"אנחנו הגרסה הכנה של פייסבוק"
למה מייסד סיקרט כריס ביידר משוכנע שאפליקציית הסודות שלו תעשה את העולם לטוב יותר, ולמה הוא היחיד שחושב כך
דייוויד בייטאו, מהנדס תוכנה בגוגל, רק רצה לסנוט באנשים שעושים דברים מעצבנים, לדוגמה מתעסקים בסלולרי בזמן פגישה. אז הוא כתב תוכנה פשוטה שתאפשר לו לשלוח להם הודעת SMS או אימייל אנונימיים. את אחד הניסויים הראשונים הוא עשה על חברו לעבודה כריס ביידר. "יש לי סוד", כתב בכותרת המייל, וכשביידר הקליק הופיע על המסך המסר "צורת תקשורת חדשה פורחת בידיך".
"התגובה הראשונה שלי היתה מהוססת, אבל בהדרגה התחברתי לרעיון", ביידר מספר בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט". ביידר, בעברו מייסד־שותף של השירות להפצת וידיאו ברשתות חברתיות vid.ly, התחיל לגלגל את הרעיון עם בייטאו, ובמהרה שניהם עזבו את גוגל. באוגוסט 2013 הם הקימו סטארט־אפ שמוקדש לתוכנת המסרים האנונימיים הזאת. שם החברה: סיקרט.
שנה חלפה, ואפליקציית הסלולר סיקרט היא המילה החמה בעולם הרשתות החברתיות, בארצות הברית וגם בישראל. זו רשת חברתית שחבריה הם אנשי הקשר בספר הטלפונים והחברים מפייסבוק שהתקינו את התוכנה - אבל פניהם ושמותיהם מוסתרים. המשתמש לא יודע מי מחבריו התקין את סיקרט, ומי מפרסם מה. כל אחד יכול לכתוב הודעה שתהפוך מיד לפומבית, בעוד שהוא יישאר אלמוני לגמרי. גם המגיבים להודעה נשארים אלמונים.
אפשר לומר שאתם ההפך מפייסבוק. ברשת החברתית ההיא כולם נחשפים באופן מלא, ואצלכם כולם אנונימיים.
"הייתי בפייסבוק מהימים הראשונים, וראיתי אותה משתנה ממקום שבו אנשים נחשפים וחולקים את המחשבות והרגשות שלהם למקום שבו אנשים משתפים פחות ופחות, ומפרסמים רק את החלקים הטובים בחיים, תמונות מהחופשה, מהחתונה, אנשים שמחים. אנחנו מפחדים לפרסם בפייסבוק דברים אישיים ושנויים במחלוקת, בין היתר כי אנחנו גם מכירים מישהו שנכווה אחרי שכתב משהו בפייסבוק וזה הגיע למעסיק, או אפילו לתקשורת. לכן אפליקציות כמו סנאפצ'ט (שירות להודעות מיידיות שנמחקות אחרי הקריאה) כל כך פופולריות, כי שם אנחנו יכולים להיות עצמנו בלי שהכל יונצח. סיקרט היא עוד דרך לספק את המפלט הזה. זה לא בהכרח ההפך מפייסבוק. זו גרסה יותר כנה וטבעית של ההתנהגות המקורית שפייסבוק ניסתה ליצור".
כריס ביידר. "בשבוע שבו 'פורצ'ן' כתבו על הבריונות אצלנו היקף השימוש זינק. וכן, לצערנו עדיין יש אנשים שמשתמשים בשירות לרעה" צילום: בלומברג הגרסה הראשונה שבייטאו וביידר פיתחו לסיקרט היתה שונה מאוד. זה היה יישום ששולח אימייל או SMS אנונימי יחיד לנמען יחיד. אבל ניסויים בקבוצות חברים גילו שאין לאנשים כל כך הרבה מכתבים אנונימיים לשלוח. "התחלנו לחשוב איך לעודד יותר מעורבות פעילה, ושינינו את זה לשידור אנונימי של המחשבות שלך, לכל החברים בו בזמן. לזה רק הוספנו צבע, תמונות, ואפשרויות למשתמש לבטא את עצמו", ביידר מספר. "גרסת הבטא של זה כבר היתה הצלחה. ראינו דברים שאנשים לא היו משתפים בפייסבוק או בטוויטר. זה היה מאוד מעניין, וחשבנו שיש כאן הזדמנות אדירה".
