עסק חברתי בעירבון מוגבל

בשבוע שעבר עשתה מדינת ישראל היסטוריה, ופתחה לראשונה בתולדותיה מכרז לקרן לתמיכה כספית בעסקים חברתיים. אותו מכרז היה פועל יוצא של דיוני שולחנות עגולים שקיימה המדינה במשך שנים עם גורמים במגזר השלישי ועם חברות עסקיות, ומובן שגם כאן, כמו כמעט כל דבר שהמדינה מעורבת בו, היה איחור בהגשת המכרז — כשנה וחצי אחרי המועד המתוכנן.

אבל למרות האיחור, העסקים החברתיים בהחלט נרגשים מהרוח הגבית שהם עומדים לקבל. אחד הגורמים הנלהבים ביותר לקראת המכרז הוא חנוך ברקת, מייסד ויו"ר קרן דואליס להשקעות חברתיות. "זה כסף שיכול להקים 50 עסקים חדשים ולהפוך את תחום העסקים החברתיים משולי למהותי", הוא אומר. מיכל זימלר, מנכ"לית IVN העוסקת אף היא בהשקעות בעסקים חברתיים, אומרת כי מדובר ב"צעד חשוב של הממשלה. אנו שמחים על החלטתה להירתם ולהכפיל את סכום ההשקעה של המדינה במגזר. נכון היה לראות הגדרה רחבה יותר של המונח עסקים חברתיים ושילובן של אוכלוסיות נוספות במכרז, אך זו סנונית ראשונה ובעיתוי הנכון".

במכרז הזה המדינה למעשה מחפשת גוף שינהל עבורה השקעות בעסקים חברתיים. לעסקים חברתיים הגדרות רבות ושונות, אבל ההגדרה הכוללנית ביותר היא עסק ששם לעצמו מטרה חברתית, כאשר המטרה החברתית היא מעל המטרה הכלכלית. או במילים אחרות: העסק מרוויח כסף כדי לקיים מטרה חברתית, ולא מרוויח כסף כדי להרוויח כסף ועל הדרך עושה דברים חברתיים. למימון העסקים האלה מציעה המדינה שני מענקים של 9 מיליון שקל כל אחד לגופים שיצליחו לגייס הון של 13.5 מיליון שקל, כך שבסך הכל מדובר בשתי קרנות בהיקף השקעה כולל של 45 מיליון שקל.

אבל למרות הרוח החיובית, לא מעט גורמים בתחום העסקים החברתיים מעלים נקודות בעייתיות במכרז של משרד האוצר - מלוחות הזמנים הצפופים שלו, דרך הגדרת אוכלוסיות היעד ועד הדרישות מכל מועמד.

1. שבועות ספורים לגיוס הון מסיבי

בקרנות הון סיכון מגדירים בדרך כלל כמה חודשים לגיוס הון לכל קרן, לפעמים גם חצי שנה ושנה. במקרה של קרן העסקים החברתיים הוקצבו בפועל כ־4–5 שבועות עבודה בלבד לגייס 13.5 מיליון שקל. כבר היום מתלוננים גופים ועמותות רבות על קושי בגיוס תרומות. לזה יש להוסיף את העובדה שאוגוסט נחשב חודש חלש בעסקים בגלל החופשים בישראל ובארה"ב, והמלחמה רק מקשה על המצב. אחרי אוגוסט מגיע חודש של חגים שגם בו אין מספיק ימי עבודה, ואז מגיע הדד־ליין של המכרז - 22 באוקטובר.

כמו כן, האוצר הגדיר כי לפחות 4.5 מיליון שקל מהסכום שיגייס כל גוף שיתמודד במכרז חייב להגיע ממשקיעים עסקיים כהשקעה פיננסית נושאת ריבית (כלומר כסף שיחזור למשקיעים עם תשואה), ו־4.5 מיליון שקל לפחות חייבים להיות תרומה שלא תחזור לתורם לעולם. עוד קריטריון שיקטין את הגמישות של מגייסי הכספים.

