האוצר דורש קיצוץ דרסטי בפנסיות של מערכת הביטחון

מערכת הביטחון דורשת תוספת תקציב. העובדה הזאת נכונה בכל שנה, אך כעת משרד האוצר דורש כי לצד התוספות היא תתייעל כדי לצמצם את היקף הבקשה הקבועה. בשנת 2014 תשלומי הפנסיה התקציבית של מערכת הביטחון אמורים להגיע לשיא של 6.8 מיליארד שקל. בשנה הבאה המספר הזה אמור לגדול ל־7.9 מיליארד שקל. אלה 10% מתקציב הביטחון הרחב, זה שכולל גם את תקציבי השב"כ והמוסד, והמספר הזה גדל בכל שנה.

מבחינת משרד האוצר יש שתי רפורמות עיקריות רצויות שתמורתן היה ניאות להזרים יותר כסף למערכת הביטחון. שתיהן עוסקות בהוצאות הפנסיה של מערכת הביטחון: הראשונה נוגעת לאנשי הקבע, נגדים וקצינים, שנמצאים במערכת הפנסיה התקציבית (כלומר, התחילו את תקופת הקבע לפני ינואר 2004); השנייה נוגעת לפנסיה של אנשי הקבע שהתגייסו החל מינואר 2004.

שר הביטחון, משה בוגי יעלון צילום: נמרוד גליקמן

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי אמר בשבוע שעבר כמה פעמים שבתמורה לקבלת תוספות עתק על מערכת הביטחון להסכים לרפורמות במבנה הוצאות השכר שלה. הוא הוסיף כי הוא מקווה שהדבר יקרה במסגרת המלצות ועדת לוקר (ועדה ציבורית שעובדת בימים אלה על המלצות לבניית תקציב הביטחון בשנים הקרובות).

רפורמה בפנסיה הקיימת

על פי נתוני צה"ל, שאותם פרסם בשנה האחרונה בעקבות פניות רבות במסגרת חוק חופש המידע, גיל הפרישה הממוצע מצה"ל הוא כיום 47 - גיל הפחות ב־20 שנה מזה הנהוג בקרב גברים בכלל המשק. אותם אנשי קבע שפורשים מהצבא מקבלים מהמדינה תשלומי פנסיה לתקופה כפולה פחות או יותר מזו שנהנים ממנה יתר העובדים בישראל.

הגידול הגבוה יחסית בתשלומי הפנסיה התקציבית בשנים הקרובות נובע מהסכם שנחתם ב־2012, אשר במסגרתו הוחלט כי הפנסיה התקציבית של גמלאי מערכת הביטחון תגדל בכל שנה בשיעור הצמוד למדד המחירים לצרכן, במקום בשיעור הצמוד לגידול בשכרם של אנשי הקבע בהווה. עם זאת, בעוד כמה שנים הגידול הזה צפוי להתמתן.

הרפורמה שהאוצר היה רוצה להנהיג במערכת הפנסיה הזאת אמורה להשפיע על אנשי הקבע שפרשו מהצבא אך עדיין לא הגיעו לגיל הפרישה הכללי במשק. כלומר, פנסיונרים שכבר עברו את גיל 67 לא אמורים לחוות שום שינוי, אבל איש קבע בשנות ה־50 לחייו שפרש יצטרך לשאת במחיר, למשל.

באוצר היו שמחים כעת לקטום את תשלומי הפנסיה הצבאית לאנשים האלה באופן דיפרנציאלי. כלומר, אנשי קבע שהפנסיה הצבאית שלהם היא 5,000 שקל בחודש לכל היותר (כדוגמה, אלה לא מספרים מחייבים) לא יחוו שום שינוי. אנשי קבע בעלי פנסיה של 5,000–10,000 שקל בחודש יצטרכו לוותר על 40% מהסכום שמעל 5,000 שקל. אנשי קבע שהפנסיה שלהם גבוהה מ־10,000 שקל בחודש יצטרכו להיפרד מ־60% מהסכום שמעל 10,000 שקל. וכך הלאה.

