מי הבטיח לביטחון עוד תקציב "ככל שיידרש" במהלך השנה

תקציב הביטחון יגדל ב־6 מיליארד שקל ב־2015, ויעמוד על 57 מיליארד שקל. כך עדכן אתמול שר האוצר יאיר לפיד במסיבת העיתונאים. גובה הסכום נקבע כבר בישיבה שנערכה בשבוע שעבר בינו לבין שר הביטחון משה יעלון וראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, בעוד שבביטחון טענו כי האוצר הבטיח שהמערכת תקבל סכומי כסף נוספים במהלך השנה, ככל שתצטרך, לפיד הכחיש זאת והצהיר אתמול: "אני לא מכיר סיכומים נוספים לגבי מערכת הביטחון".

1.7 מיליארד שקל מתוך התוספת לביטחון ייכללו בבסיס תקציב הביטחון, והיתר יגיע כתוספת חד־פעמית "שאינה נכללת בתקרת ההוצאה הממשלתית", המכונה גם "קופסה תקציבית". הקופסה מהווה פרצה של כלל ההוצאה (הכלל שמגדיר בכמה יכול לגדול תקציב המדינה משנה לשנה), אולם מבחינת האוצר היא עדיפה על שינוי הכלל עצמו - מהלך שיאותת לחברות דירוג האשראי הבינלאומיות כי ההנהגה בישראל לא עומדת במילתה, ועלול לפגוע במעמדה.

הקופסה שאושרה הפעם מהווה פריצה של 4.3 מיליארד שקל במסגרת התוספת לתקציב שעומדת על 8 מיליארד שקל.

לפיד אמר אתמול כי "אנחנו צריכים להביא משאבים כדי לתת מענה לבעיית המנהרות, לפצמ"רים, למערכות מעיל רוח שיגנו על הלוחמים בטנקים ובנגמ"שים, ולהשקעה בסייבר ובפתרונות מודיעיניים לטרור".

עוד הוא הוסיף כי "אחרי ועדת לוקר (הוועדה לבחינת תקציב הביטחון - ר"ז וע"מ) אנו מאמינים שיהיה שינוי אמיתי ועמוק בתקציב הביטחון גם בנושא הפנסיות וגם בנושא השיקום".

יאיר לפיד ובוגי יעלון צילום: אמיל סלמן

בשבועיים האחרונים עבדו אנשי משרד האוצר ואנשי לשכת ראש הממשלה על מציאת פתרונות יצירתיים למתן תוספות לביטחון מעבר ל־6 מיליארד שקל שסוכמו. אחד הרעיונות שעלו הוא שוועדת לוקר תהיה אחד הכלים האפשריים להשגת המטרה.

הוועדה צריכה לסיים את עבודתה בסוף השנה הנוכחית, ואף כי המלצותיה מיועדות לשנים 2016–2025, האוצר עשוי להשתמש בהן כדי להעניק תוספות מיידיות לתקציב הביטחון, שיתקבלו בציבור בעין יפה יותר, משום שהן נושאות הבטחה להתייעלות.

יעלון למד על החלטות התקציב מהתקשורת

יעלון היה הגורם המרכזי לכך שתקציב המדינה לא סוכם בין נתניהו ללפיד עוד קודם. נתניהו העדיף להתמהמה ולמשוך עד לרגע האחרון את העימות הבלתי נמנע מול אחד האנשים הבודדים שעובדים איתו בהרמוניה בתוך הממשלה ובתוך מפלגתו שלו.

הקבינט הביטחוני לא התכנס בשבועיים האחרונים, ועל דיוני התקציב למד יעלון בעיקר מהתקשורת. בזמן שמערכת הביטחון דרשה תוספת של 11 מיליארד שקל, הוא שמע שלפיד הסכים בתחילה לתוספת של 2.5 מיליארד שקל, ואחר כך שהוא מוכן להגדיל את הסכום. זאת כאשר בכל אותו הזמן, נתניהו לא מפספס הזדמנות לדבר אל המיקרופונים ולהסביר ש"חייבים להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון".

