האיומים עבדו? ועדת ששינסקי 2 שוקלת מתן הקלות מס לכיל

הוועדה לבחינת חלקו של הציבור במשאבי הטבע בראשות פרופסור איתן ששינסקי, שוקלת לאשר הקלות לכיל בדו"ח הסופי של הוועדה, הצפויות להקטין את היקף התשלומים שהיא תעביר למדינה החל משנת 2017. ההיקף הכספי המדויק של ההקלות עדיין לא ידוע. על פי המתווה המסתמן, המלצת הוועדה בדו"ח הביניים לגבות תמלוג של 5% ומס רווחי יתר של 42% בגין משאבי הטבע שהחברה כורה בים המלח ובנגב לא תשונה. עם זאת, ייערכו שני שינויים שצפויים להקטין את הסכום המקסימלי שהמדינה תקבל מכיל גם בשנים רווחיות (הוערך בדו"ח בעד חצי מיליארד שקל בשנה).

בשימוע שנערך לכיל בפני ועדת ששינסקי לפני כחודש, אמר מנכ"ל החברה סטפן בורגס כי "אם הפעילות שלנו תהיה רווחית יותר בחו"ל נשקיע שם". בורגס טען שלאור המלצות הוועדה, ותפיסתה של כיל שחלקה של המדינה ברווחיה (מס חברות ותמלוגים) הוא בשיעור דומה לזה המקובל בעולם, ישנם שורה של צעדים עסקיים שהחברה תבצע. בין הצעדים: פגיעה בפעילות המגנזיום, הברום ומוצרי ההמשך; הקפאת תוכניות פיתוח בישראל בהיקף של 3.8-2.5 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות; פיטורים, צמצום משרות ופגיעה עקיפה בתעסוקה בעיקר בנגב בהיקף של 3,400 עובדים; והסטת השקעות למדינות כגון ספרד, אתיופיה, בריטניה ומערב אפריקה.

השינוי הראשון שנשקל הוא קביעת רף מינימלי לכמות ההפקה של האשלג, מקור הרווח העיקרי של כיל, שרק אם כיל תעבור אותו - יושת על הרווחים שיופקו ממנו מס רווחי יתר. כיום משלמת כיל תמלוגים ומס חברות מהטון הראשון שהיא מפיקה. המטרה היא ליצור תמריץ לכיל להשקיע בתשתיות ובכוח אדם כדי לשמור על היקף גבוה של הפקת אשלג, ובכך לנסות לצמצם את הפגיעה האפשרית בהסטת השקעות לחו"ל ובפיטורים.

אשלג במפעלי ים המלח של כיל

ההיגיון הוא שאם כיל תתחיל לשלם מס רווחי יתר רק מרף מסוים של הפקה, יש לה אינטרס לשמור על תפוקה גבוהה ולא לצמצם אותה. תפוקה גבוהה מחייבת השקעה בתשתית ובכוח אדם.

השינוי השני שנשקל הוא שרשות המסים תכיר לחברה בהוצאות נוספות שבהן היא לא הכירה בעבר (למשל הון חוזר), כהוצאות פיתוח לצורך חישוב המס. הכרה בהוצאות נוספות, צפויה להקטין את חבות המס ובכך להקטין את סך התשלומים שתקבל המדינה מכיל.