מלחמה בעזה
קו ה-40 ק"מ: מי משרטט מחדש את טווח הזכאות לפיצוי
באוצר הבהירו שטווח הזכאות לפיצויים צמוד לחלוטין ל־40 ק"מ שקבע פיקוד העורף, אבל ישנם ישובים שחורגים ממנו והסיבות לכך אינן ברורות. שלוש תהיות על העיוותים שבתוספות החריגות לטווח הפיצויים
כבר בתחילת מבצע צוק איתן החל קו הגבול שמשרטט את טווח הזכאות לפיצויים על נזקים עקיפים להשתנות. לקו שצויר שוב ושוב כקשיח ובלתי שביר על ידי משרד האוצר הוספו בליטות משמעותיות שנועדו להכניס לטווח הזכאות לפיצויים יישובים שמרוחקים יותר מ־40 ק"מ מרצועת עזה, וזאת בהתאם לקריטריונים שאינם ברורים. פיקוד העורף הגדיר ש"מצב מיוחד" מתקיים ביישובים שנמצאים במרחק של עד 40 ק"מ מהרצועה, וזהו גם הטווח שנקבע לזכאות לפיצויים על נזקים עקיפים.
- צוק איתן: תתאפשר הגשת שתי תביעות לפיצויים - אחת לכל חודש
- מחכים לסוף המבצע: נזק של מיליארד שקל, אפס תביעות פיצויים
- מהערב: ניתן להגיש בקשת פיצויים לנזק עקיף
על נזקים ישירים של פגיעת רקטות ניתנים כמובן פיצויים לכל מי שנפגע ללא קשר למרחק מהרצועה, אך הזכאות לפיצוי על נזק עקיף תלויה במרחק - במשרד האוצר בחרו להיצמד לטווח שקבע פיקוד העורף כדי שיוכלו לעבור את מבחן בג"ץ אם יוגשו עתירות על אפליה במתן פיצויים. החריגות ששורטטו ושלא היו שם במפת הפיצויים שבעקבות מבצע עמוד ענן יוצרות כמה עיוותים מטרידים במתווה של האוצר.
1. למה בעצם רחובות נשארה בחוץ
בתחילת המבצע נוספו למפת ה־40 ק"מ של עמוד ענן גם קריית עקרון ומזכרת בתיה, שמרוחקות כ־43 ק"מ מרצועת עזה. הסיבה לכך, לפי הערכות, היא בסיס צבאי שגובל בשני היישובים ומהווה מטרה עבור ארגוני הטרור. קיבוץ גבעת ברנר שסמוך לקריית עקרון נוסף עוד לפני כן. שלושת היישובים יוצרים בליטה משמעותית בקו ה־40 קמ הרצוף והשנוי במחלוקת לאורך הגבול הצפוני של טווח הזכאות לפיצויים, שאליו מבקשות ערי השפלה והמרכז להיכנס.
כשמסתכלים על המפה המעודכנת, קשה שלא לתהות למה רחובות נשארה בחוץ. היא נמצאת בדיוק בצדה השני של הרחבת הטווח, ולדברי ראש העירייה רחמים מלול, "חלקה הדרומי של העיר אף קרוב יותר לרצועת עזה”. מלול אמר ל”כלכליסט” שההחלטה מכוונת, מפני ש"רחובות היא עיר גדולה והעסקים בה רבים יותר מאשר ביישובים הסמוכים, ולכן גם הפגיעה קשה יותר. רוצים לחסוך עלינו כסף".
שר האוצר יאיר לפיד. החלטה לפי קריטריונים לא ברורים צילום: עמית שעל
ייתכן שהשאלות הבלתי נמנעות שעולות מהתבוננות במפה המעודכנת הן הסיבה לכך שחברי ועדת הכספים של הכנסת קיבלו לפני הדיון מפה שונה לחלוטין. אף שבפייסבוק של פיקוד העורף נכתב כבר ב־9 ביולי שמזכרת בתיה וקריית עקרון נוספו לרשימה, הרי שבמפה שחולקה לח"כים כחומר רקע לפני הישיבה הם לא נכללו. לדיון הוועדה עצמו נציג פיקוד העורף דווקא הביא את המפה המעודכנת.
2. איך זה שיותר אזעקות שוות פחות פיצויים
גם אם הקרבה לבסיס הצבאי מספקת הסבר לבליטות החריגות במפה, אי אפשר להתעלם ממבחן התוצאה. לדברי ראשי הרשויות המקומיות מזכרת בתיה ורחובות, בעוד במזכרת בתיה, שכלולה בטווח, היו כ־20 אזעקות, ברחובות שאינה כלולה בו היו 44 אזעקות. "בכל פעם שהיתה אזעקה בקריית עקרון, היתה אזעקה גם אצלנו", אומר מלול.
כך שגם אם הקריטריונים והגבולות הגיוניים בתיאוריה, בפועל הם מנותקים מהמציאות. כלומר, כדי לא להיכשל במבחן בג"ץ, החליטו ברשות המסים להיצמד לקריטריונים של פיקוד העורף, מה שהביא אותם, בסופו של דבר, ליצירת מתווה פיצויים מידתי ומתון שלא ירוקן את הקופה וינגוס בתקציב המדינה, אבל באותה נשימה גם לא באמת עונה על הצרכים בשטח בכל הקשור לטווח ה־40 ק”מ.
3. העיוות שיצר החשש מבג”ץ
דרך מקרה המבחן של רחובות אפשר לזהות בעיה רוחבית ועמוקה יותר. מתווה הפיצויים מושתת על הטווח שקבע פיקוד העורף, כלומר טווחי ירי הרקטות, אך אזורי ההתרעה - גם הם של פיקוד העורף - מחולקים באופן שונה. כך נוצר מצב שבו קריית עקרון ורחובות חולקות את אותו אזור התרעה, שפלה 182, ולכן חוות את אותן אזעקות שמשבשות את שגרת החיים ומזיקות לעסקים, אבל אחת זכאית לפיצויים והשנייה לא.
חשוב להזכיר שפיצויים עקיפים ניתנים בשל הפגיעה בהכנסות בעקבות המבצע, כלומר פגיעה בשגרת החיים, שאותה חוות שתי הרשויות באותו אופן ועדיין מקבלות יחס שונה. ההתעקשות להיצמד לקריטריונים שיהיו חסינים בפני בג"ץ יצרה מציאות מעוותת שבה שני יישובים נפגעים באותו אופן, אך אחד מקבל פיצוי והשני לא.
"לדעתנו, נעשה פה עוול גדול לרחובות", אומר מלול. "אנחנו מנסים להשפיע על החלטת האוצר ופיקוד העורף כבר עכשיו, ובנוסף התארגנו עם עוד כמה רשויות להגיש עתירה נגד ההחלטות השרירותיות של הפיצויים".
מרשות המסים נמסר: "לרשות המסים אין כל מעורבות בהנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף והמפה הנגזרת מהן. יודגש כי נציג פיקוד העורף הגיש רשמית את המפה שפורסמה לוועדת הכספים בטרם אושרו התקנות". מדובר צה”ל נמסר: “פיקוד העורף מגדיר את כלל היישובים שעליהם חל המצב המשפטי “מצב מיוחד בעורף” מטעמים מבצעיים ומודיעיניים בלבד ואין לקשור החלטות אלו בשיקולים לא ענייניים. אין כל קשר בין הגדרת “מצב מיוחד בעורף” להגדרת אזורי ההתרעה ביישובים השונים”.
