מסאו פאולו תצא תורה

מקדש שלמה באירוע חנוכתו, בסוף יולי. עשרת אלפים אורחים בחגיגה, כולל נשיאת ברזיל דילמה רוסף צילום: Centro De Ajuda Portugal

חנוכת מקדש שלמה, כפי שהוא נקרא, התקיימה לפני כחודש וחצי, ביום האחרון של יולי, בהשתתפות עשרת אלפים בני אדם, ובהם נשיאת ברזיל דילמה רוסף, בכירים מקומיים אחרים ונוצרים אוונגליסטים ששייכים לכנסיית אוניברסל. תזמורת ניגנה ולהקה זימרה שירי שבח לאל. בישופים וכמרים בגלימות לבנות עם אבנטים זהובים פסעו על שטיח אדום ונשאו ארון ברית. אחרים עטו חושן, כמו במקדש ההוא. מקהלה מדרום אפריקה, היחידה בקהל בצבעים עזים, שרה באנגלית ובזולו. מצגת שהוקרנה על קירות האבן גוללה את ההיסטוריה של האדם המאמין, מאברהם אבינו ועד כנסיית אוניברסל, כמובן. ואז עלה לבמה מייסד הכנסייה והמשכן הזה, הבישוף מאסדו, בכיפה כהה וטלית רקומה, עדיין עטור זקן ארוך שנדר לגלח רק כשהפרויקט יסתיים לחלוטין.

עכשיו, כשהפרויקט גמור, התוצאה היא מגה־בית־תפילה, כנראה הגדול ביותר בברזיל ומהגדולים ביותר בעולם. אורכו 126 מטר, רוחבו 104 מטר וגובהו 55 מטר, והוא בולט למרחוק בלב בראס, אזור מסחרי פופולרי שהוא גם מרכז דתי־אוונגליסטי ובו כנסיות רבות. שטחו גדול יותר, למשל, מזה של בזיליקת גברתנו אפארסידה בסאו פאולו, שקודשה בידי האפיפיור. ואם ריו דה ז'נרו מזוהה עם פסל ישו הגואל המתנוסס על הר קורקובדו מעליה, ייתכן שבקרוב סאו פאולו תהיה מזוהה עם מקדש שלמה.

הבישוף אדיר מאסדו בחנוכת המקדש צילום: Centro De Ajuda Portugal

לחוות את ארץ הקודש בברזיל

לא רע עבור זרם אוונגליסטי צעיר למדי, בן 37 בסך הכל, שהחל בסככה מאולתרת בפרבר של סאו פאולו, התקדם לחדר מתים קטן, והיום מונה לא פחות מ־10 מיליון מאמינים, בכמה מדינות, כולל שתי קהילות בחיפה וביפו.

מאסדו (69) נולד וחונך כקתולי אך בגיל 25 הצטרף לכנסייה האוונגליסטית. הוא למד תיאולוגיה במוסדות אקדמיים דתיים, עד שרצונו להפיץ את דבר אלוהים היה עז כל כך, שב־1977 נטש את הקריירה שלו ככלכלן במוסד ציבורי והקים עם כמה שותפים לדרך את כנסיית אוניברסל של מלכות אלוהים (Universal Church of the Kingdom of God, ובקיצור UCKG). הם מאמינים בברית הישנה ובברית החדשה, ובכך שכל נוצרי הוא קודם כל יהודי. מכאן הקשר העמוק ליהדות ולישראל. מאסדו ושאר הבישופים נוהגים לחבוש כיפות ולהתפלל בטליתות, שרכוסות בשרשרת עם חפתי כסף מהודרים. תפילות רבות נאמרות בשלוש שפות — פורטוגזית, אנגלית ועברית — והיכלי התפילה של הכנסייה מעוטרים במנורות, לוחות הברית בעברית וסמלים אחרים המזוהים עם היהדות. במקדש שלמה שבסאו פאולו אפילו התקיימה בתחילת אוגוסט, בימי צוק איתן, תפילה המונית למען ישראל; היא התנהלה גם בעברית, השפה שבה מופיעים חלק מהסטטוסים בדף הפייסבוק של המוסד.

