סוף לקמפוס? תואר אקדמי לכולם, בזול ובלי לצאת מהבית
אוניברסיטאות כמו הארוורד ו-MIT מציעות קורסים מקוונים בחינם, ובעולם מתחילים להכיר בקרדיט אקדמי בתשלום נמוך לבוגרים. אוניברסיטת ההמונים מציעה תואר מקוון שלם ב-4,000 דולר. האם הטכנולוגיה תשנה את עסקי ההשכלה הגבוהה ומדוע יש מי שטוען שזה יפגע דווקא בעניים
היום כל אחד יכול ללמוד בהרווארד. טוב, לא ממש ללמוד בהרווארד אבל להשתתף בקורסים מקוונים פתוחים ברשת, שניתנים על ידי מיטב המרצים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, כולל הרווארד. הקורסים האלו, שנקראים MOOCs (ראשי תיבות של Massive Open Online Courses) מוצעים היום בחינם במספר פלטפורמות והם נגישים לכל אחד עם מחשב וחיבור לאינטרנט. ההתפתחות של הקורסים המקוונים (קורסי מוק) הביאה לכך שכבר עכשיו, חלקם מאפשרים למשתתפים לקבל תעודת גמר תמורת תשלום וחלקם אף מאפשרים לקבל קרדיט אקדמי, כך שבעתיד ניתן יהיה לעשות תואר שלם רק באמצעות קורסי מוק. התואר לא יהיה בחינם אבל הוא יהיה זול משמעותית מלימודים באוניברסיטאות, בעיקר אלו שבארה"ב.
ד"ר יורם קלמן, האוניברסיטה הפתוחה צילום: גדעון מרקוביץ "קורסי המוק לא מאיימים על האוניברסיטאות המסורתיות כי הם אינם תחליף ללימודים לתואר אקדמי. אנשים משתמשים ברטוריקה של 'הנה לא צריכים אותנו יותר', כי הגיעה הטכנולוגיה שתייתר את האוניברסיטה, את המורה או הכיתה. כמובן שהם שוכחים שצריך אוניברסיטאות מעולות כדי להכין קורסי מוק טובים ושוכחים שלרוב הסטודנטים שרוצים ללמוד לתואר ראשון אין את היכולות ללמוד בעצמם מקורסי מוק", אומר ד"ר יורם קלמן, מרצה בכיר במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, אשר גם ניהל במסגרת תפקידו כמנהל היוזמות האקדמיות הבינלאומיות את קורסי המוק של האוניברסיטה. אמנם הוא אינו חושב שקורסי המוק הם תחליף לאוניברסיטאות אך הם כן "מטלטלים את המודל העסקי של האוניברסיטאות", וזה לדעתו דבר בריא. "כל ארגון וכך גם אוניברסיטה שחושב שאין לו תחליף ואין לו תחרות קופא על שמריו", הוא אומר.
היום כל אחד יכול ללמוד בקורסים מקוונים פתוחים וחינמיים. האם צריך קמפוס? צילום: shutterstock
שי רשף, יזם ונשיא אוניברסיטת ההמונים אוניברסיטת ההמונים מאפשרת לסטודנטים מכל העולם לקבל תואר ראשון באמצעות למידה מקוונת במחיר של 4,000 דולר לכל התואר, אותם משלמים עבור הבחינות בלבד, ואולי זו סנונית ראשונה שמבשרת על הבאות. המודל העסקי של אוניברסיטת ההמונים פתוח לכולם ורשף אומר בפה גלוי שהוא מקווה שאחרים יאמצו אותו. "המטרה שלנו היא לבנות מודל שמראה שהשכלה גבוהה יכולה להיות נגישה לכולם. אנחנו מראים לאוניברסיטאות שהן יכוות לפתוח את השערים ולהוסיף אפס לעלויות. אם יש אוניברסיטה ישראלית שמלמדת 20 אלף תלמידים, היא יכולה ללמד גם 200 אלף תלמידים", אומר רשף. לדבריו, UNESCO מצאו שבעוד עשר שנים ל-100 מיליון סטודנטים לא יהיו מקומות באוניברסיטאות הקימות. לכן, הוא מאמין שיש מקום לכולם, האוניברסיטאות הקיימות וגם אוניברסיטאות מקוונות ושרוב האוניברסיטאות יהיו בכלל היברידיות, ילמדו גם באופן מקוון וגם לא.
