הביטחון קיבל 600 מיליון שקל מתחילת המבצע

משרדי הביטחון והאוצר סיכמו על תוספת חירום שנייה של 300 מיליון שקל לתקציב הביטחון לטובת מבצע צוק איתן. סכום זה מצטרף ל־300 מיליון שקל נוספים שמשרד האוצר כבר סיכם עליהם עם משרד הביטחון לפני כשבוע וחצי. התוספות נועדו לממן בעיקר את גיוס המילואים, בהיקף של כ־82 אלף חיילי מילואים.

על פי הערכות, עלות ממוצעת של יום מילואים עומדת על כ־400–500 שקל, כלומר סכום שמתקרב למיליארד שקל (במחצית הראשונה של המבצע היקף גיוס המילואים היה נמוך יותר). לשם השוואה, בשנת 2013 כולה הוציאה מערכת הביטחון סכום כולל של כ־1.6 מיליארד שקל לטובת גיוס מילואים לאימונים.

600 מיליון השקלים שהוזרמו עכשיו למערכת הביטחון מהווים רק מקדמה לסכום הכולל שהמערכת צפויה לקבל בשביל לכסות את עלות המלחמה בעזה. על פי הערכות, עלות כל יום לחימה עומדת בממוצע על כ־150–200 מיליון שקל, כלומר כ־4–6 מיליארד שקל (בתחילת המבצע היקפו היה מצומצם יחסית).

יאיר לפיד ומשה בוגי יעלון צילום: אמיל סלמן

בתקציב מערכת הביטחון אמורים להיות 800 מיליון שקל שמשוריינים למבצעים צבאיים בלתי צפויים, כלקח מדו"ח ועדת ברודט שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה. כך שבסופו של דבר, כל התוספות שצפויות לעבור למערכת הביטחון לכיסוי עלויות הלחימה - שהן מעבר לאותם 800 מיליון שקל - אמורות להגיע לכ־4 מיליארד שקל.

מלבד לצורך מימון עלות גיוס המילואים, התוספת נדרשת למימון שעות הטיסה והכלים הצבאיים היבשתיים, למימון הלוגיסטיקה שכרוכה בלחימה וכן למימון חידוש מלאי התחמושת והציוד האחר שנוצל במלחמה. עלות חידוש מלאי טילי היירוט של כיפת ברזל תמומן מכספי הסיוע האמריקאי, שאושר השבוע בסנאט.

ייתכן מאוד כי התוספת לכיסוי המבצע תחולק לשני תשלומים, תשלום ראשון ב־2014 ושני ב־2015, וזאת משום שתהליך חידוש המלאים ייעשה ממילא בפריסה על פני זמן. מלבד התוספת החד פעמית, מערכת הביטחון צפויה לדרוש עוד תוספות בשנת 2015 על מנת להגדיל את תקציבה באופן קבוע, בין היתר בשל הצרכים המבצעיים החדשים שנוצרו בעקבות המלחמה. הצרכים האלה כוללים למשל היערכות מבצעית חדשה בעוטף עזה, וכן מציאת פתרון לאיום המנהרות בכל גבולות ישראל והפיכתו למבצעי.

התוצר נפגע, אבל המשק ישתקם מהר

מעבר לתוספות שיידרשו לצאת מקופת המדינה כדי לממן את עלויות המבצע הישירות, ישנה כמובן פגיעה כלכלית קשה במשק כולו בצורת ירידה בתוצר, אובדן הכנסות ומימון נזקים ישירים ועקיפים של ירי הרקטות לשטח ישראל.

על פי הערכת רשות המסים, בהנחה שמבצע צוק איתן לא יימשך עוד זמן רב, הפגיעה שלו בתוצר תסתכם בכ־4.5 מיליארד שקל - שהם כ־0.42% ממנו. ההערכות הראשוניות שנשמעו במסדרונות האוצר דיברו על פגיעה של 0.2%, ואז אמרו בכירי המשרד שניתן יהיה להתמודד עם העלויות הבלתי צפויות במסגרת תקציב 2014, אך כעת נראה שלא העריכו נכון את היקף הפגיעה ואפשר לומר שהם נתפסו לא מוכנים.

