בנק ישראל עבר לקנות דולרים גם בעליות כדי לתמוך במגמה

כמעט שנתיים מתנהל שער הדולר מול השקל במגמת ירידה בולטת. בשבעת החודשים הראשונים של השנה נחלש המטבע האמריקאי בארץ ב־1.2%, וזאת למרות העובדה שבפרק זמן זה רכש בנק ישראל יותר מ־ 5.5 מיליארד דולר במטרה להחליש את השקל. בנוסף ביצע בנק ישראל בתקופה זו שתי הפחתות ריבית, בשיעור מצטבר של 0.5% - מהלך שהופך את המטבע המקומי לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, ולכן אמור לתרום גם הוא להחלשת השקל.

ואז, בתחילת החודש הנוכחי נרשם פתאום המפנה בשער החליפין, שגם בנק ישראל, גם היצואנים, וגם לא מעט ספקולנטים מקומיים שהתחפרו עמוק בשוחות ורכשו דולרים מייחלים לו כבר תקופה ארוכה. ב־7 באוגוסט זינק פתאום שערו היציג של הדולר ורשם עלייה יומית חריגה של 0.7%, בהמשך לעליות מתונות הרבה יותר שנרשמו בו גם בשני ימי המסחר הקודמים.

מה שגרם לאותה נקודת מפנה היה ככל הנראה שינוי שיטת ההתערבות במסחר במטבע חוץ שמפעיל בנק ישראל מ־2009. פתאום, אחרי חמש שנים, במקום לקנות דולרים כשהדולר מתרסק כדי לעצור את הסחף כפי שעשה עד כה, נראה כי הבנק החל להצטרף להתנפלות על הדולר ולקנות דולרים כדי לתמוך במגמה ולדחוף מעלה את המטבע האמריקאי.

"מי שמכיר שווקים פיננסיים יודע להיזהר ממגמות חד־כיווניות. מוקדם לקבוע אם מדובר בהיחלשות זמנית של השקל או במגמה", אמר ל"כלכליסט" בארי טאף, חבר לשעבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל והיום יועץ כלכלי שעובד עם קרן המטבע העולמית. "עם זאת, ניתן להעריך כי נראה שונות גדולה יותר ותנודות גדולות יותר של שער החליפין בתקופה זו".

צירוף גורמים שדחפו את הדולר למגמת התחזקות

אחרי רכבת הרים קלה שנמשכה 10 ימים, שבמהלכם עלה הדולר וירד בשיעורים לא גדולים, חידש שלשום המטבע את הזינוק כלפי מעלה ועלה בקצת יותר מ־1%, לרמה של 3.503 שקלים. הפעם האחרונה ששער הדולר הגיע לרמה כה גבוהה היתה לפני חמישה חודשים, בסוף מרץ. עם הדולר, זינק שלשום היורו בשיעור חד אף יותר של 1.2%, ושערו היציג נקבע ברמה של 4.6903 שקלים.

גם אתמול המשיך הדולר את מסעו המזורז צפונה, ובשעה 11:00 בבוקר כבר רשם עלייה של 0.9% נוספים. מאוחר יותר התהפכה שוב המגמה, הדולר החל לרדת ושערו התייצב במסחר סביב רמה של 3.52 שקלים. בשעות הצהרים המאוחרות קבע בנק ישראל את שערו היציג של הדולר ברמה של 3.523 שקלים, עלייה של 0.6%. אחרי קביעת השערים היציגים שינה הדולר כיוון פעם נוספת ועלה במסחר הבין־בנקאי בכ־0.2%. 

צילום: שאטרסטוק

ההסברים שנשמעו לעלייה החדה בשער הדולר, שהחלה כאמור לפני שבועיים והתחזקה מאוד ביומיים האחרונים, היו רבים ומגוונים. סביר להניח שמה שבאמת גרם לדחיפת המטבע האמריקאי כלפי מעלה הוא צירוף של כולם: החל בתגובה מאוחרת להפחתת הריבית שביצע בנק ישראל בסוף החודש שעבר וכלה בהערכה שאומדני הצמיחה המאכזבים שפורסמו השבוע יובילו להפחתת ריבית נוספת, ובחששות מהמתיחות הביטחונית אצלנו, בעיראק ובאוקראינה.

טאף: "ההתאוששות מצוק איתן לא תהיה מהירה כבעבר"

"לפי פרמטרים מסוימים השקל אכן בהערכת יתר, כלומר חזק מכפי שאמור להיות ביחס למשק", מסביר טאף. "אכן המחירים בארץ גבוהים מאוד בהשוואה לעולם, מרמת הקוטג' ועל למחירי הדיור, כך שהיחלשות השקל היא הגיונית מכיוון שהיא מאזנת זאת.

"סיבה שנייה היא כמובן האיומים הביטחוניים. מי שמסתכל על התפתחות המשק אחרי מלחמת לבנון השנייה ומבצעים קודמים, ומצפה שגם הפעם תהיה התאוששות מהירה, לוקה בשאננות - הרי עוד לפני מבצע צוק איתן המשק היה בהאטה משמעותית. סיבה נוספת היא התחזקות המשק בארה"ב, לעומת ההאטה שנרשמה אצלנו. בעוד שם יש אפילו ציפייה להעלאת ריבית בעתיד, וההערכות הן כי השינוי הבא יהיה כלפי מעלה, כלומר הדולר מתחזק בעולם, גם ללא כל קשר לשקל הישראלי".

הכלי החדש של בנק ישראל עלול לפגוע באמינותו

מה שהתחיל את הסבב הנוכחי ברכבת ההרים של הדולר היה שינוי שיטת רכישות הדולרים של בנק ישראל: ב־10 באוגוסט 2009 הודיע הבנק כי הוא עובר לשיטת רכישות מזדמנות, שאותן יבצע רק כאשר יזהה "תנודות חריגות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק". חמש שנים לאחר מכן, ב־7 באוגוסט השנה, שינה הבנק את השיטה במפתיע, ועל פי דיווחים מחדרי העסקאות במטבע חוץ, הוא פעל לא נגד המגמה, אלא הצטרף לרוכשים אחרים וקנה כמות חריגה ליום אחד של מאות מיליוני דולרים.

דפוס פעולה זה, אם אכן זה מה שקרה, העצים מאוד את הביקושים לדולר וגרם לתפנית בהתנהלותו מול השקל. אלא שמהלך מסוג זה פוגע קשות באמינות הבנק המרכזי, כי כאשר אתה נשבע בנקיטת חפץ שאתה פועל רק למיתון היצעים לא הגיוניים, ופתאום קם ומצטרף אל יוזמי ההיצעים, אתה לא יכול להיחשב לגורם אמין.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל אינו חושף את נתוני רכישות המט"ח בתדירות יומית. בנק ישראל ממשיך לפעול על פי שתי התוכניות לפעילות בשוק המט"ח: התוכנית לפעול במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, ותוכנית הגז".