קראו עוד בכלכליסט:
- כמה שווה התואר שלכם?
- לעשות תואר מהסלולרי: אפליקציית קורסרה הגיעה לאנדרואיד
- לוותר על התואר? מה יותר חשוב למעסיקים השכלה או ניסיון
לפי ההערכות מוצעים היום כ-1,000 קורסי מוק ומשתתפים בהם כ-10 מיליון תלמידים ברחבי העולם. ההשתתפות היא חינם ויש אפשרות לקבל תעודות הכרה או סיום במחיר עשרות עד מאות דולרים. כל זה קורה בשעה שמחירי ההשכלה הגבוהה, בעיקר בארה"ב מרקיעים שחקים והסטודנטים נאלצים לקחת הלוואות עתק שהם מתקשים להחזיר. העבודות שהם מוצאים אחרי התואר, אם בכלל, פשוט אינן מאפשרות להם לכסות את ההלוואות. האם הזמינות של הידע באינטרנט בחינם יכריח את המוסדות להשכלה גבוהה להתשנות? להוזיל את הלימודים, לשנות את המודל העסקי או להתמקצוע בתחומים ספציפיים?
נגיש לכולם
איך גם אתם תוכלו ללמוד בהרווארד בחינם?
קורסרה, Udacity או אוניברסיטת ההמונים: הפלטפורמות העיקריות ללימודים אקדמיים מקוונים בחינם או בזול
מעין מנלה
לכתבה המלאה 
טלטלה בריאה
הלימודים מרחוק באמצעות קורסים מקוונים הם גמישים ומאפשרים לכל אחד ללמוד בקצב שלו ובזמנו הפנוי. אפשר לעבוד תוך כדי במשרה מלאה ואין צורך להגיע למוסד האקדמי כדי ללמוד. בדיוק בגלל זה הם דורשים מהמשתתפים יכולת למידה עצמאית, לרוב באנגלית, והתמדה שאם להודות באמת, אין לכל תלמיד שסיים תיכון ורוצה ללמוד לתואר ראשון. למעשה, רק 7% מהנרשמים לקורסי מוק מסיימים אותם. אחת הסיבות לכך היא שמשתתפים רבים רואים בקורסים האלו העשרה בלבד, לחלקם כבר יש תארים אקדמיים והם משתמשים בקורסים הפתוחים כדי להרחיב את הידע, לא על מנת להשלים תואר.
ד"ר יורם קלמן, האוניברסיטה הפתוחה צילום: גדעון מרקוביץ הפקת קורס מוק איכותי היא עניין יקר. פיתוח קורס אחד דורש מהמרצים השקעה של מאות שעות ועלות ההפקה של יכולה להגיע למאות אלפי דולרים. למה שאוניברסיטאות ישקיעו כל כך הרבה זמן וכסף כדי לתת את ה"סחורה" שלהם בחינם? ראשית, באופן מסורתי המשימה של האוניברסיטאות הייתה להפיץ ידע. "מאז ומתמיד אוניברסיטאות הציעו הרצאות פתוחות לקהל הרחב, פרסמו את הממצאים של המחקרים בכתבי עת פתוחים לכולם וחילקו מלגות", אומר קלמן. אך כמובן שיש הבדל בין הפצת ידע לבין הפצתו בחינם. המוסדות להשכלה גבוהה הם גופים עסקיים והם מעוניינים למשוך אליהם סטודנטים, בין היתר באמצעות מוניטין ושיווק. קורסי המוק הפופולאריים ביותר מגיעים מבית היוצר של האוניברסיטאות בעלות השם, גם בגלל שלהן יש יכולות כלכליות להפיק קורסים טובים. הרווארד, MIT, ברקלי, נתפסות כמותגים חזקים ובאמצעות הקורסים הפתוחים אף מחזקות יותר את המותג שלהן. כך, קורסי המוק הפכו לדרך של אוניברסיטאות לחזק את המוניטין ולהישאר רלוונטיות במגרש הגלובלי. "ברגע שאנחנו נמצאים בהוראה מקוונת אנחנו משחקים במגרש העולמי. מתחרים עם כל האוניברסיטאות בעולם", אומר פרופ' אורנה קופרמן, סגנית רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים. האוניברסיטאות, בעיקר הקטנות או הפריפריאליות יותר, מתמקדות בייתרונן היחסי. "אם סטודנט מסין צריך ללמוד קורס על ירושלים סביר להניח שהוא יבחר בנו מכיוון שאנחנו בירושלים. כך גם בנושאים שקשורים בישראל, במזרח התיכון - אלו נושאים בהם יש לנו ייתרון יחסי בלי שנתאמץ. כמו כן יש לנו מחלקה טובה למתמטיקה ולמדעי המחשב, כך ששם יש לנו גם ייתרון יחסי. כל אוניברסיטה מוצאת את נקודות החוזק שלה ביחס לשוק העולמי", היא אומרת.
