הגן הרעב

1. נספרסו של ויטמינים

למה אימפריית ממתקים עולמית הקימה בשקט אוניברסיטה פרטית

“תה, ארל גריי, חם", מבקש קפטן פיקארד מהמכונה על סיפון החללית אנטרפרייז בסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא". המכונה, "רפליקייטור" שמה, מצייתת ויוצרת כס תה יש מאין. מדענים וחברות סטארט־אפ בעולם כבר עובדים כיום על יצירת רפליקייטור ראשוני אמיתי. הם מפתחים מדפסות תלת־ממד שיפיקו מזון לפי בקשה. מדפסת כזו כבר פועלת באחת הקפטריות במטה גוגל בפאלו אלטו, קליפורניה, ומדפיסה פסטה מבושלת. לפי הערכות, דגמים ראשונים יגיעו בעוד כמה שנים למטבחים פרטיים.

אבל חברה אחת כבר עובדת על השלב הבא: מכונה שבלחיצת כפתור תייצר לא את האוכל שאנחנו רוצים אלא את האוכל שאנחנו צריכים, את מה שגופנו זקוק לו בדיוק באותו רגע. המכונה תזכיר במראה מכונת קפה. מי שיציב מתחת לפייה שלה כוס וילחץ על כפתור יקבל "שוט" קצר שמכיל את הוויטמינים והמינרלים שגופו זקוק להם, בתמהיל המדויק שנחוץ לו ורק לו. אדם אחר יקבל מהמכונה שוט עם הרכב תזונתי אחר, שמותאם אליו.

פרוי במעבדתו באוניברסיטה העברית. "המלצות התזונה תמיד היו כלליות מדי. עכשיו זה מתחיל להשתנות" צילום: ששון תירם

"זה יכול להיות המיקרוגל הבא", אמר באחרונה למגזין "ביזנס וויק" האדם שאחראי על פיתוח המכונה. שמו עמנואל ביטאג'י, והוא מנהל מכון נסטלה למדעי הרפואה (NIHS) בלוזאן, שוויץ. המכונה הזאת היא חלק מתוכנית מחקר נרחבת של המכון, שזכתה לשם "איש הברזל". במסגרת התוכנית 15 מבין 110 מדעני המכון עמלים על פיתוח שיטה מסחרית זולה ונוחה לגלות אצל כל אדם את האופי של תהליך חילוף החומרים בגופו ואת יחסי הגומלין של גופו עם חומרי מזון שונים. במקביל עובדים שם על פיתוח מוצרי מזון שאפשר להתאים את הרכבם לרגישויות ולצרכים הבריאותיים של כל אדם ואדם.

כן, לארגון קוראים "מכון נסטלה למדעי הרפואה", ומדובר באותה נסטלה, יצרנית המזון הגדולה בעולם, שמגלגלת מיליארדים ממכירת ממתקים ודגני בוקר מצופים סוכר. בסוף 2010, כנראה בהשראת הביקורת המתמשכת על תעשיית המזון ובעקבות עליית טרנד המזון האורגני והמודעות לבריאות, נסטלה הודיעה כי תקים אוניברסיטת מחקר פרטית שתוקדש כולה למחקר ופיתוח של מזון בריא. בהודעת החברה נכתב כי תקציב לפעילות המכון יותר מחצי מיליארד דולר עד 2020. המכון נפתח בינואר 2011 בתוך קמפוס בית הספר הפוליטכני הפדרלי בלוזאן, "הטכניון" של שוויץ. מאז חוקריו פרסמו עשרות מחקרים בנושאי בריאות ותזונה בכתבי עת מדעיים.

