ראיון כלכליסט
דוד האן: "תקרת השכר לא תחול על כולם"
כשאת הרפורמה הגדולה בתחומו ביצעו מעל ראשו, גם כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן מודה שהיה צריך לגלות יותר מעורבות. הוא תומך בתקרה של 3.5 מיליון שקל לשכר מפרקים, אך מתקשה להתחייב על כך
לפני שלוש שנים עזב פרופ' דוד האן את האקדמיה ונחת היישר אל אחד ממרכזי העצבים הרגולטוריים הרגישים בישראל - כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי. לאחרונה השלים האן מחצית מתוך שש שנות הקדנציה שלו, אך המהפכה הגדולה המתוכננת בתחום - רפורמה בשכר טרחת המפרקים - נעשתה מעל ראשו על ידי שרת המשפטים ציפי לבני והמשנה ליועמ"ש אבי ליכט. בחודש שעבר הופיע האן בקדמת הבמה כשמונה מכוח החוק למפרק רשות השידור.
בשיחה עם "כלכליסט" נראה כי תיק רשות השידור ונסיבות מצטברות נוספות מובילים אותו כעת לנסות ולכבוש לעצמו נוכחות דומיננטית יותר בהליכי חדלות פירעון.
כשהאן נשאל לדעתו על הגרסה הראשונה של הרפורמה בשכר הטרחה, שחלקה התגלה כבלתי פרקטי ולא מתאים לענף, הוא מתחמק. בטיוטה הראשונה של הרפורמה דובר על ביטול מוחלט של תקנה 8א שאפשרה למפרקים למשוך מיליונים מקופת הנושים, ואומץ מתווה של תגמול לפי שעות עבודה בפועל. המתווה הזה ספג עד מהרה ביקורת מבתי המשפט, שרמזו שתגמול לפי שעות עלול להפוך לבור ללא תחתית ורק להגדיל את הוצאות השכר. אבל חלק מהביקורת נסבה גם על הכנ"ר עצמו והאופן שבו בחר, לאחר שליכט הנחה אותו לעשות זאת, להתנגד לבקשות שכר טרחה.
נדחה פעם אחר פעם
בכמה מקרים הגיש האן ניירות עמדה קצרים מאוד, שבהם יצא נגד מתווה החישוב שבתקנות הנוכחיות והציע שיטה חלופית ברוח הטיוטה הראשונה, אך ללא שהסביר - לפחות לא בצורה יסודית ומעמיקה - מדוע הוא סבור שיש לעשות זאת. התוצאה היתה שעמדותיו נדחו פעם אחר פעם.
נפגעת מהיחס של בתי המשפט לניירות העמדה שלך?
"אנחנו פועלים בבית המשפט מכוח הוראות קיימות, ואפשר להתמודד עם הוראות קיימות במרחב פרשני עד גבול מסוים. גם אם הוא לא מושלם, אתה כפוף למצוות המחוקק".
ובכל זאת, מה דעתך על הטיוטה הראשונה של הרפורמה בשכר?
"אנחנו כבר בטיוטה המעודכנת", הוא משיב בהתחמקות אלגנטית. "הבענו בתקופה האחרונה עמדה, גם בבית המשפט, שצריך שמנגנוני התגמול הקבועים בתקנות ידגישו שתי נקודות מרכזיות: הלימה בין היקף הפעילות לתגמול, ושמנגנוני השכר יכללו תמריצים נכונים. את הכל צריך לבנות לפי זה. תקנה 8א אכן הובילה לשכר גבוה מאוד, אבל שלא בהכרח מבטא את המאמץ של בעל התפקיד".
עד שהגיע המתווה של לבני וליכט, קולך כמעט לא נשמע נגד בקשות לשכר מופרז.
"עדכון התקנות היה חשוב. אני ער לכך שהיו שקיבלו שכר גבוה מאוד, ובאמת חשוב לבחון את השכר בראש ובראשונה בראי ההלימה והתמרוץ".
בסופו של דבר מי שייצקו תוכן להוראות החדשות יהיו השופטים בסיוע הכנ"ר, ואם הם יסברו שיש מקום להגדיל את שכר הטרחה, התקנות לא יוכלו למנוע זאת. כשהאן נשאל אם הוא תומך בתקרת השכר שקבע משרד המשפטים, 3.5 מיליון שקל, הוא מסרב להתחייב שזו אכן תהיה התקרה. "ימים יגידו מה יהיו ההיקפים ואיך ייראו תיקי הפירוק מחר. גם המחוקק ער לכך שהתקרה לא תחול על כל התיקים".
