נחשף בכלכליסט
קבינט יוקר המחיה ידון ביום שני בהסדר להגברת התחרות בשוק המלט
לפי הסדר שגובש בין משרדי הכלכלה והאוצר ורשות ההגבלים לבין נשר, יימכר מפעל המלט של החברה בהר טוב כדי להכניס שחקן חדש לענף, והחברה תתחייב להוריד את מחירי המלט ב-2%
קבינט יוקר המחיה ידון ביום שני הקרוב בהסדר, שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, המכניס שחקן חדש לשוק המלט ולהגדיל את התחרות.
- נשר תוריד מחירי המלט ב־3% ותמכור מיידית מפעל בהר טוב
- נשר הופכת זבל לכסף: המפעל המושמץ מחפש כיוון חדש
- הפרקליטות פתחה בהליכי הסגרת מנהל השקעות לשעבר שנמלט מישראל
לפי ההסכם, שייכנס לתוקף לאחר אישור הקבינט, יימכר מפעל הר טוב, של חברת נשר, שליד בית שמש, לידי שחקן חדש שאינו קשור לשחקנים הקיימים בשוק המלט. השחקן החדש, שירכוש את המפעל בהר טוב, יחזיק בכ-25% מנתח שוק המלט, מה שיהווה שינוי משמעותי בענף שכיום פועלים בו שני גופים: נשר, עם מפעלי מלט באזור רמלה ובאזור התעשייה הר טוב בבית שמש (שעתיד להמכר), ומפעל לטחינת קלינקר (חומר הגלם המשמש לייצור מלט) באזור חיפה; ולצדה היבואן לב ברון, שמחזיק כ־10% מהשוק. כך שכיום נשר מהווה מונופול שמחזיק לאורך עשרות שנים ב־85%-90% משוק המלט בישראל.
באותו הסכם עליו הקבינט ידון ביום שני, נמצאת גם התחייבות של חברת נשר על הורדת 2% ממחיר המלט (שעומד הים על 345 שקל לטון). הורדת מחירים זו מהווה, על פי ההסכם, תנאי לכניסה להסדר ואמורה להתבצע תוך זמן קצר. על פי ההסכם המחיר החדש יהיה המחיר המקסימלי (למעט תוספות בעקבות שינוי משמעותי בעלויות החברה) למשך כל תקופת ההסדר שעומדת על 5 שנים, שבסופה יבחן המצב, ואם מידת התחרות תהיה כפי שנקבעה בהסכם הוא יהיה בתוקף לעוד 4 שנים. עוד סעיף שכלול בהסכם, והוא החשוב ביותר עבור נשר הוא האישור עבודה להמשיך לתת הנחות משמעותיות ללקוחות הגדולים שלהם היא מוכרת 30% מתוצרתה- רדימיקס והנסון, זאת לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים בחן להגביל את ההנחות. ההסבר לכך הוא כי אם היא לא תיתן להם הנחות משמעותיות, החברות ייבואו בעצמן מלט ממפעלים שבקרואטיה ובמצרים שבבעלותם, מה שיפגע קשות בנשר.
ההסדר נעשה בין משרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות ההגבלים העסקיים לבין נשר, ומתבסס על מסקנות דו"ח ועדת הרשקוביץ, שעסקה בפתיחת שוק המלט לתחרות והגישה את מסקנותיה בסוף 2012. הועדה שבראשה עמד גל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, הוקמה בעקבות ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות המחאה של קיץ 2011, וקבעה כי אם הייתה תחרות יעילה בשוק המלט בארץ המשק היה יכול לחסוך מאות מיליוני שקלים מידי שנה ולהוזיל את מחירי התשתיות, בתי ספר, בתי חולים.
שר הכלכלה, נפתלי בנט: "הורדת מחירי המלט היא חלק חשוב מהמאבק להורדת יוקר המחיה. אחרי עשרות שנים ששוק המלט הישראלי נשלט על ידי חברה יחידה אנו יוצאים במהלך שיביא לכניסת יצרן חדש לשוק המלט הישראלי כבר בחודשים הקרובים. אחרי שיצרנו בקבינט את התנאים ליצירת התחרות, אנחנו מקדימים את תחילת התחרות לחודשים הקרובים במקום עוד מספר שנים. מדובר במהלך משמעותי שמוכיח כי הממשלה יודעת לטפל בגופים ריכוזיים ולפתוח תחרות בשוק החלטת הממשלה עשויה להביא לשוק בשורה אמיתית ולהביא להקדמה מעשית צעד שוועדת הרשקוביץ חזתה שיקרה רק בתוך 10-7 שנים.
הממונה על התקציבים, אמיר לוי: "ההסכם אותו גיבשנו יאפשר את פתיחת התחרות בתחום המלט ואת פירוק המונופול בענף. המהלך יוזיל את המחירים בענף ויחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה. זוהי הפעם הראשונה שאנו מפצלים חברה בישראל לטובת התחרות ונמשיך לפעול להגברת התחרותיות במשק, כפי שאנו עושים בתחום התקשורת, המזון, התעופה ובתחומים נוספים בהם נידרש לכך".
מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג הוסיף כי "הנהלת משרד הכלכלה, מכוונת לטיפול שורש בגורמים הריכוזיים במשק הישראלי. גורמי המשרד עוסקים בהיבטים רחבים האמורים להפחית את יוקר המחיה ולהיטיב עם הצרכן. הצעת החלטה זו, קודמה בנחישות ומביאה ליצירת תנאים לשיפור מהותי בתחרות במשק המלט הישראלי".