מייקל פולאן. מאמין בתזונה, לא בתזונאים צילום: בלומברג

מיזם "איש הברזל" הושק בשנה שעברה. היעד שלו הוא קו מוצרי צריכה מסחריים. לפי הערכות, המוצרים הראשונים יהיו מעין "מכונת נספרסו" שבמקום להפיק קפה תפיק תמיסות מולטי־ויטמין מותאמות אישית, שיכילו יותר או פחות סידן, אבץ, ויטמין D וכמויות זעירות ומותאמות במינון מדויק של כימיקלים תזונתיים אחרים — הכל לפי צורכי הגוף המסוימים של הלקוח. לפי ביטאג'י, החוקרים בפרויקט עוסקים כרגע באיסוף מידע מדעי על השפעותיהם של חומרי תזונה שונים על אנשים בעלי רקע אתני וגנטי שונה, ומפתחים דרכים זולות לבצע בדיקות שיאפיינו צרכים תזונתיים. בדיקות כאלה קיימות כיום, אך במחיר גבוה. "המסע הארוך שאנחנו נמצאים בראשיתו יאפשר בעתיד לזהות לאילו חומרים ספציפיים כל אדם זקוק, וכך להניח ביסוס מדעי לתזונה ממוקדת יותר בעתיד", מסר ביטאג'י ל"מוסף כלכליסט", ובראיון ל"ביזנסוויק" הוסיף: "עד היום אוכל היה רק אוכל. כעת אנחנו פונים לכיוון חדש".

2. האוכל שלי, הרעל שלו

למה הכותרות הסותרות על השפעות אוכל על הבריאות בעצם עקביות לחלוטין

אוניברסיטת המחקר של נסטלה נתפסת בעולם כיותר מגימיק. היא כבר סוקרה ב"ניו יורק טיימס" וב"גרדיאן", וכתבי עת מקצועיים בתחום הרפואה והתזונה מדווחים בקביעות על הפרויקטים שלה, ובכללם על פרויקט "איש הברזל" הצעיר.

זייסל. "מאחורי הסתירות יש גנים"

הסיבה לסקרנות היא שנסטלה לא לבד. היא חלק ממגמה מתעצמת בתעשיית המזון ובאקדמיה, של חוקרים המחפשים את הכללים הרפואיים הנסתרים שקובעים למה חומרים שנמצאים במזון משפיעים אחרת על אנשים שונים. חוקרים מאוניברסיטאות סביב העולם, מהרווארד וג'ון הופקינס, דרך אוניברסיטת הונג קונג ועד מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, עורכים ניסויים ומחקרים שיאפשרו לכל אחד, כך הם מקווים, לדעת מה לאכול כדי להקטין את הסיכוי למחלות. הנוסחה הנכספת שהם מחפשים תוכל להסביר למה בשר בקר או לחם מעניקים לאחד כוח ולאחר תחושת כובד, או למה דיאטה קיצונית שריפאה אדם אחד ממחלה קשה לא סייעה לזולתו.

"היום, כשאת לוקחת תוסף תזונה המינון שלו קבוע ומבוסס על מחקרים כלליים מאוד", אומר ל"מוסף כלכליסט" פרופ' אורן פרוי, ראש החוג לביוכימיה ומדעי המזון באוניברסיטה העברית וחוקר מוביל בתחום. "כיום את לא רואה דיאטנים ורופאים יושבים עם פלט נתונים על אלפי האנזימים בגוף שלך, מנתחים אותו ולפיו נותנים המלצות תזונה. את המצב הזה משנים בימים אלה", אומר פרוי, שבעבר זכה בפרס קרן וולף היוקרתי לחוקרים צעירים על מחקריו בתחום מערכת חילוף החומרים בגוף.

עובדת ביצרנית השבבים לבדיקות ביולוגיות Microarray צילום: איי פי

"זה שדה שצומח במהירות, כי הרעיון של התאמת דיאטה אינדיבידואלית הוא מאוד יעיל", מוסיף בשיחה עם "מוסף כלכליסט" ד"ר שרון מועלם, רופא מומחה לביולוגיה אבולוציונית, מייסד חברת הסטארט־אפ Sideromics שעוסקת ברפואה מותאמת אישית ומחבר רב־המכר העולמי בנושא גנטיקה ובריאות "דווקא החלשים שורדים". "סוגים שונים של חומרים מתעכלים בגוף בדיוק כמו תרופות. כבר הבנו שאנשים שונים קולטים תרופות אחרת, וכבר יש לנו היום ענף מחקר בשם פארמה־גנטיקה, כלומר הקשר בין הדנ"א של אדם לפירוק התרופות בגופו. כעת נראה את אותו הדבר קורה עם מזון".