בנק ישראל לא רואה בהפסד של 0.42% מהתוצר נתון חמור במיוחד, שכן כפי שפורסם ב"כלכליסט", למשק הישראלי יש יכולת התאוששות מהירה, ורובו משתקם בזריזות מאירועים ביטחוניים כמו מבצע צוק איתן.

כשמסתכלים על מבצעים קודמים כמו עופרת יצוקה ועמוד ענן, בין אם מדובר על הצמיחה, שערי המניות בבורסה או פרמיית הסיכון של ישראל, ניתן לראות שגם כשרואים ירידות (או עליות כשמדובר בפרמיית הסיכון) סביב תקופות הלחימה עצמן - הרי שמיד לאחר מכן המצב חוזר לקדמותו ואף מפצה עליהן. עם זאת, מאחר שהמשק האט את הקצב לאחרונה, הירידה הזו בתוצר היא עוד מכה שתקשה עליו להחלים.

הפגיעה בתוצר נובעת מירידה בפעילות המשק, בעקבות כך שעובדים רבים לא יכלו לעבוד כמו בימי שגרה, אם בשל חשש מהמצב, אם בשל הוראות פיקוד העורף ואם בשל גיוסם לשירות מילואים.

עסקים רבים בדרום ובמרכז דיווחו כי הם חווים ירידה של כ־30% במחזור העסקים שלהם, ובענף התיירות המצב אף חמור בהרבה. בחלק מאזורי התיירות מציינים המלונות תפוסה של כ־30%–40%, ויש לזכור שמדובר בעונת הקיץ הבוערת. לפי הערכות עיקר הפגיעה בתוצר נובעת מהצניחה בתיירות, שעל פי התאחדות המלונות בישראל תסב נזק של 2.2 מיליארד שקל עד ספטמבר.

ירידה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים

על פי הערכות משרד האוצר, אובדן ההכנסות למדינה בעקבות המבצע יעמוד על מיליארד שקל. אובדן ההכנסות נובע מירידה בתשלומי מס הכנסה, שנובעים מירידה בהכנסות האזרחים שצמצמו משמרות, עבדו בהיקפים מצומצמים יותר ועסקים שמכרו פחות, וכן מירידה בהכנסות ממע"מ שמקורה בירידה בצריכה וברכישות בעקבות המצב הביטחוני. אובדן זה מצטרף לירידה של 7.9% בהכנסות המדינה שנרשמה בחודש יוני לעומת יוני אשתקד. זוהי הירידה הראשונה בהכנסות השנה, לאחר חמישה חודשים של עלייה. כרגע עוד מוקדם מצד רשות המסים לשנות את צפי הגבייה שלה לשנת 2014, שעומד כרגע על 250.3 מיליארד שקל, וסביר להניח שעל אף המבצע היא לא תעשה זאת.

חזרת תושבי הדרום לבתיהם תקפיץ את תביעות הפיצויים

נכון לאתמול התקבלו ברשות המסים 2,400 תביעות על נזק ישיר כתוצאה מפגיעת טילים במהלך המבצע. לשם השוואה, בעקבות מבצע עמוד ענן, שארך שמונה ימים, התקבלו 4,000 תביעות שעלותן הסתכמה בכ־65 מיליון שקל.

ההסבר המרכזי לירידה היחסית בהיקף התביעות ובסכומי הפיצויים הוא כמובן כיפת ברזל, שצמצמה מאוד את הפגיעות הישירות באזורים המאוכלסים. ההגדרה לנזק ישיר כוללת תחתיה פגיעות ישירות בבתים, בתי עסק או מפעלים כתוצאה מירי פצצות מרגמה ורקטות, וגם פגיעות קלות יותר כמו פגיעות רסיסים, כך שסכומי הפיצוי נעים בין אלפי שקלים בודדים למיליוני שקלים. הפיצויים ממומנים מקרן הפיצויים של מס רכוש. עם זאת, יש לזכור שמדובר בהערכה בלבד מפני שטרם הוגשו כל התביעות וכאשר יסתיים המבצע ותושבי הדרום שעזבו את בתיהם ישובו אליהם - הם בהחלט עלולים למצוא פגיעות נוספות ברכוש או בעסקים שלהם.

