סגירת העסקים בת"א: חופש לכולם, לפחות בשבת

למרבה הצער, מרגע שהמילה "שבת" משתרבבת לדיון הציבורי, נשכחות העובדות ואנו מושלכים לזירת המאבק הנדוש בין דתיים לחילונים. חבל.

העתירה שהוגשה לפני כשנה לבג"ץ, נגד פתיחת העסקים לממכר מזון בשבת, שהובילה להחלטתו האחרונה של שר הפנים גדעון סער לא לאשר פעילות קמעונאית, אין בה כל הוראה על סגירת העסקים בעיר ת"א בשבת.

עם זאת, החלטתו של סער פתחה ויכוח ציבורי סוער, בספקטרום הדתי-חילוני. המאבק שחוללו בעלי המכולות בת"א, מגיע ממניעים חברתיים וכלכלים גרידא. אך בואו לא נפספס את העיקר - אותם הליכים משפטיים אינם נסמכים על בסיס דתי, אלא על בסיס סוציאלי טהור. עיקרם - אם לאפשר לבעלי רשתות גדולות, אשר יכולים להרשות לעצמם, לפתוח את עסקיהם בשבת - ובכך להכריח בעקיפין בעלי עסקים זעירים להמשיך ולעבוד ביום המנוחה היחידי שלהם, או לחילופין להורות לרשות המקומית לאכוף את חוק העזר העירוני.

בתחילת השבוע התבשרנו בהודעה חדשה מעיריית ת"א, לפיה מועצת עיריית תל אביב-יפו מאשרת הצעה מתוקנת של חוק העזר העירוני המתיר את פתיחת חלק מן המרכולים בשבת. חוק העזר החדש מתבסס על נתונים מוזרים וכולל הגרלה מופרכת, שלא קיימת בשום מקום אחר בארץ. כמובן שההצעה שיסגרו רק את מחצית מסניפי 'טיב טעם' ו-am-pm, מתעלמת מחוקי המנוחה והעבודה בישראל, לכן יש להתייחס עליה כניסיון נוסף למסמס את החלטות בג"ץ ושר הפנים, שנדרש כעת לאשר אותה.

חופש לכולם, לפחות יום אחד בשבוע

חשוב להדגיש כי בעל עסק זעיר אינו יכול להרשות לעצמו להעסיק עובד בתשלום בשבת. הוא גם אינו מסוגל לעמוד בקנס שמטילה עליו העירייה, במידה וקיים רצון כן של העירייה לאכוף את החוק, מה שמוטל בספק במקרה של ת"א.

מכולת. עסקים קטנים שלא כדאי לפתוח אותם בשבת צילום: שאול גולן

למרבה הצער, השבת עדיין לא קיבלה את המעמד הראויה לה. היא עדיין מקוטלגת עמוק בנבכי הכפייה הדתית, קריאות ה'שבעס' וזריקות אבנים מעת לעת של פרחחים בבני ברק. חילונים פיתחו רגישות סיסמוגרפית כמעט לכל דבר שמזכיר יום זה, בלי לתת ליופי ולהיגיון שבו הזדמנות להסביר את עצמו.

בדיוק לפני שלוש שנים גדשה מחאה חברתית את רחובות תל אביב. אין ספק שמאז אותו רגע הצלחנו לחצות את הרוביקון, בכל הנוגע לסיקור התקשורתי, ולא רק בעיתונות הכלכלית. מושגים כמו 'ריכוזיות', 'טייקונים' ו'תספורות' הפכו לנחלת הכלל, וחלקים רבים מהציבור הבינו שיוקר המחיה בארץ, אינו גזירה משמים, אלא תוצר של קפיטליזם חזירי, כפי שכינה זאת בחוכמה רבה הנשיא לשעבר שמעון פרס.

כדי לכונן פה מדינה שפויה, ליברלית ובעיקר סובלנית ונדיבה יש להכיר בערכה החברתי של השבת, גם אם היא סממן דתי מובהק. המאבק אינו בין מדינת הלכה למדינה המאפשרת חופש מדת. המאבק במקרה זה הוא בין דמותה של מדינה הדואגת לכלל אזרחיה לבין מדינה שמפקירה אותם בשם החופש והליברליות. זה המקום בו השכל הישר והאמת הפנימית צריכים להתגבר על אינסטינקטים מגזריים, משום שאין זה עניין של חרדים מול חילונים, אלא של עניים מול עשירים, מנצלים מול מנוצלים וחברתיים מול אנטי-סוציאלים.

ת"א חופשית, היא יותר מסופרמרקט פתוח בשבת. ת"א חופשית היא מקום בו יש חופש לכולם, לפחות יום אחד בשבוע.

הכותב הוא נשיא התאחדות הסוחרים הכלליים והעצמאים בישראל