למה בעצם כל אחד מפרק מזון אחרת, ועוד באופן שדורש התאמה אישית?

"זו המשמעות של הבדלים גנטיים. בדיוק כמו שלאנשים שונים יש רמות שונות של פיגמנטים בעור שמתמודדות אחרת עם אור השמש, כך קבוצות אנשים שונות פיתחו רגישויות וצרכים תזונתיים אחרים. אחת הסיבות להבדלים היא כנראה סביבות המזון של אבות אבותינו. דוגמה ישנה ומפורסמת היא רגישות ללקטוז, שיש לרוב האנושות כיוון שברוב העולם לא גידלו בהמות לחלב. דוגמה אחרת לגמרי שכבר מוכרת היא הרגישות לפול. יש יהודים ממדינות המזרח שפול לא בריא להם. לכאורה זה לא הגיוני כי אבותיהם חיו בסביבה שבה אוכלים פול. אבל התברר שלאנשים האלה יש יותר עמידות למלריה. לפעמים כשהגוף שלך נותן לך חסינות מזיהום מסוים תופעת הלוואי היא שינוי ביכולת שלך לאכול משהו. את רוב הכללים האלה עוד לא גילינו".

"זו הבעיה", אומר ל"מוסף כלכליסט" ד"ר סטיבן זייסל, מחוקרי התזונה המפורסמים בעולם וממובילי חקר התזונה המותאמת אישית. "כל השנים נתנו לנו המלצות תזונה ואמרו לנו שהן נכונות לכולם. אבל ההמלצות האלה תמיד התבססו על הממוצע באוכלוסייה, ואף אדם הוא לא הממוצע. כאינדיבידואל אתה יכול להיות רחוק מאוד מהמפרט של פירמידת המזון". זייסל הוא מנהלם של המכון לחקר התזונה ושל המכון לתזונת ילדים באוניברסיטת צפון קרוליינה, וכן משמש חוקר בכיר בבית הספר לבריאות ציבורית באוניברסיטה וחבר בוועדה המייעצת של קרן המחקר העולמית למחלת הסרטן WCRF. הוא גם משמש אחד משלושת עורכי האנציקלופדיה המדעית עבת הכרס "Present Knowledge in Nutrition" ("מידע עכשווי בתזונה").

ספרי דיאטה בחנות ספרים בוושינגטון. זייסל: "הסתירות מסתדות כשבוחנים את הגנטיקה" צילום: איי פי

"אצל כל אדם, המינון הנחוץ של חומרי התזונה שונה מהמינון בהמלצות הרשמיות", הוא אומר. "הדרך היחידה לדעת מה בדיוק יעשה אותי בריא יותר היא להתאים את ההמלצה לרקע הגנטי, ולא לסטטיסטיקה כללית. בעולם התרופות כבר יודעים ומיישמים את זה, ויש תרופות שרושמים את המינון שלהן רק אחרי בדיקות גנטיות. כעת תור התזונה".

"זו למעשה התגלית של המאה ה־21, היכולת למפות את הגנים שלנו כדי להשיג תוכנית בריאות אידאלית שמותאמת לכל אחד אישית", אומר ל"מוסף כלכליסט" ד"ר ג'פרי בלאנד, תזונאי אמריקאי מתוקשר, בעבר חוקר ביוכימיה באוניברסיטת פיג'ט סאונד במדינת וושינגטון ומנהל המחקר במכון לחקר התזונה של אוניברסיטת אורגון, וכיום אחד הקולות שמקדמים טענה שעד היום קושרה בעיקר עם עולם הרפואה האלטרנטיבית — הטענה שלפיה לתפריט ביומיום יש השפעה משמעותית על הבריאות, ושינוי בתזונה יכול למנוע ולרפא מחלות, לא פחות מתרופות. במאי בלאנד פרסם בארצות הברית את הספר "The Disease Delusion" ("אשליית המחלה"), ובו הוא טוען שלשינוי בתזונה ובאורח החיים יש פוטנציאל לרפא מחלות כרוניות רבות, מסוכרת עד דלקות בכלי הדם. "ורק עכשיו אנחנו מתחילים לגלות את המנגנון שגורם לזה, איך התכונות הייחודיות של הגנים שלנו מכתיבות את התגובות השונות של הגוף שלנו למזון", הוא אומר.