הפגישה המשולשת הראשונה בעניין התקציב התקיימה ביום שבו הכל נסגר באופן רשמי, ערב ראש השנה, ויעלון הגיע מוכן - כמה ימים קודם לכן כבר הודלף לו כי התוספת לתקציב הביטחון תעמוד על 6 מיליארד שקל בלבד. יעלון התרעם בפגישה על גובה, וטען כי התקציב בעייתי ולא יאפשר לו אפילו להתחיל את השנה.

בתגובה להתרעמות הצפויה של יעלון, נאמר לו על ידי אחד הנוכחים בחדר, כי הכסף יינתן לו, בין אם המלצות לוקר ידרשו זאת, ובין אם הכסף ייגמר. לפיכך, יעלון הבין כי למעשה ניתנה לו "הבטחה" מראש הממשלה ושר האוצר שתקציבו יגדל במהלך השנה הבאה, ובכך קיבל את הדין.

ואולם מיד בתום הדיון התבטא גורם ביטחוני בכיר בחריפות וכינה את התקציב החדש: "ישראבלוף. שידור חוזר של השנה שעברה". הגורם התייחס לתוספת שהובטחה ואמר: "אם ברור לאוצר ולנו שמערכת הביטחון תזדקק ותקבל תוספת במהלך השנה הבאה, אז לשם מה המשחק הזה? במקום לסגור עכשיו באופן ברור ומוסדר שמכבד את כל הצדדים, אנחנו שוב נגררים לדיון מיותר שסופו ידוע מראש. תוספת של 6 מיליארד שקל לא תספיק חד־משמעית. זה מאלץ אותנו לעצור את הצבא כבר בחודשים הראשונים של השנה, תהיה פגיעה באימונים, בהצטיידות ובהתעצמות, כולל בכיפת ברזל".

האוצר העריך בדיוק, ובכל זאת הביטחון יקבל יותר

פשרה אחת שפעלה לטובת הביטחון היא מימון צוק איתן. במערכת דרשו 8.5 מיליארד שקל, בעוד שהאוצר העריך כי המבצע עלה 6.5 מיליארד שקל. זאת בהתבסס על ניתוח מעמיק שביצעה החשבת הכללית על סמך נתונים מלאים שקיבלה ממערכת הביטחון במהלך המבצע. הפער בין דרישת הביטחון לחישוב של האוצר נבע מכך שבביטחון התייחסו למימון החזרה לכשירות כחלק מעלויות המבצע, בעוד שהאוצר ראה בכך עלויות שגרה.

למרות הבחינה המדוקדקת וחסרת התקדים, לפיד ונתניהו פסקו בסוף לטובת הביטחון, ומימון המבצע (שייכלל כבר בתקציב 2014) יעמוד על 7–8 מיליארד שקל.

מסיבת העיתונאים שבה הציג לפיד את התקציב זכתה לביקורות קשות משורת פוליטיקאים מהאופוזיציה. יו"ר האופוזיציה בוז'י הרצוג אמר כי "לו היה לנו שקל על כל הבטחה של לפיד, ככל הנראה מדינת ישראל היתה יכולה לסגור את הגירעון ולהפסיק לגבות מסים. חוץ מלהבטיח לאזרחי ישראל שיגיעו השנה לירח הוא הבטיח הכל".

ח"כ שלי יחימוביץ' הוסיפה כי "לפיד מוליך את הציבור שולל ביודעין כשהוא מדבר על הזרמת תקציבים למשרדים החברתיים. בפועל הוא מבצע קיצוץ חד שהוא זהה להעלאת מסים. לפיד מנצל את חוסר הבקיאות של הציבור בכללי התקציב ומפרסם מספרים שאין קשר בינם למציאות".

רוני זינגר