תיאבון לעוד סמכויות
האן אינו מודה בכך במפורש, אך נראה שהסמכות שקורצת לו יותר מכל היא מינוי של בעלי תפקיד. הפרקטיקה היום היא שברוב המקרים ממנים בתי המשפט נאמן או מפרק לפי בקשה של החברה עצמה או של הנושים, ולכנ"ר אין השפעה ממשית על זהות הנאמן. בתיקים שבהם זכה האן להביע עמדה ולהשפיע על כך, הוא עורר עליו זעם של חלק מהמפרקים, שפקפקו במערכת השיקולים שלו. האן לא מוטרד. "לטעמי, הנושא של הצעת מועמדויות מאוד משמעותי, וראוי לתת עליו את הדעת. הכנ"ר אינו יכול לבצע את הבחינה המקצועית הזו לבד. צריך כאן שילוב של הכנ"ר עם היועץ המשפטי והגורמים הרלבנטיים בשוק הפרטי".
נראה שאתה רוצה יותר סמכויות.
"אלה לא הסמכויות, כמו שאני רוצה ליצור תנאי פעולה שיאפשרו לקדם את התיקים בצורה אפקטיבית. ככל שנוכל להקדים ולברר דברים כמו ניגודי עניינים, כך ייטב. לכן אנחנו בעד הפניית המידע וגילוי דברים מצד מועמדים מראש כדי שנוכל לבחון אותם ולהתייחס".
איך אתה מרגיש ביחס לסדרת הכישלונות של עמדות הכנ"ר בבתי משפט לאחרונה סביב שכר הטרחה?
"אנחנו ערים לכך שלעתים עמדותנו לא מתקבלות. אבל אנחנו משתדלים לבחון את הדברים לפי מיטב שיפוטנו וערים לכך שהפרשן הוא בית המשפט. אם לאחר סדרה של החלטות נלמד שעמדותינו אינן מקובלות על בית המשפט - נשקול אותן שוב. אני לא רואה את זה כפגיעה. אנחנו מבינים את המקום שלנו מול בית המשפט".
לכן אתם נמנעים מהגשת ערעורים?
"אנחנו מערערים רק בדברים עקרוניים. אנחנו מבינים שהבכורה במהלכים היא בידי הצדדים. כשאנחנו חשים שהם אינם ממצים את זכותם עד תום, או אינם מביעים את כלל השיקולים - אנחנו נכנסים לתמונה. אני חושב שהכנ"ר צריך להיות פעיל מאוד אונליין. להיות אקטיבי ואפקטיבי".
לפי מה תמליץ על בעל תפקיד?
"לפי יכולת מקצועית. התיקים לא פשוטים ובעל התפקיד הוא דמות מרכזית שצריכה להיות מסוגלת להתמודד. השיקול השני הוא בחינה קונקרקטית של היעדר ניגודי עניינים".
מה תענה למי שטוענים שמקורביך מקבלים מינויים ואחרים לא?
"יש לנו רק שיקול מקצועי. צריך לתת לאנשים לצבור רקורד. אף רופא לא התחיל ישר בניתוחי מוח. יש תמיד מקום להתחדשות, אבל חשוב שגם בעלי תפקיד ישימו לנגד עיניהם את חשיבות המשימה. הרבה פעמים הם חושבים 'קיבלנו תיק פירוק ויהיה גם שכר', אבל יש הרבה עבודה והם צריכים לדאוג שהמשימות יבוצעו, ויבוצעו היטב".
בעבר קראת לצמצם את מעמד הבנקים בגביית חובות. מה דעתך היום?
"בכתיבה האקדמית שלי אכן הצעתי לבחון שינוי בסדר הפירעון הקיים. אנגליה שינתה לפני כעשור את סדר הפירעון לנושים וביטלה את רוב החובות בדין קדימה. בספרי התייחסתי לרעיונות הללו. דעתי לא השתנתה".
אתה נהנה בתפקיד?
"המעבר לעולם העשייה ממלא אותי סיפוק. אתה פתאום מזהה שאתה יכול לקחת תובנות אקדמיות שפיתחת ולתרגם אותן למהלכים שיכולים ממש להשפיע על חיי האזרח מהשורה, וזה דבר מפעים. לא הבנתי עד כמה".