יאיר לפיד צילום: נמרוד גליקמן

משום שמדובר בקיצוץ דיפרנציאלי, הוא אמור לפגוע בעיקר ב־50% העליונים של מקבלי הפנסיה התקציבית, כך לפחות לפי נתוני הצבא שפורסמו השנה, ועל כן הוא אמור להתקבל ביתר קלות. עם זאת, הוא בהחלט צפוי לפגוע בפנסיה התקציבית של אנשי הקבע שהגיעו לדרגות גבוהות - חלקם ניצבים במוקדי קבלת ההחלטות. בכל מקרה, ברגע שאנשי הקבע שהפנסיה שלהם קוצצה יגיעו לגיל הפרישה במשק, הפנסיה החודשית שלהם תגדל למקסימום שהיה מגיע להם.

מילואימניקים בתזמורת צה"ל: "גויסנו כדי לאפשר הופעה בפנימייה הצבאית" ביום האחרון של חודש יולי, בשיאו של מבצע צוק איתן, תזמורת צה"ל גייסה כ־30 חיילי מילואים כדי שתוכל לשלוח את החיילים הסדירים בתזמורת להופעה בטקס סיום י"ב של הפנימייה הצבאית בחיפה. דובר צה"ל: הטענות אינן נכונות דוד רפאלי, 54 תגובות לכתבה המלאה 

שינוי מסוג זה, אם יוסכם עליו בסופו של דבר, לא יוכל לחול רק על אנשי מערכת הביטחון; הוא יחייב את משרד האוצר להרחיבו לכל מקבלי הפנסיה התקציבית - כלומר עובדי וגמלאי המגזר הציבורי - ובמילים אחרות, להגיע להסכם רחב עם ההסתדרות.

רפורמה בפנסיה העתידית

הרפורמה השנייה, מצומצמת בהרבה, נוגעת לפנסיה של מי שהתגייסו אחרי ינואר 2004. לכאורה, כל אנשי הקבע שהצטרפו לשירות אחרי תאריך זה חוסכים לפנסיה באופן עצמאי, כמו כל עובד אחר במשק. ואולם, זה רק לכאורה, משום שבהתאם להסכם שנחתם בין משרד האוצר למשרד הביטחון, אותם אנשי קבע יהיו זכאים לפנסיית גישור מיום פרישתם מצה"ל ועד הגיעם לגיל הפרישה הכללי במשק, כלומר למשך 20 שנה בערך.

בתקופה זו יקבלו אנשי קבע אלה פנסיה שהיא פנסיה תקציבית לכל דבר, שגובהה אמור להיות כמו זה של הפנסיה העתידית שהם אמורים לקבל מהקרן שהם חוסכים בה ברגע שיגיעו לגיל הפרישה. כלומר, אם מישהו צפוי לקבל פנסיה של 10,000 שקל בחודש מהקרן שלו, הוא ייהנה מהסכום הזה בכל חודש למשך 20 שנה עד שיגיע לגיל הפרישה - מהמדינה. העלות של ההטבה מגיעה במקרה הזה ל־2.4 מיליון שקל לכל איש קבע כזה. הסכום הזה לבדו גדול במידה משמעותית מהפנסיה הממוצעת של העובדים הרגילים במשק.

מה שהאוצר היה רוצה לעשות הוא לאמץ מודל שהוצע בידי ועדה בראשות פרופ' אשר טישלר, עד לאחרונה דיקן הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב. טישלר עמד בראש ועדה שמינה שר הביטחון הקודם אהוד ברק. על פי המודל שלו, יש להצעיר את גיל הפרישה מהצבא - המלצה שמקובלת על אגף התקציבים - ובמקביל לתת לאנשי הקבע שיפרשו מענקי פרישה חד־פעמיים במקום פנסיית גישור. המענקים האלה יוכלו להגיע ל־1–1.5 מיליון שקל לפורש. זה סכום גדול מאוד, ובכל זאת נמוך מפנסיית הגישור שהם יקבלו מהמדינה אם המודל הזה לא יאומץ. עם זאת, גם אם הרפורמה תצא לפועל היא צפויה לחסוך כסף למערכת הביטחון רק מעוד כ־15 שנה - אז יתחילו להשתחרר ראשוני אנשי הקבע במתווה זה.