על פי הערכת רשות המסים, הסכום שישולם עבור פיצויים עקיפים לזכאים עומד על כ־750 מיליון שקל. תקנות מתווה הפיצויים העקיפים אושרו בוועדת הכספים של הכנסת כבר בתחילת השבוע, עוד לפני סיום המבצע, לאחר שבשבוע שעבר חתם שר האוצר על התקנות.

אלו מבוססות על מתווה הפיצויים שניתן בעקבות מבצע עמוד ענן, אך יש בו מספר שינויים שבסופו של דבר, סביר להניח שייקרו את עלות הפיצויים עבור המדינה.

בין השינויים הללו נמצאות ההחלטות להעלות את תקרת הפיצויים לעסק מ־1 מיליון שקל ל־3 מיליון שקל (ואם המבצע יימשך מעבר ל־15 באוגוסט, התקרה תעלה ל־4 מיליון שקל), להרחיב את הפיצויים לחקלאים בטווחים מסוימים ולהכניס את חלקו הצפוני של אזור התעשייה של אשקלון לטווח ה־7 קילומטר מהרצועה, וכך להפוך את העסקים שם לזכאים למסלול הפיצויים האדום - שהוא משמעותית רחב יותר.

על פי רשות המסים, אילו היו בוחרים להגדיל את טווח הזכאות לפיצויים על נזקים עקיפים לטווח של 60 ק"מ מהרצועה, כמו שהציעו מספר חברי כנסת, עלות הפיצויים היתה עלולה להגיע ל־5 מיליארד שקל. וזאת כאשר קרן מס רכוש, המממנת את הפיצויים, מכילה בשלב זה כ־5.5 מיליארד שקל בלבד.

הגיוס הכי גדול מאז מלחמת לבנון השנייה

זהו הגיוס הנרחב ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה, אז גוייסו כ־88 אלף חיילים. עלותם הישירה בלבד עומדת על פי הערכות על כמיליארד שקל. לשם השוואה, בעמוד ענן ובעופרת יצוקה גוייסו 60 אלף ו־40 אלף בהתאמה.

הגיוס בוצע במספר מדרגות, מתחילת המבצע כשאושרו כמחצית מהמגויסים ועד לימים האחרונים, אז נמשך הגיוס בהיקפים מצומצמים. חלק מ־82 אלף חיילי המילואים שלקחו חלק בפעילות המבצעית השוטפת שוחררו בטרם נגמר המבצע, וגם חלק מאלו שנותרו מגויסים נמצאים תחת "פיצול" המצמצם את מספר ימי המילואים בפועל וכך חוסך בעלויות. מנגד יש לזכור שמדובר בעלות הישירה בלבד, כלומר בשכר שמקבלים חיילי המילואים. לעלות זו צריך להוסיף, מלבד את מענקי המילואים שיינתנו בהמשך השנה ומגיעים לאלפי שקלים לכל חייל, את אחזקתם השוטפת של החיילים כולל ארוחות, תעבורה, לינה וכל הלוגיסטיקה הכרוכה באחזקת עשרות אלפי אנשים.

גם האימונים והעלויות הנלוות אליהם לכל אנשי המילואים מגיעות לסכומי עתק, אם כי הם יחליפו בחלקם אימונים שתוכננו להמשך השנה. נכון לעכשיו הופסק הגיוס וגם זימונים שנשלחו מושהים כעת. בשלב זה ייתכנו גיוסים נוספים, בעיקר לצורך חילופי כוחות, מה שיגדיל את היקף הגיוס הכולל.