נושאים העתק של ארון הברית בחנוכת מקדש שלמה. הסתמכו על התיאורים בתנ"ך ועל הממצאים הארכיאולוגיים צילום: Centro De Ajuda Portugal

מאסדו אינו נוהג להתראיין, אולם לבקשת "מוסף כלכליסט" השיב לכמה שאלות בכתב, ובכולן הדגיש את החיבור ההדוק בין היהדות לנצרות. "האמונה התנ"כית היא אחת", הסביר. "אי אפשר להפריד את הנצרות משורשיה היהודיים. ישוע ו־12 השליחים שלו היו יהודים, והוא לא התעלם מעקרונות האמונה היהודית, להפך: הוא חיזק והשלים את מה שאברהם, יצחק ויעקב התחילו. מזמור 122:6 אומר שאנחנו צריכים להתפלל לשלום ירושלים, ואנחנו עושים זאת כל הזמן, בטקסים ובתוכניות הרדיו שלנו".

ההחלטה להקים העתק של בית המקדש גמלה בלבו של מאסדו לפני כשמונה שנים, כשביקר בירושלים. הוא רצה שכל חברי הכנסייה שלו יוכלו לצעוד לפחות פעם אחת בחייהם על אותם אדמה ואבנים שעליהם פסע ישו. בכניסה לבית המקדש מוצבת מנורה גדולת ממדים, שתוארה כדומה לזו שבכניסה לכנסת ישראל. בחצר המקדש הוקמה גינת עצי זית דומה לזו של גת שמנים, שבה התפלל ישו בלילה שלפני צליבתו, ולידה מתנופף דגל ישראל (לצד דגלי הכנסייה, ברזיל ומדינות נוספות שבהן היא פעילה). מוזיאון מחופה כיפת נחושת שניצב בסמוך אמור לאפשר למבקר מסע בזמן עד לימי התנ"ך בירושלים.

הכניסה לאולם בעת חנוכת המקדש צילום: Centro De Ajuda Portugal

"לרוב האנשים שמאמינים באלוהי אברהם לא תהיה הזדמנות לצעוד באותם רחובות מרוצפי אבן שהיו עדים להתגלות האל", מסביר מאסדו, "הרפליקה של בית המקדש מביאה פיסה מארץ הקודש לברזיל, באווירה רוחנית מאוד. מקדש שלמה הוא דרך לשחזר את עקרונות האמונה התנ"כיים כפי שאלוהים עצמו תכנן. זה לא מקדש של כנסיית אוניברסל אלא מקדש אוניברסלי - לכל האנושות, מכל גזע ואמונה, לכל מי שרוצה להכיר את אלוהי התנ"ך. חשיבות המקדש רוחנית לחלוטין, לקדם את תחיית האמונה המקורית ואת מלכות אלוהים".

כשמעמד הביניים מודה לאל

מאסדו מלמד את מאמיניו את תיאולוגיית השגשוג - דוקטרינה נוצרית שלפיה בתנ"ך, ובמיוחד בספר מלאכי, טמון חוזה שלפיו אם בני האדם יאמינו באלוהים הוא יעמוד בהתחייבויותיו להעניק להם ביטחון ושגשוג. הדוקטרינה התלבשה באופן מושלם על החברה הברזילאית, שנהנית משגשוג כלכלי עצום בשנים האחרונות. נוצר בה מעמד ביניים חדש שמחפש דרך לבטא אסירות תודה לאלוהים על הסטטוס החדש שלו, וכנסיית אוניברסל מספקת להם את הדרך המושלמת לעשות זאת. בני מעמד הביניים תורמים ומפרישים מעשר, והכנסייה מתעשרת ומתרחבת, מה שמאפשר לה לפעול גם בקרב אוכלוסיות חלשות, למשל מכורים לסמים.

