מנכ"לית האוצר וראש אגף תקציבים מפנים עורף ללפיד
הדרג המקצועי הבכיר במשרד האוצר סבור שהגדלת הגירעון מעבר ל־3% היא מסוכנת ולכן יש להוריד את דרישות הביטחון או להעלות מסים, זאת בניגוד לדעתו של שר האוצר. שני המתנגדים החדשים לעמדת שר האוצר מצטרפים לנגידת בנק ישראל ולראש הממשלה שהתבטאו נגד העלאת הגירעון
השדרה הבכירה של משרד האוצר התייצבה בסוף השבוע באופן שאינו משתמע לשתי פנים לצד נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ונגד שר האוצר יאיר לפיד בשאלת יעד הגירעון לתקציב 2015. הממונה על התקציבים אמיר לוי, מנכ”לית המשרד יעל אנדורן והכלכלן הראשי יואל נווה הדגישו כי לתפיסתם המקצועית יעד הגירעון צריך להתכנס סביב 3% מהתוצר ולא מעבר לכך.
- מה ראש הממשלה מנסה לבשל
- לפיד הבטיח שהגירעון יקטן ב־2016, התחזיות מראות אחרת
- "אי אפשר לתת 11 מיליארד לביטחון ולצפות שהכל יסתדר"
הדברים נאמרו אף על פי שביום חמישי האחרון, במהלך סיור בדרום, חזר לפיד על כך שהפתרון לתקציב 2015 הוא הרחבת הגירעון. שר האוצר אמר לאחרונה מעל לכל במה כי הוא מתחייב לא להעלות מסים ולא יישב בממשלה שתעלה מסים, וכי יש להגדיל את הגירעון עד לרמה הנדרשת. הבוקר צפויים לפיד ונתניהו להיפגש בנוכחות הצוותים המקצועיים של משרדיהם כדי לדון שוב בתקציב הביטחון, הגירעון והמסים, וזאת לאחר שלשכת ראש הממשלה ביטלה את פגישתם שתוכננה ליום רביעי האחרון.
בכירי האוצר מבינים כי תקציב הביטחון יגדל בעקבות אירועי הקיץ וכי יש למצוא מקורות למימון התוספות. מאחר שהצהירו שעמדתם המקצועית היא שהגירעון לא צריך לעבור את ה־3%, הרי שהם רומזים שלשיטתם הפתרון הוא העלאת מסים, או סביר יותר להניח ביטול פטורים שונים כמו הפטור ממע”מ על רכישות באילת או הפטור ממע”מ על פירות וירקות. בשנים קודמות התרחש שיח ציבורי ער ונרחב בשאלת הפטורים הללו, ובמשרד האוצר דווקא ניסו לקדם את ביטולם, אך ללא הצלחה. כעת לא עושה המשרד אפילו ניסיון לקדם זאת.
כך ניצבים בכירי האוצר שוב לצדה של הנגידה, ולפי גורמים שנכחו בדיוני התקציב, גם לצדו של ראש הממשלה — ונגד עמדת שר האוצר בשאלת הגירעון. במהלך הסיור שערך בדרום ביום חמישי עשה שר האוצר ניסיון להגדיר מחדש את גבולות הגזרה של השיח סביב הגירעון והזכיר כי כאשר הוא נכנס לתפקיד הגירעון עמד על 5.5%.
למתוח את גבולות הגירעון
בשבוע שעבר ביטל ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון עם הדרגים המקצועיים של משרד האוצר ושל משרד ראש הממשלה, וזאת לאחר שבפגישה עם לפיד בארבע עיניים לא הצליחו השניים להגיע להסכמה ביניהם. גם ישיבת הממשלה שתוכננה להתקיים היום בוטלה על רקע המחלוקת ביניהם סביב התקציב.
נראה כי בכירי משרדו של לפיד החליטו לאותת לו באופן ברור כי אי אפשר להתייחס לגירעון כ”שאריתי”, כלומר כמספר נזיל ושרירותי שישלים את משוואת התקציב — לאחר חישוב התוספות לביטחון, צפי ההכנסות ממסים וההוצאות — וניתן למתוח את גבולותיו עד כמה שצריך, כפי שהציג אותו לפיד בדיונים עם ראש הממשלה.
