בנק ישראל: חובה לקצץ 4.5 מיליארד שקל בתקציב הבא ולהטיל עוד מסים

על רקע הוויכוח המתוקשר שפרץ אתמול בין משרד האוצר לבין בנק ישראל בנושא תקציב המדינה לשנה הבאה, וההדלפות על הדיון שהתקיים בנושא בלשכת ראש הממשלה, חרג היום (ד') בנק ישראל ממדיניותו הרגילה ופרסם בכתב את עמדתו הרשמית לגבי המסגרת התקציבית לשנת 2015. 

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מכהנת גם בתפקיד היועצת הכלכלית של הממשלה. הממשלה לא חייבת כמובן לקבל את עמדותיה, אבל ניסיון העבר מלמד שלפחות בתקופתו של הנגיד הקודם ד"ר סטנלי פישר עשו שרי האוצר, גם הנוכחי וגם הקודם, מאמצים גדולים כדי ליישר איתו קו ולהגיע להבנות בנושא התקציב.

במסמך שהוא מפרסם היום, מפרט בנק ישראל את עמדתו שפורסמה הבוקר ב"כלכליסט" בנושא יעד הגירעון הרצוי לשנת 2015.

הנגידה, קרנית פלוג צילום: עומר מסינגר

לדברי הבנק, הוא מסכים לקבוע יעד גירעון של קצת יותר מ- 3%, בתנאי שיוסכם שמדובר ב"יעד מבני" של 2.5%, כפי שהוא מוגדר בחוק, שעליו תועמס תוספת חד-פעמית של 0.5% או קצת יותר, שמתחייבת מההוצאות הלא צפויות כתוצאה מהלחימה בעזה ומאובדן ההכנסות בשל ההאטה במשק.

לעומת זאת, בנק ישראל מתנגד לכך שיעד הגירעון של 3% יהיה מה שנקרא "גירעון בבסיס", שעליו יועמסו תוספות קבועות, כמו למשל שתי החלטות מרכזיות שקיבלה הממשלה: ביטול ההעלאה המתוכננת של שיעורי מס הכנסה שאושרה סופית בסוף השנה שעברה וחוק מע"מ 0% שאושר השנה בממשלה. לדעת ראשי בנק ישראל, גירעון כזה עלול להחזיר אותנו אל המצב המסוכן שבו היה המשק הישראלי במשבר הגדול של 2003-2002.

מה שעומד מאחורי ההגדרות השונות של יעד הגירעון אינו משחק מילים, וגם לא משחקי כבוד בין בנק ישראל לבין האוצר, אלא הבדל עקרוני וחשוב בתפישת העולם הכלכלית של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ושל שר האוצר יאיר לפיד. לפיד מלכד את עצמו בשנה האחרונה פעם אחר פעם בהכרזות כי בשנת 2015 לא יוטלו מסים נוספים. לעומתו, הנגידה פלוג טוענת כבר זמן רב שעל סמך נתוני המשק, כדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע מראש הממשלה תהיה חייבת להטיל מסים נוספים.

בשל הבדלי גישות אלה, בנק ישראל חושש שאם יוכרז מראש יעד גירעון של יותר מ- 3% מהתוצר (כ-27 מיליארד שקל), שאינו כולל השפעות גירעוניות חד-פעמיות כתוצאה ממבצע צוק איתן וההאטה במשק ומבלי שהממשלה תטיל מסים נוספים, הגירעון בפועל יהיה בסופו של דבר גדול הרבה יותר.

במסמך שפרסם היום, מזהיר בנק ישראל כי כל סטייה נוספת בהוצאות הממשלה, כמו למשל כיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן, תקפיץ את הגירעון המבני ל- 3.5% מהתוצר, ואת הגירעון בפועל ל- 4%. זעזוע אפשרי נוסף שיביא לירידה בגביית המסים, או החרפה נוספת במצב הביטחוני, עלולים להגדיל את הגירעון הממשלתי לרמות עוד יותר גבוהות. גירעון בהיקף כזה, מזהיר בנק ישראל במסמך, לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את היחס בין החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו. לדבריו, התפתחות זו תגדיל בעתיד את תשלומי הריבית של המשק, ובסופו של דבר תחייב הטלת מסים נוספים.

לדברי מחברי המסמך, על מנת לעמוד ביעד ההוצאה הממשלתית שקובע הכלל התקציבי לשנת 2015, נדרש קיצוץ תקציבי של כ-4.5 מיליארד שקל. לדבריהם, ההכרה בחשיבות של שמירה על רמת גירעון של 3% מציבה בפני הממשלה שתי חלופות: קיצוץ נוסף בהוצאות האזרחיות כדי לתת מענה לצרכים החדשים, והעלאת תקבולי המיסים. ניתן כמובן גם לשלב בין השתיים.

המחברים עוד מציינים כי מבחינת הצמיחה בטווח הקצר, ההשפעה של העלאת מיסים על הפעילות שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית. בעת קביעת התמהיל בין ביטול פטורים, העלאת מסים, או קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, כותבים מחברי המסמך, יש לקחת בחשבון שכבר כיום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני החברה הישראלית.