"מאז ומעולם אנחנו שומעים מאנשים סביבנו סיפורים כגון 'דוד ג'ו אכל כל החיים שומן וחמאה ואף פעם לא קיבל התקף לב'", אומר זייסל. "זו בעצם המשמעות של היסטוריה משפחתית של מחלות שרופאים שואלים עליה, והסיפורים האלה היו הסימן הראשון לתפקיד של הגנטיקה בתגובות למזון. מה שאנחנו רואים היום, שבזכותו התחום הוא בהישג יד, זה שיפור בטכנולוגיית הבדיקות וירידה במחירים. לדוגמה, לא מזמן חוקרים מצאו את הגן שקובע אם אכילת שומנים תעלה לך את רמת הכולסטרול. במשך שנים לחצו עלינו להוציא את הכולסטרול מהתפריט, וכעת מתברר שרק עשירית מהאוכלוסייה רגישה לכולסטרול במזון. עודפי הכולסטרול מיוצרים בכלל על ידי הגוף, בכבד, ולא מגיעים ישירות מהאוכל. אז אנחנו מפחידים אנשים מפני בשר וביצים, אף על פי שרק לאחד מעשרה אנשים זה מזיק.

"או מלח. רופאים ממליצים לאכול פחות מלח בגלל סכנה לבעיות בלחץ הדם. אבל מלח יוצר את הבעיות האלה רק אצל קבוצה קטנה באוכלוסייה, וגם זה נובע מהבדלים גנטיים. בדיקות ממוקדות יאפשרו לכל אחד לדעת אם הוא צריך להיזהר או לא.

"קחי לדוגמה תגלית מהמעבדה שלי. יש כימיקל תזונתי בשם כולין שמסייע לבניין התא, ואצל נשים בהיריון הוא מונע היווצרות מומים בתינוק. אצל הרבה נשים הגוף מייצר את הכולין בעצמו, בעזרת האסטרוגן, אבל מצאנו של־45% מהנשים בארצות הברית יש מוטציה גנטית שמונעת מהגוף שלהן לייצר כולין לבד. הן חייבות לאכול בזמן ההיריון מזונות שמכילים כולין, לדוגמה ביצים, בוטנים וכבד בקר. נשים שיש להן את הגן השונה ונמנעות מביצים עלולות לסכן את בריאות העובר שלהן. פעם לא ידענו את זה. כעת כבר יש לנו בקנה פטנט שיכלול את הבדיקה הגנטית המתאימה. גילינו גם גן אחר בשם Chdh, שכאשר הוא משובש אצל גברים זה יוצר בעיות פוריות, הזרע שלהם לא שוחה טוב. 10%-5% מהגברים בארצות הברית סובלים מהבעיה. פיתחנו בדיקה ותוסף מזון מתאים, ועכשיו אנשים שפעם היו עוברים הפריות מבחנה יקרות וכואבות יכולים לפתור את הבעיה בעזרת אוכל. אבל שימי לב למשהו מעניין, יש הרבה רעש במדעי התזונה. מחקר אחד יכול לגלות שנשים בהיריון צריכות כולין, מחקר אחר יטען שלא, ואנשים היו קוראים אותם וחושבים שיש פה טעות. רק כשאתה מפריד אנשים לפי ההבדלים הגנטיים אתה מבין שבעצם יש עקביות. הגנטיקה מכתיבה אם האשה צריכה כולין או לא".

והגילויים ממשיכים להצטבר. "לפני כמה שנים התחילו להוסיף לפורמולות של תינוקות חומצת אומגה 3 בשם DHA שאמורה לסייע בהתפתחות המוח", זייסל מספר, "אבל התפתח סביב התוסף ויכוח, כי מחקרים הראו שרק כ־15% מהתינוקות מושפעים ממנו. אחד החוקרים אצלנו גילה שהסיבה היא שלאמהות של אותם 15% יש מוטציה גנטית שבגללה חלב האם שלהן לא כולל את החומר. יתר התינוקות יכולים לינוק DHA".