היום כל אחד יכול ללמוד בקורסים מקוונים פתוחים וחינמיים. האם צריך קמפוס? צילום: shutterstock
השכלה להמונים
אחד הדברים שהוכיחו קורסי המוק באופן ברור הוא שאפשר ללמוד באופן מקוון ושמדובר בלמידה איכותית וברמה גבוהה. עם זאת, נשיא ומייסד אוניברסיטת ההמונים (University of the People), היזם הישראלי שי רשף מאמין שאין ביכולתם להחליף את האוניברסיטאות. "באקדמיה יש תו תקן וקרדיטיזציה ואני מאמין שתו התקן הזה יישאר מפני שזו הדרך היחידה של המעסיקים לדעת שמה שלמדת שווה משהו. ברגע שאדם מגיע עם תואר מוכר אז יודעים שמישהו בדק את האיכות של מה שנלמד ואני מאמין שזה יישאר כך. מה שאנחנו עושים זה מראים שאוניברסיטה יכולה, בגלל הטכנולוגיה, להיות הרבה יותר זולה ולפיכך גם פתוחה לכולם. האינטרנט יאפשר לכל אדם שהוא ראוי ובעל יכולות ללימודים אקדמיים - לנסות לימודים אקדמיים", הוא אומר.
שי רשף, יזם ונשיא אוניברסיטת ההמונים המודל הכלכלי שבנה רשף מאפשר לאוניברסיטת ההמונים לעמוד בזכות עצמה מבחינה פיננסית. "אם אפשר לתת שירות לתואר שלם ב-4,000 דולר לתלמיד הוא צריך להינתן וצריך לפתור את הבעיה של אותם אנשים שההשכלה האקדמית לא זמינה עבורם. אני מאמין שמכיוון שאני מראה שהמודל הוא בר קיימא אחרים יבואו וזה בין השאר יגרום לירידה במחירים", הוא אומר. הוא מציע לאחרים להעתיק את המודל הכלכלי שבנה אבל עד שאחרים ירימו את הכפפה הוא מתכנן להציע את שירותיו לכמה שיותר סטודנטים. "אנחנו נגדל ונגדל עד שיום אחד נקום ונגלה שלא צריך אותנו יותר, ואז נלך לישון וכנראה נקום עם חלום אחר. אבל אם אותו בוקר שנקום ונגלה שלא צריך אותנו יותר לא יקרה, אז נמשיך לגדול כל עוד אנחנו יכולים להבטיח את האיכות האקדמית שלנו. יש היום אוניברסיטה בהודו, שהיא לא בחינם ויש בה 4 מיליון תלמידים. אני לא הראשון שעשיתי את זה, אני רק עושה את זה קצת אחרת".
