$
משפט

בלעדי לכלכליסט

עוד מכרז של סימנס נחקר ברשות ני"ע

לפי החשד, בכירים בחברת החשמל קיבלו שוחד כדי לאמץ את מערכת DMS של סימנס. המערכת כבר הוגדרה כמסוכנת ונחקרה בעבר על ידי מבקר המדינה

תומר גנון וליאור גוטמן 07:0205.08.14
רשות ני"ע חושדת שבכירים בחברת החשמל קיבלו כספים מסימנס עבור זכייתה במכרז לאספקת המערכת האחראית על יציבות המתח הארצי (DMS). כך נודע ל"כלכליסט". סימנס זכתה במכרז להטמעת המערכת בספטמבר 2002. העלות הוערכה ב־75 מיליון דולר אך תפחה לכחצי מיליארד שקל. לפני חודש וחצי נחקר באזהרה ברשות עו"ד שלמה נס, שלא נשא בתפקיד רשמי בחברת החשמל באותם ימים. לפי החשד של החוקרים, נס קיבל כספים משלמה דניאל. דניאל שימש איש קש עבור סימנס בפרשת טורבינות הגז שבה הורשע השופט לשעבר דן כהן. הפעם החשד הוא שנס קיבל את הכספים בתמורה לניסיונותיו להשפיע לכאורה על גורמים בחברה לקדם, בין היתר, את זכיית סימנס גם במכרז ה־DMS.

 

חיים בר נר חיים בר נר צילום: אוראל כהן

 

קיבל כספים בעקיפין

 

עו"ד רחל דון־יחיא, אחותו של נס, היתה חברה בוועדת המכרזים של חברת החשמל מינואר 2002, שמונה חודשים לפני שסימנס זכתה במכרז. לאחרונה תשאלו חוקרי רשות ני"ע עובדים בהווה ובעבר בחברת החשמל על ה־DMS. בין הנחקרים בפרשת השוחד גם סגן מנהל אגף תכנון בתקופה הרלבנטית, חיים בר נר, החשוד שקיבל כספים מסימנס. בבקשה לשחרור בתנאים מגבילים של בר נר נכתב שהרשות חושדת שהשוחד ניתן באמצעות דניאל ואורן אהרונסון, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, בקשר לפעילות סימנס מול חברת החשמל בשנים 2000-2005. לדברי עו"ד דון־יחיא, שמכהנת עד היום כדירקטורית בחברה, היא לא תושאלה בנושא.

 

המגעים לרכישת המערכת מסימנס החלו בתקופה שבה כהן, שהודה בקבלת שוחד של 1.049 מיליון יורו מסימנס, כיהן כדירקטור בחברה. אורן אהרונסון, שהפך לעד מדינה בפרשה, סיפר כבר ב־2006 שסימנס העבירה כספים לכהן תמורת סיועו בפרויקט ה־DMS. לפי אהרונסון, לכהן היתה בעיה להפקיד לחשבונו בבנק באי ג'רזי 230 אלף יורו שקיבל מסימנס. על כן הסתייע אהרונסון באיש קש אחר כדי שיאשר לבנק שמקור הכסף של כהן לגיטימי. "פניתי להנס דיטר־מור מאינטקו, חברה שהעבירה את הכסף בפרויקט DMS של חברת החשמל", סיפר אהרונסון בחקירתו. "זה מישהו שעבד פעם בסימנס, וסימנס השתמשה בו כמו בשלמה דניאל לצורך העברת כספים לכהן. דיטר־מור שלח לי חוזה להולנד שבו כתב שכהן נתן שירותים לאינטקו או לסימנס. לא זוכר". בכתב האישום נגד כהן לא הוזכרו הכספים שקיבל על ה־DMS או טענות על מעורבותו במכרז, למרות העדות הזו. מכרז ה־DMS זכה כבר ב־2004 בתשומת לבו של מבקר המדינה אליעזר גולדברג. בדו"ח המבקר באותה שנה נכתב שהמערכת נרכשה ללא בדיקה של עלות־תועלת ובלי שהוגדר מה היא אמורה לשפר בעבודת החברה. מערכת ה־DMS (Distribution Management System) נחשבת לאחת המורכבות והיקרות שבחברת החשמל. היא אמורה לגלות תקלות או בעיות שעלולות לשבש את אספקת החשמל עוד בטרם האירוע מתרחש. בעת הרכישה, העריכה החברה שהמערכת תצמצם למחצית את דקות אי־אספקת החשמל ותשפר את אמינות החשמל ללקוחות.

 

כפי שפורסם ב"כלכליסט", בפברואר 2013 שלח מנהל מחוז דרום בחברת החשמל דב הירש מכתב בהול ליאשה חאין, שהיה משנה למנכ"ל החברה. הירש כתב כי "מאז הפעלת המערכת, לפני שלוש שנים, מתרחשות תקלות בטיחות שעדיין לא נפתרו", והוסיף שהחברה מקבלת קריאות על קווי מתח שאינם קשורים לתקלות, וקריאות אלה גורמות ל"נפילות של המערכת, ולא תמיד ידועה הסיבה".

 

שלמה דניאל שלמה דניאל צילום: אוראל כהן

 

תפנית מדאיגה

 

הטיפול במערכת קיבל תפנית מדאיגה ביולי 2013, אז קיימה חברת החשמל שתי פגישות שעסקו בתקינות המערכת. בכירים בחברה הודו בדיונים ב"בעיות בטיחות שעלולות לגרום נזק לציוד או לאנשים", כך שהמערכת יוצרת עבודה כפולה משום ש"רוב הפונקציות לא מתפקדות". בישיבה השנייה דובר ש"ייתכנו סיכוני בטיחות לציבור" בעת קרע או נפילה של חוטי חשמל. בישיבה אף נאמר ש"סימנס לא פתרה את התקלה במשך שלוש שנים".

 

לאחרונה נכנס לעובי הקורה מבקר המדינה הנוכחי יוסף שפירא שהחל לבחון את הפרשה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x