ביטאג'י (משמאל) מארח את מנכ"ל נסטלה פול בולק (מימין) ואת שר הפנים של שוויץ אלאן בֶּרְסֶה. "עד היום אוכל היה רק אוכל" צילום: רויטרס

זייסל הקים באחרונה, בשיתוף האוניברסיטה שלו, סטארט־אפ בשם Nutrigene Sciences, שעוסק ברישום פטנטים ופיתוח בדיקות מיוחדות על סמך ממצאיו. עמית אחר שלו מאוניברסיטת צפון קרוליינה, ד"ר מרטין קהולמאייר, הוא אחד האנשים שעוסקים בפיתוח תוכנה שתוכל לנהל ולנצל את מאגר המידע המתגבש של מידע תזונתי־גנטי. בתשובה לפניית "מוסף כלכליסט" סיפר קהולמאייר שכבר כיום נערכים ניסויים בהתאמת תפריטים לחולי צליאק ולנשים שנושאות שילובי גנים שמעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד. אבל, זייסל ועמיתיו מדגישים, זו רק תחילת הדרך.

3. מדע במקום דת

על הגורל המר שממתין לגורואי התזונה, הנטורופתים ומחברי ספרי הדיאטות

המילים "תזונה מותאמת אישית" מסתובבות באוויר כבר שנים. חיפוש קצר ברשת יחזיר שורת חברות ויועצים שמבטיחים כבר עכשיו לספק לכל אדם תפריט אישי לשיפור הבריאות והארכת תוחלת החיים. החברות האלה צצות ונעלמות זה יותר מעשור. כך, לדוגמה, חברת ג'ינפלאנט מסלובניה תבדוק את דגימת הרוק שתשלחו לה בדואר, ותמורתה תספק באימייל תפריט ואורח חיים מפורטים ומותאמים גנטית, והכל תמורת 400 יורו.

"הבדיקות של החברות האלה לגיטימיות, אבל הן בודקות קומץ של 30-20 גנים מוכרים היטב", אומר פרוי. "את ההמלצות שלהן תוכלי לקבל גם בקופת חולים. אני מניח שרק בעוד חמש עד עשר שנים כבר נוכל לעשות בדיקת דם שתיתן פלט מפורט ואמיתי של כל מה שמותר, אסור ועדיף לאכול".

מועלם. "גנים הם רק חלק מהפאזל" צילום: Thomas Olsan

הבהלה לתזונה מותאמת אישית החלה ב־2003, עם השלמת פרויקט מיפוי הגנום האנושי. הפרויקט הזה "תמלל" את רצף הדנ"א, אותה מולקולה מפותלת שעותקים ממנה מצויים בכל תאי הגוף. הדנ"א הוא ספר המפרט הטכני של יצורים חיים. אצל בני האדם הרצף הזה מכיל כ־24 אלף "מילים", והוא זהה כמעט לחלוטין אצל כולם. כל התכונות שמייחדות אותנו זה מזה, ממספר הנמשים על האף, דרך מבנה המוח ועד ליכולת הגוף לייצר כולין, נובעים מ"שגיאות כתיב" קטנות, מהבדלים קטנים בכמה מהגנים. התזונה המותאמת אישית, כמו הרפואה המותאמת אישית, מבקשת להבין את הקשר בין כל שגיאת כתיב לבין תגובת הגוף למזון או תרופות.

שניים מענפי המדע שנולדו כדי לבצע את הפענוח הזה הם נוּטְרִיגֶנוֹמִיקה, ענף שבודק איך התזונה משפיעה על הדנ"א עצמו — זה תחום ההתמחות של פרוי — ונוּטְרִיגֶנֶטִיקה. הנוטרוגנטיקה מבררת מה המזון העדיף לכל אדם לפי הדנ"א שלו. "הפריצה מתחילה רק עכשיו", פרוי אומר, "עד לאחרונה הטכנולוגיה אפשרה לבדוק בכל פעם גן או שניים. עשרה אם היה לך צוות גדול. היום אפשר להתחיל לערוך ניסויים על מאות ואפילו אלפי גנים במכה. כלומר את יכולה לקחת כימיקל קטן שיש במזונות ולבדוק את ההשפעה שלו על המון תהליכים שונים בגוף".

