דו"ח מרכז אדוה: ההתנחלויות מקבלות יותר מהפריפריה

פערים אדירים במימון הממשלתי ליישובים ברחבי ישראל עם העדפה ברורה למתגוררים ביהודה ושומרון והקצאה נמוכה מאוד למתגוררים בעיירות פיתוח - זו התמונה העולה מדו"ח מרכז אדוה המתפרסם היום (ג').

מתברר כי בשני העשורים שבין 1991 ל-2012 קיבל כל ישראלי ביהודה ושומרון הקצאה של כ-2,695 שקלים בממוצע לשנה, לעומת 1,892 שקלים בלבד בעיירות הפיתוח, 2,277 שקלים ביישובים הערביים ו-1,684 שקלים בלבד ביישובים המבוססים של "פורום ה-15" הכוללים את תל אביב, גבעתיים, חולון, הרצליה, באר שבע, רעננה, חיפה ועוד. במהלך שני העשורים שנסקרו, חל גידול משמעותי ביותר בהשתתפות הממשלתית ביישובים הערביים - מ-746 שקלים לנפש ב-1991 ל-2,277 שקלים ב-2012. לעומת זאת, עיירות הפיתוח היו הקבוצה היחידה שבה נרשם צמצום בהשתתפות המיועדת.

הוצאותיהן של ההתנחלויות עמדו ב-2012 על 6,431 שקלים לנפש. אולם כאשר מבחינים בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות התמונה משתנה: ב-2012, ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בהתנחלויות החרדיות - 3,596 שקלים - הייתה הנמוכה ביותר, נמוכה אף מזו של היישובים הערביים (4,688 שקלים לנפש). ההוצאה בהתנחלויות הלא-חרדיות - 7,416 שקלים לנפש היא הגבוהה ביותר בישראל, יותר מזו של יישובי "פורום ה-15".

פרדיס (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

עוד עולה מהדו"ח, שחיברו שלמה סבירסקי ואתי קונור אטיאס מהמרכז, כי התנחלויות לא-חרדיות קיבלו מימון ממשלתי הגבוה פי 2.4 מזה של מקבילותיהן החרדיות (ביתר עילית, מודיעין עלית ועמנואל) - 3,213 שקלים לנפש לעומת 1,359 שקלים לנפש, בהתאמה.

הסבר עיקרי לכך מצוי בעובדה שביישובים החרדיים, ההשתתפות הממשלתית המיועדת, שחלק גדול ממנה מיועד למימון שירותי חינוך, אינה מועברת לקופת הרשות המקומית אלא ישירות לשתי רשתות החינוך החרדי הגדולות, "החינוך העצמאי" של אגודת ישראל ו"מעיין החינוך התורני" של ש"ס. סיבה נוספת: מוסדות חרדיים שאינם משתייכים לאחת משתי רשתות אלה מסווגים כ"חינוך מוכר שאינו רשמי" ובתור שכאלה הם זכאים להשתתפות תקציבית ממשלתית חלקית בלבד.

בשני העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל בשיעור של 60%. ההתנחלויות החרדיות שאוכלוסייתן גדלה בשיעור של 376%. אוכלוסיית ההתנחלויות הלא-חרדיות גדלה בשיעור של 80% - שיעור קרוב לזה של שאר קבוצות היישובים.

הממשלה משתתפת בתקציבי הרשויות באמצעות "השתתפות מיועדת" הניתנת עבור שירותי חינוך ורווחה ובאמצעות "מענקי איזון" המשמשים להקטנת הגירעון המצטבר של רשויות עניות. יישובי "פורום ה-15", שהם המבוססים ביישובי ישראל, אינם מקבלים מענקי איזון.

מענקי האיזון קוצצו

בתקופת משבר האינתיפאדה השנייה (2003-2001) קוצץ מאוד תקציב הממשלה למענקי האיזון. מענקי האיזון לעיירות הפיתוח קטנו עוד לפני הקיצוצים התקציביים של תקופת האינתיפאדה השנייה, אך המגמה התחזקה לאחר אותם קיצוצים: בשנת 2012 הם עמדו על 671 שקלים לנפש. היישובים ביהודה ושומרון נהנו במהלך כל התקופה ממענק האיזון הגבוה ביותר, בחישוב לנפש. הקיצוצים של 2003-2001 פגעו באלה החרדיות יותר מאשר בלא-חרדיות: בשנת 2012 עמד מענק האיזון לנפש ביישובים הלא-חרדיים ביהודה ושומרון על 1,108 שקלים - כ-50% יותר מזה של היישובים החרדיים - 720 שקלים.

בכל הנוגע להכנסות עצמיות, מצבם של יישובי "פורום ה-15" הוא הטוב מבין ארבע הקבוצות עם הכנסה עצמית לנפש (ב-2012) בגובה 5,401 שקלים לתושב בממוצע. זו הסיבה לכך שיישובים אלה אינם נזקקים למענקי איזון. עיירות הפיתוח

ההכנסות העצמיות של ההתנחלויות החרדיות היו דומות במהלך כל התקופה הנבדקת לאלו של היישובים הערביים. בשני המקרים מדובר ביישובים הנעדרים תשתית כלכלית עצמאית שאוכלוסייתם מתאפיינת בשיעורי העוני הגבוהים ביותר בישראל - יותר מ-50%.

ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון אומרת בתגובה: "הדו"ח, עם הנתון המקומם על כך שההשקעה הציבורית בהתנחלויות כמעט כפולה מההשקעה ביישובי הפריפריה, אומר את מה שאנחנו כבר יודעים מזמן: מפעל ההתנחלויות הגזלני הוא זה שעומד בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל. הרחק הרחק מעבר לחינוך, לרווחה, לדיור ציבורי ולפיתוח".