נשיאת ברזיל דילמה רוסף, הבישוף מאסדו ובישוף מעוטר בחושן מעיינים בהעתק של לוחות הברית צילום: Centro De Ajuda Portugal

העושר הוא גם פתח לצרות, כמובן. הזרם האוונגליסטי החדש והמרדן, שצומח במהירות ופורח ברשתות החברתיות, עורר גם כך את קנאתם וזעמם של זרמים נוצריים אחרים, ולא מעט סקנדלים כבר התחוללו סביבו. בעיקר נטען שהכנסייה משתמשת בכספי תרומות וצדקה למטרות אישיות של ראשיה, וכמה הליכים משפטיים שבוחנים את העניין עודם מתנהלים. בין אם יש בטענות ממש ובין אם לאו, מאסדו עצמו מדורג במקום 55 ברשימת עשירי ברזיל של "פורבס", עם הון נטו של 1.4 מיליארד דולר. הנכסים העיקריים שלו, לפי המגזין, הם חברת המדיה השנייה בגודלה במדינה, Rede Record, ומחצית מבנק רנר (Banco Renner). מלבדם פורסם כי בבעלותו נדל"ן, מטוס פרטי — והכנסות מ־34 הספרים שכתב ושנמכרו עד כה ב־10 מיליון עותקים. "אני לא הכומר העשיר ביותר בברזיל, אני הכומר העשיר ביותר בעולם! ספק אם יש כומר עשיר ממני איפשהו", אמר לפני כמה שנים בציניות.

וספק אם יש היכל תפילה מושקע יותר. הוא נבנה מתרומות, בלי לחסוך בכלום. המזבח למשל מחופה עלי זהב ומעוטר ב־12 אבנים שמייצגות את שבטי ישראל, ומעליו נישאים חלונות ויטראז' מוזהבים בגודל בלתי נתפס של 100 מ"ר, שדרכם משתקף אגן טבילה. בעוד בבית המקדש המקורי אזורים רבים היו פתוחים רק למשמשים בקודש, כאן, הבהיר מאסדו, "הכל, ללא יוצא מן הכלל, יהיה נגיש באופן חופשי לכל מי שרוצה לחפש את אלוהים, בניגוד למקדש העתיק שבו רק לכהן הגדול מותר היה להיכנס לקודש הקודשים".

מסאדו נושא תפילה באירוע צילום: Centro De Ajuda Portugal

בני האדם זקוקים למקדש הזה

במתחם נגה ביפו, ברחוב תרצה, שוכנת אחת משתי קהילות אוניברסל בישראל. הבישוף ארולדו מרטינס מרים דלת ברזל רועשת וחושף מאחוריה חלל שנראה כמו שילוב של בית כנסת שכונתי קטן וחנות יודאיקה לתיירים ברחוב בן יהודה. בחלל העיקרי ספסלים מרופדים בורדו ומולם דוכן מעוטר במנורה, במה בין שני עמודים ומזבח. טלית מקופלת על כיסא סמוך והכיתוב "אלוהים נאמן", בעברית, מתנוסס למעלה, בוהק לאור הפלורסנטים והתקרה המשרדית חוסמת הרעשים. באזור הכניסה, בתוך ארונות זכוכית, מונחים פריטי יודאיקה — מנורות, נרות, לוחות ברית קטנים.

מרטינס, איש גבוה וחם, בעל דיבור מתנגן וחיוך כובש, הצטרף לכנסיית אוניברסל בראשית שנות השמונים, כשהיה בן 20. היום, בגיל 53, הוא בישוף, מיסיונר נוסע, שעד כה חי בשליחות הכנסייה בארצות הברית, דרום אפריקה, מרכז אמריקה, רוסיה, פינלנד, אירלנד, אנגליה ופורטוגל. בחודשים האחרונים הוא מתגורר עם משפחתו בראשון לציון ועומד בראש קהילת אוניברסל ביפו ובחיפה, שבה חברים כ־80 מאמינים. הוא אומר שדלתו פתוחה בפני כל אדם, מכל דת ועם כל מצוקה; הפרוספקטים במקום מציעים "הפסיקו לסבול", ואת הטלפון הנייד שלו. "זו לא אוטופיה לומר שבאמצעות אמונה אפשר להפסיק לסבול", הוא אומר. "רוב האנשים צריכים שיקשיבו להם. הם מדברים ומרגישים הקלה, שאלוהים ביקר אותם. זו הדת האמיתית של אלוהים, לדאוג לאחרים. זו המשמעות של אלוהי אברהם".