בסופו של דבר הממשלה תצטרך להחליט אם היא רוצה להגדיל את הכנסותיה דרך יעד הגירעון, דרך העלאת מסים (גם ביטול פטורים נכנס תחת הקטגוריה הזאת), או לחלופין להקטין את הוצאותיה, צעד שמשמעותו קיצוץ נוסף בתקציבי השירותים האזרחיים. בשלב זה, מעבר לקיצוץ הרוחבי של 2% במשרדי הממשלה, מלבד הביטחון שכבר אושר, לא צפוי קיצוץ נוסף.
בכל הנוגע לתקציב הביטחון, עמדת משרד האוצר הרשמית היא שתוספת התקציב צריכה לבוא כחלק מהתוספת הכוללת לתקציב המדינה, שעומדת על 8 מיליארד שקל. זה אומר שכל שקל שילך לביטחון יבוא על חשבון המשרדים האחרים. בינתיים כבר הסכימו ביניהם משרדי האוצר והביטחון שבתקציב 2015 תינתן תוספת חד־פעמית לביטחון, שלא תיכנס לתקציב הבסיס. גובה התוספת טרם הוכרע, אך הערכות מדברות על כ־4 מיליארד שקל.
בכל מקרה, מי שבסופו של דבר יקבע את גובה תקציב הביטחון, התוספת לבסיס התקציב והתוספת החד־פעמית של 2015 יהיה כמו בכל שנה ראש הממשלה.
ריח של בחירות באוויר
על רקע הפגישה שצפויה להתקיים הבוקר בין נתניהו ולפיד, התגברו בסוף השבוע ההערכות בדבר חריפות המשבר בין השניים. גורמים במערכת הפוליטית אמרו כי אף ששני הצדדים לא רוצים ללכת לבחירות בשלב זה, הרי שהדינמיקה שנוצרה עשויה להוביל לכך. “יש סימנים שנתניהו משדר לבחירות. לפיד לא יזוז מעמדתו בנוגע לתקציב”, הבהיר אתמול ח”כ עפר שלח את עומק המחלוקת.
נתניהו מסרב להעמיק את הגירעון באופן משמעותי, כפי שלפיד מתכנן, ואילו לפיד מתנגד לדרישות מערכת הביטחון לתוספת של כ־11 מיליארד שקל לתקציבה, דרישה שכלפיה נתניהו מגלה אהדה רבה. “אנחנו צריכים עכשיו כסף לביטחון, אנחנו צריכים עכשיו כסף לעוד כיפות ברזל”, כתב נתניהו ביום חמישי האחרון בעמוד הפייסבוק שלו. הדברים מתכתבים עם התבטאויות שנשמעו בסוף השבוע מגורמים בלשכת ראש הממשלה, שסיפרו על תחושה שבלשכת שר האוצר “אין פרטנר” וכי החלטותיו של לפיד “לא נכונות כלכלית”.
תרחיש פרישת יש עתיד מהממשלה מעסיק את המערכת הפוליטית, ואולי זו הסיבה שנתניהו נפגש, גם במהלך צוק איתן וגם בשבוע שעבר, עם נציגי החרדים חברי הכנסת משה גפני ויעקב ליצמן.
שר החוץ אביגדור ליברמן דווקא מעוניין שלפיד יישאר ומתנגד לכניסת החרדים. יכול להיות שעל רקע זה מסתמנות הבנות בין יש עתיד לבין ישראל ביתנו בנושא חוק 0% מע”מ — כפי שפורסם ב”כלכליסט”, חברי הסיעה שהגישו הסתייגויות להצעת החוק חזרו בהם בשבוע שעבר, ולפתע נרשמה הרמוניה בין הצדדים.
ממשרד האוצר נמסר: “הדרג המקצועי במשרד האוצר עובד בשיתוף פעולה מלא עם השר לפיד. אין מחלוקות בנושא התקציב”.