הסכנה: דווקא העניים יפגעו
אנשי אקדמיה לא אוהבים להתשמש במילה "מוצר" כדי לתאר את ההשכלה הגבוהה, אבל העובדה היא שמרבית הסטודנטים מגיעים למכללות ולאוניברסיטאות לא בשביל הקורסים או העניין, אלא בשביל התואר שיקבלו בסופו של דבר. "קורסי מוק לא ייתנו תואר כי זה לא יהיה שווה כלום. תואר מייצג משהו רחב יותר, שלמדת שורה של קורסים לא בהכרח מה שמתחשק לך, שהתגברת על אתגרים", אומר קלמן. הם גם לא נותנים את החוויה החברתית והאינטרקציה הבלתי תלויה. "עצם המגע גם של הסטודנטים וגם של חברי הסגל באוניברסיטה מעניק חוויה אחרת. היבט חשוב של האוניברסיטאות הוא שזה גם מקום מפגש ולא רק מקום לשמוע בו הרצאות", אומרת קופרמן. לדבריה, יש גם סכנה בכך שהוראה מקוונת, "שנמצאת בין שואו ביזנס לאקדמיה", תגרום לכך שבחירת הקורסים, החומרים והמרצים תונע משיקולי רייטינג שלא תמיד יהיו נכונים מבחינה אקדמית.
מוסדות להשכלה גבוהה היום אינם שווים באיכותם, ביוקרה או בגובה שכר הלימוד. גם בישראל אפשר ללמוד באוניברסיטה או במכללה ויש הבדלים בין המוסדות השונים. אם אפשר לקבל תואר מוכר במחיר של 4,000 דולר באוניברסיטת ההמונים, צריכות להיות סיבות כדי שמישהו ירצה לשלם כפול עבור לימודים לתואר ראשון במכללה או אוניברסיטה בישראל, או אפילו 200 אלף דולר עבור תואר באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב. "הרווארד מקבלת היום X תלמידים ללימודי תואר ראשון במחיר של 50 אלף דולר לשנה, ואין לי ספק שגם אם יעלו את שכר הלימוד למיליון דולר לשנה עדיין ימלאו את כל המקומות. יש ביקוש בגלל המוניטין והשם, אבל אין הרבה הרווארד בעולם ואוניברסיטאות אחרות יצטרכו להתיישר מבחינת המחירים", אומר רשף.
מחירי הלימודים האקדמים בארה"ב יוצרים כאמור בעיה אמיתית עבור צעירים שלוקחים הלוואות של עשרות ומאות אלפי דולרים כדי ללמוד. בישראל המצב שונה מכיוון ששכר הלימוד מבוקר וגם שכרם של המרצים נשלט על ידי המדינה, אך עדיין ישנם פערים בגישה להשכלה גבוהה. הרבה יותר קל לסטודנטים שמגיעים ממשפחות מבוססות ושמקבלים תמיכה כלכלית במהלך הלימודים מאשר לחבריהם שנאלצים לעבוד במשרה מלאה כדי להתקיים וגם ללמוד. הסטודנטים החלשים כלכלית, אנשים עובדים או הורים לילדים, גם צריכים למצוא מסגרות גמישות והגישה שלהם ללימודים גבוהים, לפיכך מוגבלת.
למרות שקורסי המוק פותרים את הבעיה הטכנית של הנגישות, הסכנה שמזהה קלמן באימוצם כאמצעי מקובל להשגת תואר אקדמי היא שהם לא יסייעו לעניים, אלא להיפך, הם יחלישו אותם. העשירים ימשיכו ללמוד באוניברסיטאות ולקבל את מגוון הכלים שהן מציעות והעניים ייאלצו להתמודד בעצמם עם החומר בקורסי החינם. "זה מחליש את הקהלים החלשים מהפריפריה החברתית כי קשה להם יותר להגיע להשכלה גבוהה וקשה להם גם יותר ללמוד בקורסי מוק. הקורסים חד משמעית נופלים לקטגוריה של 'העשירים ימשיכו להתעשר'", הוא אומר. לדבריו, אם תאומץ הגישה לפיה הטכנולוגיה מטרתה להחליף את ההשכלה הגבוהה, להפוך את ההשכלה הגבוהה לאוטומטית - זה יפגע בעניים. רובם יחוו כישלון בלימודים המקוונים, מכיוון שהם דורשים יכולות למידה עצמאיות, ויוחלשו עוד יותר.