מנורה בחצר צילום: Centro De Ajuda Portugal

כשהוא מדבר על כוחה של האמונה, על אמונתו באלוהים ובנסים, פניו נוהרים. שורשי משפחתו באנוסי ספרד, שהמשיכו לקיים מסורות יהודיות בסתר. אבותיו גורשו לפורטוגל, ומשם עברו לצפון־מזרח ברזיל. במובן מסוים, מרטינס עצמו מגלם בצורה הטובה ביותר את המיזוג בין יהדות לנצרות שעליו מדברים באוניברסל.

"אנחנו קהילה משיחית של נוצרים לא־יהודים ושל יהודים שמאמינים בישוע", הוא אומר. "ולכן אנחנו לא מתכוונים להתחרות עם הבנייה מחדש של בית המקדש בירושלים מהפרספקטיבה היהודית של הגעת המשיח. אין לנו שום כוונה לטעון שזה המקדש שנבנה מחדש. חס וחלילה, להפך. אנחנו מלמדים אנשים לאהוב את ישראל ואת האמונה היהודית, ומביאים צליינים רבים לישראל. ואיזו דרך טובה יותר לשמר את הערכים של אלוהים מאשר לבנות מקדש עם האדריכלות של המקדש שבנה שלמה? הוא היה הראשון, הגדול והיפה מכולם. זו דרך מלכותית לכבד את אלוהי אברהם וישראל. לכן היה חשוב שחפצי היודאיקה והאבנים יגיעו מישראל, אף שזה היה כרוך במאמץ רב. יש לזה משמעות רוחנית. כאן ערש האמונה הדתית שלנו ואמונתנו בישוע".

בתשובה לשאלות "מוסף כלכליסט" גם מאסדו הדגיש את חשיבות האותנטיות של החפצים היהודיים: "לסימבוליות התנ"כית יש משמעות עמוקה עבור מי שרוצים ללמוד על היחסים בין אלוהים לאנושות. חקרנו בדקדקנות ווידאנו שכל החפצים והסמלים נאמנים לשורשיהם היהודיים. לכל פרט במקדש יש משמעות שמצביעה על אמת רוחנית. אנחנו מאמינים שאלוהים הוא אחד ויחיד, וכל הסמלים הללו מבטאים את קדושת האל ועוזרים לנו להרהר על משמעותו בחיינו".

כשהשיחה עם מרטינס מגיעה לביקורת כלפי עושרה של הכנסייה ועושרו של מאסדו, מרטינס מציע הסבר מפתיע. "אין לו כלום, כמו לכולנו. אין לו דבר. תחנת הטלוויזיה נושאת את שמו, אבל היא לא שייכת לו. ילדיו לא יירשו אותה כי היא שייכת לכנסייה. אנחנו 180-150 בישופים ויותר מ־50 אלף כמרים, ואין לנו נכסים אישיים שרשומים על שמנו. אנחנו חיים עבור השליחות של אלוהים, וזו המשמעות של כנסיית אוניברסל, של בישוף מאסדו ושל מקדש שלמה. אנחנו לא מחפשים כוח אלא מנסים לתת לאנשים הזדמנות להתחיל יחסים עם אלוהים. המקדש נבנה כדי להלל את אלוהי ישראל. אלוהים לא רוצה מקדש שנוצר בידי אדם, אבל אנשים זקוקים לזה".