איך זה עובד בדיוק? מה הבדיקה שמבצעים?

"את לוקחת שבב עם רקמה אנושית או רקמה של חיה, ומזינה אותו למחשב מיוחד שקורא את הביטוי הגנטי ומוציא פלט ארוך של הגנים שהופעלו, שנחסמו, ואלה שלא הושפעו, ואת הפלט הזה את מנתחת. פעם בדיקה כזו היתה עולה אלף דולר ויותר לכל כימיקל, היום היא עולה קרוב לעשרה דולר".

"זה חשוב כי אנחנו צריכים להבין לא רק מה כל גן עושה בנפרד, אלא את המשמעות של צירופי גנים", מוסיף מועלם. "בדיוק כמו שאוסף רכיבים במתכון יוצרים יחד טעם אחר מהטעמים של כל רכיב נפרד, כך פועלת גם הגנטיקה. לדוגמה, יש גן שקובע איך הגוף שלך יספוג ויטמין מסוים, ויש גן אחר שקובע איך הוא ישתמש בו. אם נבין את ההשפעה של שניהם יחד נוכל לתרגם את זה להמלצת אכילה מעשית".

לפי ההודעות לעיתונות של חברת נסטלה, ירידת מחירי הבדיקות היא שעודדה את החברה להתחיל בפרויקט המחקר היומרני "איש הברזל".

ב־2005 החל ריכוז המידע על היחסים בין גנים ומזון, וקמה האגודה הבינלאומית לנוטריגנטיקה ונוטריגנומיקה. כיום חברים בה חוקרים מ־39 מדינות, ובכנס השנתי שערכה באוסטרליה במאי השתתפו 400 מדענים ובכירים בתעשיות המזון והבריאות.

“כבר עכשיו אפשר לראות את הפוטנציאל האדיר", הכריז באחרונה במאמר ב"האפינגטון פוסט" פרופ' לורנזו כהן, מנהל המחלקה לרפואה אינטגרטיבית באוניברסיטת טקסס. כהן הביא כדוגמה ראיות חדשות לכך שצריכת ירקות ממשפחת המצליבים, כגון חרדל, כרובית וברוקולי, מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן המעי רק אצל חלק מהאנשים, שהמשותף להם הוא פעילות נמוכה באנזים מסוים.

זייסל, פרוי ועמיתיהם סבורים שהתפתחות מדע התזונה הפרסונלית יסיים את העידן המתמשך של גורואי התזונה וספרי הדיאטה. הענף ההוא כבר כונה בידי העיתונאי עטור הפרסים מייקל פולאן בשם "דת התזונאים". פולאן, מחבר רב־המכר העולמי "דילמת השפע" שעוסק בתעשיית המזון המערבית, כתב בעבר כי "מדע התזונה נמצא היום איפה שהרפואה הכירורגית היתה באמצע המאה ה־17". הוא הדגיש כי כיום יש הרבה יותר הצעות והוראות מאשר ידע ממשי.

"הטכנולוגיה כאן, וכעת זה באמת רק עניין של זמן והצטברות מחקרים ומידע", זייסר אומר, "בעוד חמש שנים הקטלוגים יכילו מידע על כמה אלפי גנים במקום כמה מאות, ואז נוכל לבצע בדיקות כאלה שיביאו לאנשים תועלת ממשית". "בשלב מסוים", פרוי מוסיף, "כבר נוכל לתת המלצות כגון 'אל תאכל הרבה גזר, כי יש לך מחסור באנזים שמפרק את אחד החומרים בו. תפחית בגזר וכאבי הבטן ייעלמו', או 'תאכל חצי תפוח במקום תפוח שלם ותפסיק להרגיש כובד'".

