מתי ניתן לפרק עמותה בישראל?

בית המשפט העליון דן נדרש לאחרונה בסוגיית העילות לפירוק עמותה* במסגרת הניסיון לפרק את עמותת 'ישיבת נתיבות התורה'. הישיבה שנהנתה מתמיכת משרד החינוך לצורך מימון פעילותה הגישה דיווחים כוזבים בדבר מספר תלמידיה והתברר כי בשנת 2010 היא קיבלה תמיכה בסכום העולה על 350 אלף שקל שלא כדין. נוסף לכך נתגלו אי סדרים נוספים וכן לא ניתן היה לאשר שכל כספי התמיכות שהתקבלו אכן שימשו למטרתם. משרד החינוך הפסיק את התמיכה בעמותה באופן מיידי, משנת 2011 ואילך, אך ההחלטה על פירוק העמותה לא נלקחה באותה המהירות.

מדוע קשה יותר לפרק גוף שלא הוקם למטרות רווח?

בדומה לפירוק חברה, פירוקה של עמותה יכול להיות מרצון או לפי צו בית המשפט, אך העילות לפירוקה אינן זהות לעילות הדרושות לפירוק חברות: מלבד העילה של חדלות פירעון (מצב שבו העמותה אינה יכולה לפרוע חובותיה) מונה חוק העמותות עילות נוספת לפירוק הכוללות גם מצב שבו "פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה", וכן מצב שבו "בית המשפט מצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה". ישנה עילה נוספת המוגדרת בחוק כ-"עילת סל" או "עילת שסתום" - זו קיימת גם לגבי חברות, אך הפעלתה שונה מזו שבדיני חברות.

את הבקשה לפירוק עמותה יכול להגיש רק רשם העמותות או היועץ המשפטי לממשלה. הסיבה שהמחוקק החמיר בנושא זה כרוכה במטרה לשמה עמותות קמות. בשונה מגוף עסקי שקם במטרה להניב רווחים לבעליו, עמותות קמות במטרה לקדם תחומים כמו חינוך, תרבות או דת. מסיבה זו יש גם להבחין בין הלכות שנפסקו בעקבות חשש לפגיעה כלכלית בבעלי מניות לבין מקרים בהם הבקשה היא לצוות על פירוק עמותה.

במקרה של 'ישיבת נתיבות התורה' בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי העמותה אינה פיקטיבית ואכן קיימה לימודים בהתאם למטרותיה.לדעתו, האמצעי לטיפול בפגמים שנתגלו הוא הפחתת התמיכות הניתנות לעמותה. בית המשפט העליון לא קיבל גישה זו וקבע שעמותה המדווחת דיווחים כוזבים לרשות ציבורית במטרה לקבל כספים להם אינה זכאית וחרגה באופן משמעותי מעקרונות ההגינות והמינהל התקין. "אין להשלים עם פעילות שתוצאתה קבלת כספי ציבור שלא כדין, על אחת כמה וכמה מקום בו מדובר בעמותה, שהוקמה כדי לקדם מטרות ציבוריות לטובת החברה", סברו שופטי העליון.

ביהמ"ש העליון. השופטים סברו כי אין להשלים עם פעילות שתוצאתה קבלת כספי ציבור שלא כדין צילום: אלכס קולומויסקי

מדוע לא הופעל מפרק זמני לישיבה?

לא כל חריגה של עמותה מעקרונות הניהול התקין מצדיקה את פירוקה. אולם נוכח אופייה הציבורי של פעילות העמותה וההטבות להן היא זוכה "חלים עליה סטנדרטים מוגברים של הגינות, שקיפות ומינהל תקין המשפיעים על היקף מימוש של הזכות להתאגדות במסגרת עמותה"השקולים כנגד זכות ההתאגדות. השופט עמית סולברג הביא מדברי הרב משה פיינשטיין שקבע שאסור למוסדות תורה "ליקח מהממשלה יותר מכפי התנאים שקבעה", וכי "אסור לשקר במספר התלמידים וכדומה, שלבד שהוא איסור גזל הרי איכא זה גם איסורים הגדולים של אמירת שקרים וכזבים וגניבת הדעת".

יחד עם זאת, קבע בית המשפט העליון כי "כאשר הדבר אפשרי וקיימים פתרונות חלופיים, עקרון המידתיות תומך בהימנעות מפירוק וחיסולה המוחלט של עמותה, מתוך תקווה שניתן יהיה להבריאה כך שתשוב ותקיים את פעילותה לטובת הציבור". במקרה כזה יש להעדיף מינוי מפרק זמני כדי שיפעילה תוך תיקון אי הסדרים שנתגלו בה לשם הבראתה. אלא שבאי כוחה של עמותת ישיבת נתיבות התורה התנגדו לפתרון זה לאור טענתם בדבר אופייה המיוחד של העמותה המבוססת על אישיותו והנחייתו של הרב העומד בראשה.

לאור זאת, קבע בית המשפט העליון שאין מנוס מפירוק העמותה.

לפסק דין זה חשיבות מיוחדת בעיקר בשני נושאים: האחד - קביעת הרף הנדרש לפירוק עמותה לעניין ההוכחה שפעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה, שהוא הוכחה של ודאות קרובה כי פעילות העמותה מתנהלת בניגוד למטרותיה ולתקנונה או בניגוד לעקרונות יסוד של הגינות ומינהל תקין. השניה - בית המשפט העליון אימץ את הגישה שעד כה נקבעה רק בבתי משפט מחוזיים שבשעה שיש חשיבות להמשך הפעולות שהעמותה קיבלה על עצמה למען התכלית הציבורית-חברתית שהיא מבקשת ליישם, עדיף להימנע מפירוק ובמקום זאת למנות מפרק זמני שידאג לתקן את הליקויים ולהפעיל את העמותה עד אשר יוחזר לה הכוח להפעלתה מחדש בדרך נאותה כגון מינוי ועד חדש לעמותה (ר' למשל החלטתו של השופט מינץ בבש"א מחוזי י-ם 5519/07 גוטוירטנ' כהן המפרק הזמני של עמותת רמת איתרי) .

פרופ' דוד א' פרנקל הוא מחברו של הספר "דיני עמותות בישראל" (מהדורה שניה 2012, הוצאת פרלשטיין-גנוסר). הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, ופרופסור בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה

*ע"א 443/13 רשם העמותות נ' עמותת ישיבת נתיבות התורה ירושלים, פסק הדין מיום 17.7.14. ניתן מפי הנשיא גרוניס אליו הצטרפו השופטים עמית וסולברג.