כל הדרכים מובילות לגירעון

נתניהו ולפיד צילום: עומר מסינגר

אלא שההנחה הזו צפויה להתממש. ראש הממשלה לא יפעל לאיזון התוספת. הוא לא יקצץ בתקציבי המשרדים האזרחיים עד זוב דם. זה כבר עלה לו פעם אחת בגלות לאופוזיציה אחרי כהונה כשר אוצר של קיצוצים. והוא גם לא יגדיל מסים כי הוא הצהיר שלא יעשה כן, ולא יבטל פטורים ממס כי שר האוצר שלו רוצה להוסיף פטור נוסף, ולא ייקח כסף ממקורות אחרים שלכאורה זמינים לממשלה כי בפועל הם פשוט לא זמינים לה.

בקיצור, איך שלא מסתכלים על זה, אם ראש הממשלה יבחר בביטחון, כל הדרכים, כנראה, מובילות לגירעון. הנה למה.

0% מע"מ של לפיד מונע ביטול פטורים

46.6 מיליארד שקל. זהו השווי של כל הטבות המס שהמדינה נותנת בשנת 2014. הסכום הזה שווה ל־18% מכלל הכנסות המדינה. אם כל ההטבות הללו היו מבוטלות, ניתן היה להפחית את שיעורי המס הקיימים ב־15%.

רק שאת הפטורים האלה אי אפשר לבטל, לפחות לא את רובם, לפחות לא את המשמעותיים שבהם, בגלל סיבות פוליטיות בעיקר.

השנה, בגלל שר האוצר יאיר לפיד, הקושי הזה הפך ממש בלתי אפשרי. לכו תשכנעו את חברי הכנסת שצריך לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, או את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, כששר האוצר פועל להכניס בעצמו פטור חדש ממע"מ לרוכשי דירות חדשות ראשונות בעלות של 2.5 מיליארד שקל.

הפטורים הגדולים ביותר בספר הפטורים הם אלה שנועדו לתמרץ את החיסכון לפנסיה. יש כמה פטורים כאלה, והשווי שלהם יחד מגיע כבר ל־13.2 מיליארד שקל בשנת 2014.

על פי בדיקה של משרד האוצר, מחצית משווי הפטורים הזה מגיע לכיסו של העשירון העליון בלבד, משום שהטבות המס האלה עולות ככל שהשכר של החוסכים לפנסיה עולה.

האוצר כבר ניסה בעבר לחלק מחדש את עוגת הפטורים הזו ולקצץ בה על הדרך, אבל לא הצליח לעבור את המשוכה של חברי הכנסת. השנה, בגלל שר האוצר, עמודתיו ותוכניותיו, אף פקיד לא יעז אפילו לנסות.

המדינה כבר משתמשת בעודפים של המוסד לביטוח לאומי

במשך שנים ביטוח לאומי גבה יותר כסף ממה שהוא שילם בקצבאות מדי שנה. ככה זה היה כשהאוכלוסייה היתה צעירה יחסית (ההוצאה המרכזית של ביטוח לאומי היא קצבת הזקנה).

בשנים האחרונות השתנתה המגמה, וביטוח לאומי משלם יותר כסף ממה שנכנס אליו. לצד הזדקנות האוכלוסייה, המשבר הכלכלי ב־2008 הביא לירידה בהכנסות המוסד, ובמסגרת ההסכמים הקואליציונים אחרי הרכבת הממשלה הוחלט על עלייה הדרגתית של קצבאות הזקנה והילדים. התהליך הזה הוביל לכך שמ־2011 ההוצאות של ביטוח לאומי גדולות מהכנסותיו והוא מסיים כל שנה בגירעון תפעולי.

אלא שלמרות הגירעון התפעולי המוסד לביטוח לאומי עדיין מצליח לסיים את השנה בעודף. העודף שנותר בידי ביטוח לאומי מדי שנה מועבר לקרן ייעודית. נכון לסוף 2013 הצטברו בקרן העודפים הזו יותר מ־220 מיליארד שקל. לכאורה אפשר פשוט לקחת קצת משם, לסגור את החור בתקציב, ולהמשיך הלאה בחיינו. רק שזה לא באמת אפשרי. מהסיבה הפשוטה שהמדינה כבר לקחה את הכסף הזה, השתמשה בו, וממשיכה להשתמש בו.

