמל התעופה בן גוריון, אתמול צילום: טל אלטבך

בענף התחבורה ניסו להתמודד עם המקרה כמו צה"ל בצוק איתן - יורים בכל התותחים ומנסים לשכנע בצדקת דרכנו. בבוקר שלח מנהל נתב"ג שמואל זכאי מכתב זועם לכל החברות הזרות שהפסיקו להגיע לישראל. זכאי, מפקד חטיבת גולני בעברו, הזכיר לחברות שלא מקובל להפסיק לטוס למדינה שמולה הם חתומים על שורת הסכמים, מה גם שישראל היא מדינה בטוחה והרקטה ביהוד נפלה רחוק מאזור ההמראה והנחיתה.

במקביל, שר התחבורה ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו שוחחו עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, והפצירו בו לשנות את רוע הגזרה. קרי אמנם נחת בנתב"ג לאחר מכן, אבל נכון לשעות הערב המוקדמות חלק מהחברות הזרות לא השתכנעו מההסברים והודיעו שהן לא מגיעות גם ביממה הקרובה. החרמת נתב"ג היא אירוע מתגלגל וכרגע אף אחד לא יודע מה יקרה הלאה.

במשרדי הממשלה השונים כבר לא פוסלים אפשרות שמדובר בלחץ פוליטי על ישראל לעצור, או לכל הפחות למתן את המבצע בעזה. בדרג הביטחוני כבר רמזו שישראל עושה טעות איומה ומשדרת לעולם פאניקה והיסטריה. הבעיה היא לא עם המשבר הנוכחי, שיסתיים מתישהו, אלא בעתיד, כשבכל פעם שמישהו בעזה ישתעמם קצת הוא יוכל בהינף יד לנתק את ישראל מטיסות.

והתיירים הישראלים? הם נתקעו בחו"ל ומחכים שמישהו יבוא לחלץ אותם. על פי ההערכות, רק באיסטנבול יש 4,000 איש ועוד כ־10,000 איש במדינות אחרות, אף שיש אזהרת מסע לטורקיה. משלמי המסים מצפים שהמדינה תחלץ אותם, בכל תנאי ובכל מצב.