ויקי־שקרים ורכילות
האפליקציה Secret עלתה לרשת ב־30 בינואר. בתוך ימים היא התברגה בצמרת ההורדות מחנות האפליקציות של אפל. בתוך שבועות התחילו המהומות. נראה שאת מה שוויקיפדיה עשתה למידע ויוטיוב עשתה לחתולים, סיקרט עשתה לרכילות.
המשתמשים הראשונים, אנשי הייטק בעמק הסיליקון, התחילו להפיץ שמועות והדלפות על גיוסים ואקזיטים ודעות לא מחמיאות על יזמים ומשקיעים. משתמש אלמוני שהציג עצמו כעובד בסטארט־אפ לניהול רשימות Evernote פרסם בפברואר שהחברה עומדת להימכר. המנכ"ל נאלץ להכחיש בפומבי את הפרסום האנונימי באפליקציה. באותו השבוע פרסום אלמוני אחר בסיקרט רמז שמנכ"ל שירות המיקום פורסקוור "ניפח מספרים בניגוד לחוק כדי לגייס סכום השקעה ענקי". משתמש אלמוני אחר כתב שבאתר המוזיקה Genius.com מעשנים גראס תוך כדי ראיונות קבלה לעבודה. עובדי הרשת החברתית הכושלת Path השתלחו על גבי סיקרט במנכ"ל דייב מורין. במקרה אחד נחשף שמו של נשא HIV. בהשראת המקרה ההוא, בין היתר, הוועד למלחמה באיידס בישראל יצר קמפיין ייחודי שבמסגרתו נשאי HIV אמיתיים חשפו את זהותם ופניהם בסיקרט.
דיוויד בייטאו. בסך הכל רצה לנזוף צילום: בלומברג בפועל סיקרט לא העלתה על נס את הכנות והשיתוף. מצד אחד היא הפכה למקום שבו נחשפו תופעות כגון שוביניזם בכמה חברות, ומצד שני הפכה לזירת השמצות ושמועות לא מבוססות.
"לצערנו יש גם אנשים שמשתמשים בזה שלא לטובה. לכן יצרנו אפשרות לדווח בקלות על פרסומים לא ראויים, והצוות שלנו בוחן כל סוד שסומן ומסיר תוכן כגון עירום או השמצות גסות. כשקהילות חדשות מתגבשות אונליין תמיד יש שלב שבו אנשים עדיין מנסים להבין איך להשתמש בשירות. בהתחלה היו אנשים שפרסמו רכילות והשמצות על אחרים. זה לא התקבל יפה אצל המשתמשים, וכעת, אחרי חצי שנה, יש לנו מעט מאוד מקרים כאלה בעמק הסיליקון. מאוד ברור לנו מה אנחנו רוצים שאנשים יפרסמו. סיקרט נוצרה כדי לאפשר לאנשים לשתף את מה שהם באמת חושבים ומרגישים. יש לנו, למשל, אוסף של פוסטים מעזה שעוסקים באיך אנשים מרגישים, שמספרים על הפחד שלהם ועל מה שקורה. מדובר בנקודת מבט ייחודית".
רק החודש כתבו במגזין "פורצ'ן" שהמערכת שלכם למניעת בריונות היא כישלון.
"אם להיות כנים, בשבוע שבו זה נכתב היה זינוק אדיר בהיקף השימוש, ועבדנו ממש קשה כדי להתאים את היקף הפעילות שלנו. אנחנו עובדים בלי הפסקה כדי להפוך את המערכת שלנו לטובה וחכמה יותר, וזה כולל שיפור של הכלים לניטור הפוסטים ושכירת עוד כוח אדם. זה נורמלי בכל רשת חברתית, מפייסבוק עד טוויטר".
הרבה פרשנים ומבקרים עדיין רואים בסיקרט שירות להפצת רכילות מרושעת, וצופים לה עתיד של ניצול לרגע ושל משתמשים רבים שיתחרטו על שהתקינו אותה. ב"אקונומיסט" הקדישו במרץ כתבה לתופעת "Bullying apps", "אפליקציות הבריונות", וכללו בכתבה את סיקרט, כמו גם את האפליקציה הדומה, אך שמבוססת על מיקום במקום על רשימות חברים, Whisper.
