בקשה לייצוגית נגד כיל: "מוכרת אשלג במחירים נצלניים"
התובע, חקלאי שמשתמש באשלג של כיל, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית בסך 96 מיליון שקל נגד החברה, בטענה כי היא מנצלת לרעה את כוחה כמונופול ואת הזיכיון הבלעדי שקיבלה מהמדינה ומעלה מחירים במאות אחוזים
משה ויינשטיין, חקלאי שמשתמש במוצרי אשלג מתוצרת קבוצת כיל לדישון, הגיש היום (ד') לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לאשר תביעה ייצוגית בהיקף של 96 מיליון שקל נגד החברה הבת שלה מפעלי ים המלח (מי"ה).
- האיומים עבדו? ועדת ששינסקי 2 שוקלת מתן הקלות מס לכיל
- תוכנית הכרייה של כיל ליד ערד חוזרת לדיון דרך מוסדות התכנון
- כיל גייסה את יורם טורבוביץ' למאבק בהמלצות ששינסקי 2
ויינשטיין טוען שהחברה מנצלת לרעה את כוחה כמונופול, וכן את הזיכיון הבלעדי שקיבלה מהמדינה לכריית אשלג מים המלח, כדי למכור אותו בישראל במחירים נצלניים ומופרזים. על ניצול כוחה של כיל כמונופול בשוק האשלג בישראל, פורסם בעבר ב"כלכליסט".
מדובר בתביעה ייצוגית ראשונה שמוגשת לאחר חוות הדעת המהפכנית שפרסם לפני כשבועיים היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופורסמה לראשונה ב"כלכליסט", ולפיה יש להכיר בזכותו של צרכן עקיף, ולא רק של צרכן ישיר, לתבוע פיצוי כספי במקרים של הפרות של חוק ההגבלים העסקיים.
"לדאבון הלב", נטען בתביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין עמית מנור, יוקי שמש ואורי ברעם, "לא זו בלבד שאין רסן רגולטורי על מחיר האשלג שמי"ה (מפעלי ים המלח) גובה, אלא שהפיקוח על מחירי האשלג הוסר במהלך שנת 2006. מי"ה ניצלה לרעה את הסרת הפיקוח, לצורך העלאת מחירים חריגה ולא הוגנת של עשרות ומאות אחוזים, בניגוד לחוק ההגבלים. העלאת המחירים צרמה במיוחד בתקופת מיתון וירידה בביקוש, כגון המשבר של שנת 2008, תקופה שבה מחירי האשלג היו אמורים לרדת, אך חרף זאת מי"ה העלתה את מחירו".
"בגין מעלליה של מי"ה נפגע הציבור הישראלי פעמיים", נטען בתביעה. "האחת, בשל עליית המחיר והעברת עודף הצרכן, בגין כמות האשלג שנרכשה בישראל, אל כיסיה של מי"ה. השנייה, בשל ירידת כמות האשלג במשק הישראלי, דהיינו אי קיומן של עסקאות יעילות לרכישת אשלג, שמעולם לא יצאו לפועל בגלל המחיר המופרז שמי"ה גבתה ועדיין ממשיכה לגבות".
מפעלי ים המלח "מי"ה לא מוכרת אשלג ישירות לציבור", מוסבר בתביעה מדוע התובעים הם צרכנים עקיפים ולא ישירים של האשלג. "היא מוכרת אשלג באמצעות מפיצים מטעמה. מפיצים אלה תלויים בה לפרנסתם, ואין לצפות כי הם יגישו נגדה תביעה, מה עוד שהם גלגלו את הפרמיה המונופוליסטית שהשיתה עליהם מי"ה על לקוחותיהם, שגלגלו את הנזק במורד שרשרת הייצור. מי שנשא בפועל בעלות הרנטה המונופוליסטית, הוא ציבור הצרכנים במדינת ישראל, שקונים אשלג ומוצרי אשלג לצורך דישון. בנסיבות אלה, מי שזכאי לתבוע את מי"ה הינם חברי הקבוצה שהינם אפוא נפגעים עקיפים, ובשמם אכן מוגשת התובענה".
לתביעה צורפה חוות דעת של חנן שרון, כלכלן לשעבר ברשות ההגבלים העסקיים. חוות הדעת אומדת את הנזק לצרכנים בשל מה שמכונה בתביעה "ניצול מעמד לרעה של מי"ה בשוק האשלג". שרון טוען ששוק האשלג העולמי מחולק לקרטלים הפועלים לוויסות הביקושים ולרמת מחירים גבוהה ולא תחרותית. עניין זה, לטענתו, חוסם בפועל כל אפשרות של הצרכנים לייבא אשלג מחו"ל. חוות הדעת מבוססת בין היתר על דו"חות כיל וכן על נתונים שנחשפו במהלך בוררות בין מי"ה לחברת חיפה כימיקלים (חי"כ). בהחלטת הבורר, בועז אוקון, בין החברות שקיבלה תוקף של פסק דין נקבע כי "מי"ה ניצלה את כוחה כמונופול כדי לעלות את מחירי האשלג".
מכיל נמסר: "מפעלי ים המלח טרם קיבלה את התביעה ולכן לא יכולה להתייחס".
