נציגי האוצר זומנו לדיון עם ראש הממשלה על תקציב 2015

אנשי משרד האוצר הוזמנו לדיון עם ראש הממשלה על תקציב 2015, וייתכן שהפגישה תיערך כבר היום. וזאת לאחר שאתמול החליטו באוצר על מסגרת התקציב, הכוללת את יעד הגירעון, הוצאות הממשלה והערכות בנוגע להכנסות.

תקציב המדינה מתוכנן לעלות לדיון בממשלה ב־11 בספטמבר, במטרה לסיים את הדיונים ולהביא אותו לאישור הכנסת בראשית נובמבר. מקרה של הסלמה נוספת בדרום עשוי להוביל לדחייה בלוח הזמנים, וקושי של הקואליציה הנוכחית להעביר את התקציב עלול להוביל לפירוקה ולהרכבת קואליציה חלופית.

מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן ושר האוצר יאיר לפיד צילום: עמית שעל

הדיון במשרד ראש הממשלה קריטי לתהליך גיבוש התקציב, בעיקר מפני ששם ייקבע גובה תקציב הביטחון, שבו תלויים כל הסעיפים האחרים. בפורום זה גם יוחלט סופית מה תהיה תקרת הגירעון, בכמה תוכל הממשלה לחרוג מהוצאותיה מבלי להעלות מסים ומה תהיה מסגרת הקיצוצים בתקציב.

כבר בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" כי תחזית ההכנסות של משרד האוצר צפויה לרדת ב־1–2 מיליארד שקל - נתון שהופך לאתגר גדול אף יותר נוכח החלטתו של שר האוצר יאיר לפיד שלא להעלות מסים ולאור התוכנית להעביר את חוק 0% מע"מ לרוכשי דירה ראשונה, שצפוי להקטין את הכנסות המדינה בעוד 3 מיליארד שקל.

יעד הגירעון תוכנן במקור לעמוד על 2.5%, אך במשרד האוצר כבר הודו שסביר להניח שהוא יעלה לרמה של 3%, מה שישאיר בור של כ־5.5 מיליארד שקל בהכנסות המדינה לפי הערכות בנק ישראל. מעבר לכך, בבנק ישראל סבורים שללא העלאת מסים וללא קיצוצים משמעותיים בתקציב - הגירעון יתפח ל־3.5% לפחות. המשמעות של הגדלת יעד הגירעון היא הגדלת החוב של הממשלה, שיכוסה בעתיד על ידי המסים שייגבו מהציבור.

בצד ההוצאות, נתוני בנק ישראל שפורסמו ב"כלכליסט" מראים שהממשלה חרגה מתקרת ההוצאה ב־6.5 מיליארד שקל עוד לפני תחילת מבצע צוק איתן, ועל כן למשרד האוצר לא תהיה ברירה אלא לקצץ בשירותים האזרחיים, התשתיות וההוצאה הציבורית.

ולכל זה נוסף כמובן אתגר הביטחון, שבו יידרש ראש הממשלה להכריע.

התקציב לשנת 2015 כולו יגדל ב־8 מיליארד שקל בלבד, ועוד לפני צוק איתן דרש משרד הביטחון את התוספת כולה לעצמו. כעת הוא דורש 9 מיליארד שקל נוספים למימון עלויות המבצע. הפערים בין האוצר לביטחון רק הולכים וגדלים, משום שבאוצר הסכימו במקור להוסיף לביטחון מיליארד שקל בלבד לשנה הבאה.

מבצע צוק איתן רק הגדיל את הפערים, וכעת כשהמבצע מתארך - הולך ומתעורר חשש שהם יהפכו לבלתי אפשריים להכלה. ההערכה היא שכל תוספת שתתקבל לביטחון תחולק על פני מספר שנים, כדי לא לבלוע את תקציבי המשרדים האחרים.

מצירוף נתונים אלה עולה תמונה שלפיה בכל מקרה, בהנחה שהמסים לא יועלו ויעד הגירעון יעמוד על 3%–4%, האוצר יידרש לקצץ באופן מסיבי בתקציבי המשרדים החברתיים ב־2015. וזה כמובן מעמיד בסימן שאלה את המלצות הוועדות שהוקמו ברוב הוד והדר לטיפול בבעיית העוני ובחולייה של מערכת הבריאות.