כתבת הטכנולוגיה האמריקאית המצוטטת שרה לייסי כתבה החודש באתרה pando.com: "בסיקרט יפורסמו דברים שאפילו אתר הרכילות הנועז ביותר לא ייגע בהם. אם היא תמשיך לצמוח תוך שכולם מתעלמים מהעלות החברתית, זה ייגמר בהתאבדות".
סיקרט מארק אנדרסן, בעבר אחד מיוצרי הדפדפן החלוצי נטסקייפ וכיום שותף־מנהל בקרן ההון סיכון המובילה אנדרסן־הורוביץ, פרס את דעתו על סיקרט על פני שורת ציוצי טוויטר: “עיצוב משפיע על ההתנהגות. בעשור החולף פותחו הרבה רשתות חברתיות שמעודדות אנרגיה אנושית חיובית, אבל יש מערכות שתוכננו לעודד התנהגות שלילית והשפלה. כמפתחים ומשקיעים אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם מערכות כאלה הן לגיטימיות. לא מבחינת ההחזר על ההשקעה, אלא מההיבט המוסרי".
אחרי פרסום הציוצים נשמעה טענה שזמן קצר קודם לכן דחתה סיקרט הצעת השקעה של אנדרסן־הורוביץ ובחרה בקרן הון סיכון אחרת. אנדרסן־הורוביץ הכחישה שהגישה הצעה רשמית להשקעה בחברה. עד כה הושקעו בסיקרט 36.3 מיליון דולר.
אבל יש מי שרואים גם צדדים חיוביים. ד"ר פמלה ראטלג', מנהלת מרכז המחקר לפסיכולוגיה בתקשורת, אמרה בסוף יולי ל"וושינגטון פוסט": “רוב הבריונות עדיין מגיעה מבעלי הכוח ואלה שאוכפים אחדות קבוצתית. האפליקציה והאנונימיות שבה יכולים דווקא לסייע לאנשים. מה גם שהיכולת להחצין רגשות כמו בושה, חרטה, כאב ואשמה יכולה לסייע לאנשים מבחינה פסיכולוגית".
סיקרט לכיתה, סיקרט למשרד
בישראל סיקרט העניקה בסוף יולי תצוגת תכלית של המושג "ויראליות", כאשר רבבות ישראלים הורידו אותה בתוך שבועות. "עכשיו אנחנו רואים את זה קורה בברזיל. קצב ההצטרפות היומי גדול יותר מכל מה שראיתי בכל הקריירה שלי. זה לא כמו גוגל שמשיקה רשת חברתית, מקדמת אותה בעמוד הבית ומיד נרשמים 40 מיליון איש. זה משהו אורגני, וזה דבר מאוד עוצמתי", אומר ביידר.
אתם לא חוששים שההצלחה שלכם היא רק אופנה חולפת?
"אנשים אומרים את זה, אבל לדעתי לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה צורך ברשת חברתית שמאפשרת לך לכתוב את מה שאתה רוצה ולהציג את זה לאנשים שחשובים לך. תמיד יהיה צורך לשתף תכנים אנונימיים עם חברים. אני לא חושב שזה
צורך שייעלם בקרוב".
מהם הפיתוחים הבאים שתשיקו?
"אחד הדברים שאנחנו נרגשים לגביו הוא מרחב של סיקרט לבית הספר או למקום העבודה. נרשמים עם כתובת האימייל של העבודה, ומקבלים גישה למרחב מיוחד שהתכנים שפורסמו בו פתוחים רק לעובדי החברה. בדקנו את זה בכמה חברות, ובגוגל מאוד נהנים להשתמש בזה. עוד שירות הוא צ'ט אנונימי שמאפשר לפנות ישירות לאחד המגיבים בפוסט מסוים ולתקשר איתו אנונימית".
פייסבוק עושה הרבה כסף מפרסומות ממוקדות אישית, הודות למידע הרב שיש לה על משתמשים. לכם אין את המידע הזה, אז איך ייראה המודל העסקי שלכם?
"זו לא עדיפות מבחינתנו. אנחנו מתמקדים בפיתוח מוצר הליבה, ויש לנו הרבה אתגרים אחרים בדרך להפיכת סיקרט להצלחה. על הכסף נחשוב אחר כך".
