אדוארד סנודן, מדליף מסמכי הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי

להלם הזה יש משמעות כלכלית אדירה. חשיפת "פריזמה", התוכנית שמאפשרת לרשויות האמריקאיות לאסוף מידע מחברות כמו גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק, פגעה אנושות באמון שניתן בחברות האמריקאיות. גרמניה והודו מקדמות חקיקה שתחייב אחסון מידע בשטחן, הרחק מה־NSA; ברזיל והאיחוד האירופי זונחות כבלי תקשורת אמריקאיים לטובת כבל תת־ימי שיניחו בעצמן; ומשתמשי הרשת מהגרים לשירותים שאינם משתפים פעולה עם הרשויות האמריקאיות. מכון המחקר ITIF העריך שעד 2016 חברות הענן האמריקאיות יפסידו בגלל פרשת סנודן 35 מיליארד דולר. חברת המחקר פורסטר ריסרץ' נוקבת בסכום גבוה פי שישה.

אדוארד סנודן צילום: רויטרס

הסכומים האלה זורמים כעת למקומות אחרים. מגזר אבטחת המידע (או בשמו המעודכן סייבר סקיוריטי) מוצף במיליארדי דולרים. חברות ענק שותות את הכסף הזה בצמא (פאלו אלטו נטוורקס של ניר צוק הכפילה את שווייה מאז התפוצצות הפרשה), וחברות סטארט־אפ שמבטיחות "לעצור את הסנודן הבא" צצות בהמוניהן.

אבל לפריחה הזו יש גם תמונת מראה אפלה: גל אדיר של פשיעת סייבר. עברייני מקלדת שראו את סנודן גונב 1.7 מיליון מסמכים מקודש הקודשים של המודיעין העולמי, מנסים גם הם את מזלם. בחלקים הלא מנוטרים של האינטרנט ("הרשת העמוקה") פורח שוק שחור של מערכות תקיפה, וירוסים ונוזקות. חצי שנה אחרי שסנודן פתח את הפה גילתה טארגט, רשת הקמעונאות החמישית בגודלה בעולם, שהאקרים גנבו את פרטי האשראי של 40 מיליון מלקוחותיה. טארגט השקיעה 100 מיליון דולר בשדרוג מערך האבטחה שלה; הבנקים של הלקוחות שנפגעו החליפו את הכרטיסים במהלך שעלותו נאמדה ב־400 מיליון דולר; והכרטיסים שנמכרים בשוק השחור בכ־20–40 דולר ליחידה שימשו להונאות בהיקף שאי אפשר בכלל לחשב. וזו, כאמור, רק פריצה אחת.

אגב, לסנודן עצמו כבר אין גישה למסמכים שלקח: הוא העביר אותם לעיתונאים שממשיכים לחשוף אותם. כל פרסום ישוב ויעורר את הדלקת של אבטחת הסייבר. על התרופות נשלם כולנו ביוקר.