על פי חוק, המדינה לוותה את הכסף הזה מביטוח לאומי והכניסה אותו לתקציב המדינה לצרכיה השוטפים. תמורת הכסף הזה היא הנפיקה לביטוח לאומי איגרות חוב מיוחדות שמשלמות לו ריבית של 1.47%–5.5%, תלוי בסוג שלהן. הריבית הזו היא שמאזנת את הגירעון התפעולי שבו מצוי המוסד לביטוח לאומי. הריבית הזו גם מייצרת לו עוד עודפים שעוברים גם הם לקרן העודפים. ב־2031 הכנסות הריבית צפויות להיות בגובה הגירעון, ומשם צפוי המוסד לעבור לגירעון שרק ילך ויגדל. כך שקרן העודפים תתחיל בקרוב להתכווץ, ובתוך שני עשורים תיגמר לגמרי.

אם כן, העודפים הקיימים כבר משמשים את המדינה והעודפים החדשים רק ילכו ויפחתו, כך שאין כסף עודף מתוצרת ביטוח לאומי שעוד לא השתמשו בו ושניתן להשתמש בו כרגע לכיסוי הגירעון.

נתניהו ולפיד הצהירו כי לא יעלו מסים וההאטה במשק תומכת בכך

המשק נמצא בהאטה. העובדה הזו הפכה לרשמית לפני שבועיים, כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שהכלכלה הישראלית צמחה ברבעון השני בקצב נמוך ששקול ל־1.7% בשנה. זו ירידה מקצב צמיחה גבוה יותר (נמוך אף הוא) של 2.5% ברבעון האחרון של 2013 ו־2.8% ברבעון הראשון של 2014.

בקיצור, אנחנו צומחים, אבל לאט מאוד. צמיחה בקצב של 1.7% משקפת בפועל צמיחה אפסית לנפש, שכן האוכלוסייה גדלה בערך בקצב הזה. אנחנו עדיין לא מתכווצים, אבל אנחנו צועדים במקום.

במציאות כזו, אפילו הכלכלנים מהצד השמאלי של המפה יסכימו שהעלאת מסים עלולה להחריף את המצב. אחרי הכל, אם המדינה תקטין לנו את הנטו (בין על ידי העלאת מס הכנסה ובין אם על ידי העלאת מע"מ), דווקא בזמן שמקומות עבודה חדשים לא נוצרים, זה לא ממש יעזור לכלכלה להתרומם.

ואם הטיעון הכלכלי לא מספיק, תמיד ישנו הטיעון האידאולוגי: ראש הממשלה, שר האוצר וראש אגף התקציבים לא יעלו מסים. פשוט לא. הם חזרו והכריזו על כך שוב ושוב באין ספור הזדמנויות בחודשים האחרונים.

אגב, לו לפיד לא היה מזדרז לבטל את העלאת המס שתוכננה לתחילת 2014, סביר מאוד להניח שהיה מספיק כסף בקופת המדינה עכשיו. אבל הימים היו ימי ירידה בסקרים ושר האוצר חיפש פתרון אינסנט. אז הוא ביטל את העלאת המסים וכך גם יצר חור בתקציב.

העברת הדולרים מבנק ישראל לממשלה תהווה הלוואה אסורה

במרתפים הווירטואליים של בנק ישראל שוכבים לכאורה כבר יותר מ־87 מיליארד דולר שאינם זמינים לרשות ממשלת ישראל בצורה שוטפת.

מקצתם של הדולרים האלה (מטבע חוץ ליתר דיוק, לא מדובר רק בדולרים) נקנו על ידי בנק ישראל בשנים האחרונות כדי לוודא שהשקל הישראלי לא מתחזק מדי כתוצאה מפיתוח מאגר הגז תמר, מה שיפגע ביצואנים. רוב הדולרים נקנו על ידי בנק ישראל מאז 2010 בניסיון להחליש את שער החליפין של השקל, ולפעמים כדי להגן עליו מפני התקפות ספקולנטים, שוב, כדי להגן על היצוא.

הסיבה לכך שאי אפשר להשתמש בכסף הזה היא שהוא פשוט לא של הממשלה. מלבד זאת, אם בנק ישראל ימיר את הדולרים לשקלים ויעבירם לממשלה, המהלך יהיה משול להדפסת כסף - ועלול להביא לאינפלציה (כלומר, להיחלשות ערך הכסף). וחוץ מזה, זה אסור על פי חוק בנק ישראל החדש.

לבנק ישראל אסור להלוות כסף לממשלה כדי לממן את הוצאותיה אלא אם כן קרה מקרה קיצוני ביותר, לדוגמה שלממשלה אזלו כל המקורות לגייס מהם כסף, וגם אז מותר להלוות לה 10 מיליארד שקל בלבד.