בביטחון דורשים עוד 8.5 מיליארד שקל בשנה

במשרד הביטחון דורשים כעת תוספת רב־שנתית נוספת של 8.5 מיליארד שקל לתקופה של שלוש עד שש שנים, למטרת יישום הלקחים ממבצע צוק איתן. עלות התוספת, כתלות במספר השנים שבהן תוענק, היא 25.5–51 מיליארד שקל. וזאת אף שגורמים צבאיים מודים כי המסקנות מהמבצע טרם גובשו במלואן. בקשה זו לא מחליפה את הדרישה לתוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב 2015, אלא מתווספת אליה. לדברי גורמים במערכת הביטחון, אותם 11 מיליארד שקל הכרחיים לפעילות השוטפת של צה"ל, כולל התעצמות ופיתוח שכלל לא נעשו בשנתיים האחרונות. מבחינת מערכת הביטחון, אם לא תקבל את אותם 11 מיליארד שקל לא תוכל לקיים אימונים, לפתח ולחדש מלאים כפי שנדרש ממנה כדי לתת מענה לכל האיומים.

תקציב הביטחון, לא כולל תקציבי השב"כ והמוסד שעמדו ב־2014 על 7 מיליארד שקל, תוכנן לעמוד ב־2015 על 53.5 מיליארד שקל, שכוללים בתוכם תוספת של 2.5 מיליארד שקל לבסיס תקציב 2014.

משה בוגי יעלון צילום: נמרוד גליקמן

אם יתקבלו דרישות משרד הביטחון יקפוץ תקציב המערכת ל־73 מיליארד שקל, סכום חריג בהיקפו בכל קנה מידה. לשם השוואה, ועדת ברודט המליצה בדו"ח שהגישה כי תקציב הביטחון יעמוד בשנת 2015 על 54.2 מיליארד שקל.

לאור הדרישה החדשה של משרד הביטחון עולה שאלת הרלוונטיות של ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון. הוועדה שהוקמה לפני מספר חודשים בראשות אלוף במיל' יוחנן לוקר מתוכננת להגיש את המלצותיה בנוגע לתקציב הביטחון לשנים 2016–2025 כבר בסוף השנה הנוכחית. רק אתמול ציינו במשרד ראש הממשלה כי הוועדה התכנסה כבר 18 פעמים, וכי כחלק מעבודתה שוחחו החברים בה עם גורמים בכירים במשרד האוצר ובמשרד הביטחון. אם ייענה ראש הממשלה לדרישותיו של משרד הביטחון, כלל לא ברור מה יהיו טווח הפעילות ומידת ההשפעה של הוועדה על תקציב הביטחון.

הביצה והתרנגולת של משרדי האוצר והביטחון

מבחינת משרד האוצר, הדרך הטובה ביותר לתמרץ משרד ממשלתי להתייעל היא לתקצב אותו בחסר. כך בפועל נוהג משרד האוצר גם במשרד הביטחון, בכך שהוא מתקצב אותו בכל שנה בסכום נמוך מכפי שמבקשים אנשי המשרד, שהוא כמובן גם נמוך מהסכום שמספיק לצורכי המשרד מבחינתם.

אלא שהתוספות שראש הממשלה או משרד האוצר בעצמו מאשר לאורך השנה מטרפדות את הסיכוי להתייעלות של המערכת. גם בסיבוב הנוכחי, של תקציב 2015, לאחר שהבינו באוצר כי התוספת לתקציב הביטחון תהיה בהכרח גדולה מ־2.5 מיליארד שקל - החלו לנסות להתנות את התוספות שטרם נקבעו בהתייעלות מסוגים שונים.

ראש הממשלה הנחה את הפקידים להכין עבורו שלושה תרחישים שונים, שבהם הנחת היסוד היא יעד גירעון של 3.18% מהתוצר והתוספת לתקציב הביטחון עומדת על 4, 6, או 8 מיליארד שקל. גורמים במשרד האוצר מספרים כי באגף התקציבים כבר החלו לבנות תוכנית עבודה המתבססת על תוספת של 6–7 מיליארד שקל לביטחון, מתוך הנחה כי בסופו של דבר זה הסכום שיקבע ראש הממשלה.

האוצר לא רוצה לממן את אימוני ה"חזרה לכשירות"

שלשום הוציא אגף החשבת הכללית של האוצר נתונים לגבי עלויות צוק איתן. בעוד העלויות שהציג משרד הביטחון עמדו על 9 מיליארד שקל, באוצר טוענים כי מדובר ב־6.5 מיליארד שקל בלבד. הפער בין שני המספרים נובע מהגדרת ה"חזרה לכשירות" - בעוד החשבת הכללית לא מסכימה לחשב בעלויות את האימונים שנדרשים כעת לקיים בצה"ל אחרי המבצע כדי לחזור לכשירות, במערכת הביטחון סבורים כי על האוצר לממן גם אותם. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אף כינה את הויכוח עם האוצר "מטופש" והכריז כי העלויות הן 9 מיליארד שקל.