2. אין מימון לעסקים חינוכיים ואקולוגיים

גורמים אחרים שקראו את המכרז הופתעו לראות את ההגדרות המצומצמות של המדינה לגבי מיהו עסק חברתי. במקום לעשות שימוש בהגדרה הכוללת בחרו אנשי האוצר להתמקד מאוד, אולי יותר מדי, ולהגדיר עסק חברתי רק כעסק שמעסיק אוכלוסיות נזקקות. כך, כל העסקים החברתיים שיש להם מטרה אקולוגית (כמו פיתוח גינון אורבני), חינוכית (כמו קידום השכלה במגזר הערבי) או חברתית (כמו שילוב נשים במקומות עבודה) - לא יוכלו לקבל שקל מהקרנות של המדינה.

בנוסף, במשרד האוצר בחרו הגדרה מצומצמת למדי של אוכלוסיות היעד של הקרן. נכון לעכשיו, לא מקובל על המדינה כי ערבים, חרדים ונשים יוגדרו כאוכלוסיות טיפול של הקרנות. במקום אלו הוגדרו מגוון אוכלוסיות אחרות: בעלי מוגבלות פיזית, נוער בסיכון, מכורים לשעבר, אסירים משוחררים, הורים יחידים, קשישים ומובטלים כרוניים. האוצר גם קבע כי יועסקו בכל עסק חברתי לפחות חמישה חברים מאחת מאוכלוסיות היעד, וכי שיעורם מכלל עובדי העסק לא יפחת מ־25% מסך כל העובדים, או 50% במקרה של הורים יחידים ומובטלים כרוניים. הקרן תוכל להכניס אוכלוסיות נוספות אך רק בתיאום ובהסכמה של המדינה.

3. מעט מאוד גופים יוכלו להתמודד

כיום אין כמעט גופים שעומדים בדרישות המכרז - המדינה דורשת ניסיון מהתקופה האחרונה בהשקעות בעסקים חברתיים. מלבד דואליס ו־IVN, הגוף היחיד הגדול שעונה על הקריטריונים הוא ארגון ציונות 2000, ולדברי אפי טולדנו, מנהל העסקים החברתיים בארגון, הם לא מתכננים להתמודד.

"אנחנו לא נצליח להעמיד הון כזה", אומר טולדנו ל"כלכליסט", ומוסיף כי המדינה היתה יכולה לבחור דרכים מוצלחות יותר מהקמת קרן כדי לסייע לעסקים כאלה. "מתייחסים לחלק קטן מדי. אשראי ומשקיעים זה לא הסיפור כולו. אני הייתי רוצה לראות את המדינה מנגישה את חוק המכרזים שלה לעסקים חברתיים ומנקדת ומתגמלת אותם על פעילותם החברתית. היום, כשעסק חברתי ניגש למכרז ברשות מקומית - הוא בתחרות בלתי אפשרית".

מי שבינתיים יושבים על הגדר ושוקלים להתמודד במכרז הם ארגון מתן וחברת הייעוץ SRI, שהקימו את מיזם "עסק ישראלי" להשקעה בעסקים חברתיים. העומדים בראש המיזם - ניר זיכלינסקי, עמי נהרי, אהובה ינאי ועינת רובינשטיין - העבירו את חוות דעתם למכרז ובוחנים אם ישתתפו בו.

כמו כן, בהנחה שקרן דואליס תהיה מהזוכים במכרז עולה חשש שהקרן, שהיא בעצמה בעלים של לא מעט עסקים חברתיים בתחום העסקת אוכלוסיות נזקקות, תהיה בניגוד עניינים כשתידרש להחליט מי יקבל השקעה ומי לא. על כך אמר ברקת כי "במכרז כתוב בצורה ברורה מאוד שמי שזוכה לא יוכל לעשות שימוש בכספי הקרן כדי להשקיע בעסקים שבהם הוא השקיע בעבר או מעורב בהווה - ללא אישור מהמדינה. גם בעולם ההון סיכון נהוג שכשאתה מגייס קרן חדשה אתה לא יכול להשקיע בחברות שהשקעת בהן בעבר בלי אישור המשקיעים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המכרז פורסם לאחר שהתבצעה עבודת מטה מקצועית ומעמיקה. זהו מכרז חדש וראשוני שנועד לפתח שוק שאינו קיים היום והצלחת המכרז תיבחן לאורך זמן, ולא כשבוע לאחר פרסומו".