ארבע שנים אחרי, המשטרה התקינה רק 65% מהמצלמות לבדיקת מהירות

הבירוקרטיה מכבידה, חישוב הזמנים של הזכיין היה לקוי, יש אדם אחד שמטפל בכל האופרציה, הרשויות המקומיות לא מכירות את הפרויקט והכסף לא עובר בזמן. אלו חמשת ההסברים של משטרת ישראל לשאלה מדוע פרויקט מצלמות המהירות בכבישי ישראל, זה שאמור לצמצם את מספר תאונות הדרכים, טרם הושלם.

134 עמדות צילום צילום: תומר הדר

הפרויקט הושק בקול תרועה רמה במחצית השנייה של 2010 בעקבות המלצה של כלל גורמי האכיפה. תקציב הקמת הפרויקט הגיע ל־40 מיליון שקל, כאשר התקציב השוטף נאמד ב־21 מיליון שקל בשנה. למרות הכוונות הטובות, התמונה שעולה מההסברים של המשטרה כפי שנמסרו לאחרונה לתנועה לחופש המידע היא של ניהול בעייתי לכאורה של אחד מפרויקטי הדגל שלה בשנים האחרונות.

סגן ניצב נועם בגיינסקי, ראש מדור מכשור ואכיפה של הפרויקט, מספר שהשלב ראשון של הפרויקט שכולל הצבת יותר מ־200 מצלמות היה אמור להסתיים בפברואר 2011. עם זאת, בגיינסקי מודה שבכל הקשור לפריסת המצלמות, "הפער בין התכנון לביצוע גדול מאוד. נכון ל־7 ביולי 2014 הוקמו 134 עמדות מתוך 205 (ומהן 25 עמדות דמה - ל"ג)". בגיינסקי הרחיב לגבי נושא העברת הכסף: "היו הרבה עיכובים בהעברת הכספים לזכיין וכתוצאה מכך קשה לבוא לזכיין בדרישות". במילים אחרות, שלוש שנים וחצי לאחר המועד הרשמי המשטרה מצהירה על תת־ביצוע של 35%.

לדברי מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד אלונה וינוגרד, "בתשובת המשטרה ניתנו פרטים על הסיבות לעיכוב המשמעותי בביצוע הפרויקט, יישומו ותקציבו. מדובר במידע משמעותי וטוב עשתה המשטרה שבחרה לשתף את הציבור במידע המדובר".

לא בטוח שזה קשור לתאונות

מעבר להסברים על הביצוע הבעייתי, הנתונים היבשים על יעילות מערכת מצלמות המהירות אינם מבשרים על מהפכה. כך למשל, לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בין 1 בינואר ל-12 באוגוסט 2014 נהרגו 186 אזרחים בתאונות דרכים, לעומת 194 בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה מינורית של כ-4%, שניתן לייחס אותה לתקופת הלחימה בה חלק מהמשתמשים בכביש נשארו יותר בבית. במילים אחרות, לא בטוח שהתקנת המצלמות הובילה לצמצום מספר תאונות הדרכים.

ואם למישהו היה ספק בנוגע ליעילות בא דו"ח בנק ישראל מסוף מרץ 2014 וקובע כי "ההסתברות לתאונות דרכים בכבישים בין-עירוניים פוחתת באופן מובהק בזכות כמה מאפיינים הנדסיים – ביניהם שוליים סלולים רחבים ומפרדה בין כיווני תנועה נגדיים – ועולה עקב עיקול חד ועבודות בכביש. לא נמצא כי השתנות באכיפה המשטרתית משפיעה על ההסתברות לתאונות".

אז למה זה כן טוב? תלוי את מי שואלים. למרות הכחשות גורפות מצד כל המעורבים, אחת הסברות היא שתכלית הפרויקט הוא לייצר דו"חות, כלומר להכניס כסף לקופת המדינה. לפי פרסומים בתקשורת ב-4 החודשים הראשונים להפעלה, ועם 12 מצלמות בלבד, המדינה גבתה 8.5 מיליון שקל מקנסות. על פי ההערכות, הגביה כיום נעה בין 100 ל-150 מיליון שקל בשנה.

אז מתי יותקנו שאר המצלמות ומי יחליט על כך? מהמשטרה נמסר בתגובה: "אגף התנועה יזם את הקמת הועדה הציבורית שמונתה זה מכבר על ידי השר לביטחון הפנים. מדובר בוועדה חיצונית אובייקטיבית אשר התכנסה בחודש מאי האחרון ודנה בקריטריונים למיקום העמדות הנותרות והצבתן. בימים אילו מסכמת הועדה מסקנותיה ועם העברתן לאישור השר, תונחה המשטרה להקים את העמדות הנותרות בהתאם להחלטה שתתקבל".