לפי זייסל ופרוי, הצטברות המידע תאפשר לחשוף תגובות למזון שכיום איש אינו מעלה על דעתו, וכך תוליד המלצות שישפרו באופן מפתיע את ההרגשה ואורח החיים של אנשים רבים. "בפירות וירקות, לדוגמה, יש המון המון חומרים שהגוף לא מכיר והוא מסלק אותם דרך הכבד", פרוי אומר. "את הסילוק עצמו עושה שורה ארוכה של אנזימים, שמתמחים בפירוקים של חומרים מסוימים. אם יש כמות קטנה יותר מאנזים כלשהו, אז החומרים שהוא אמור לפרק ישאירו יותר שרידים בכבד, ולנו יהיה כדאי לאכול פחות מזונות שמכילים אותם. אני בטוח שיש אנשים עם בעיות בריאותיות שהיום אנחנו עדיין לא יודעים שהמקור לבעיה שלהם הוא עגבניות או תפוחים, שאחד הכימיקלים בהם משאיר יותר מדי שרידים בגוף. או חומצה פולית. הרבה נשים בהיריון לוקחות חומצה פולית, ואנזימים בגוף מטפלים בה. אבל כמות האנזים הזה באוכלוסייה יכולה להשתנות עד פי חמישה בין אדם לאדם. אז ברור שאת ואני לא יכולים לקחת את אותה כמות חומצה פולית, כי אם יש לי מעט מדי מהאנזים הזה יישארו לי עודפי חומצה פולית בגוף, ויש תיעוד לכך שזה עלול להעלות את הסיכון לסרטן. יש גם הבדלים בפעילות האנזימים לאורך שעות היום. יש אנשים שיקבלו כאב בטן כשהם אוכלים עגבנייה בבוקר, אבל ירגישו טוב כשהם אוכלים אותה בצהריים. יש הרבה מה למפות".

4. מה יישאר מהקסם

האם זו מהפכת הבריאות הגדולה הבאה, ומי בכלל רוצה מהפכה שנכנסת לו לצלחת

"בעיניי התפתחות התזונה המותאמת אישית חשובה לא פחות ממהפכת ההיגיינה", אומר בלאנד. "בתחילת המאה ה־19 אנשים לא ידעו שכאשר לא רוחצים ידיים עלולים לחלות. נטילת הידיים והסניטציה הזניקו את תוחלת החיים בכמעט 20 שנה בתוך פחות משלושה עשורים. זה מה שיקרה כאן. זה ישנה את ההכשרה שרופאים מקבלים ואת הציפיות של אנשים מהרופא שלהם. כמו שאז גילינו את חשיבות המים והסבון, עכשיו נגלה סוף סוף את משמעות העובדה שאנחנו שונים זה מזה. לאורך הקריירה שלי טיילתי יותר מ־9 מיליון ק"מ כדי להרצות במקומות שונים. לפני 30 שנה היה קשה למצוא אנשים שיקשיבו לרעיונות האלה. היום זה אחרת. בבתי ספר לרפואה כבר מבינים את זה".

"צריך לזכור ששום דבר לא יפתור את כל הבעיות בעולם", אומר מנגד מועלם. "גנים הם רק חלק מהפאזל. יכולים להיות לך שני תאומים זהים שאחד מהם ישקול 100 ק"ג יותר, רק כי הוא ממש אוהב במבה. המידע לבדו לא יפתור הכל. גם תזכרי שפעם, כשפיתחו את בדיקות הכולסטרול, חשבנו שעכשיו לא יהיו יותר מחלות לב. אבל לאנשים עדיין יש כולסטרול גבוה, והם לא נעזרים בידע הקיים. בסופו של יום אנשים ימשיכו לאכול מה שהם רוצים. אבל מי שהאישיות שלהם מתאימה להתמדה בדיאטה יוכלו לקבל יותר תועלת. הם יידעו מה מתאים להם ויוכלו לכוון את התזונה שלהם באופן עדין ומדויק, להוסיף מזה ולהפחית בזה".

"בסופו של דבר", בלאנד אומר, "התזונה המותאמת אישית תעשה דבר אחד, תאפשר לאנשים לקחת אחריות על החיים שלהם. פעם אנשים הרגישו שהם קורבן של הנסיבות, שהם קיבלו את הגנים שקיבלו וזהו. בעוד עשור לא נהיה כולנו פנאטים לגבי אוכל או ספורט. ההבדל היחיד יהיה שפשוט נבין".