לפיד: "מע"מ 0% לא יעבור? לא אצטרך להתפטר, הממשלה תתפורר מעצמה"

שר האוצר יאיר לפיד וצמרת משרדו הציגו את עיקרי תקציב 2015. "במהלך יום רביעי לפני כניסת החג הגעתי להסכמת עם ראש הממשלה לגבי תקציב 2015, שאותו נביא לממשלה מיד לאחר יום הכיפורים. זהו תקציב בעל בשורה חברתית, בלי העלאות מסים, עם תוספות משמעותיות לא רק לביטחון אלא גם למשרדים החברתיים. תקציב שמזרים משאבים לשיפור החינוך, הבריאות, הרווחה, הבטחון האישי - כל מה שנוגע בחייהם של אזרחי ישראל, הן ממהשכבות החלשות והן ממעמד הביניים.

שר האוצר לפיד	צילום: אוראל כהן

לפיד המשיך ואמר: "אם התקציב הקודם היה תקציב של משבר, התקציב הנוכחי הוא תקציב של תקווה והבטחה. לפני שנתיים אמרתי 'באנו לשנות'. עכשיו השינוי הזה מתרחש. מפני שתקציב הוא לא רק על מספרים. תקציב הוא לא רק על משמעת פיסקלית. תקציב הוא על ילדה שפגשתי בירוחם שעשתה לי מצגת מדעית בלתי נשכחת, על שתי נשים במגדל העמק שרוצות לפתוח עסק קטן, על השילוב בין הסכם הגג שחתמנו לבניית 7,500 יחידות דיור בקריית גת שייתן אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה לתושבי האזור. תקציב הוא קודם כל ולפני הכל הכלי שלנו לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר והזדמנויות שלא היו לנו, לתת להורים שלנו טיפול רפואי ואת האפשרות להזדקן בכבוד, לתת לעצמנו עוד מקומות עבודה, עוד מנועי צמיחה, עוד הזדמנות להיזכר, כמו שנזכרנו במהלך מבצע צוק איתן, שמדינת ישראל היא פרויקט משותף של כולנו: ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, כל מי שמוכן להטות שכם".

לפיד פרט את התקציב לסעיפיו העיקריים: "אלו עקרונות התקציב שסוכמו ביני לבין רה"מ: לא יועלו מסים, תקציב הביטחון יגדל ב-6 מיליארד שקל, רובם בהוצאה חד פעמית. התקציביים החברתיים יגדלו באופו משמעותי ויוצאו לפועל שורה של תוכניות למען השכבות החלשות ומעמד הביניים הישראלי. הגירעון יעלה ל-3.4%".

בנושא הגירעון הסביר לפיד: "התוכנית המקורית שלנו לפני מבצע צוק איתן היתה להעביר את התקציב עם יעד גרעון של 3%, אבל בואו נשים רגע את הדברים בפרופורציות: כשנכנסתי לתפקידי כשר האוצר מצאתי משק עם תחזית גירעון של מעל 5%. הבור התקציבי עמד על קרוב ל-35 מיליארד שקל. את התקציב 2013-4 הגשנו עם יעד גירעון של 4.65% והוא כלל סדרה של צעדים קשים לציבור הישראלי. במקום לעשות את כל מה שנבחרנו בשבילו, את כל מה שלמענו ולשמו הלכנו לפוליטיקה - לעזור לשכבות החלשות ולמעמד הביניים, להתניע תהליכים ותוכניות שישפרו את חייהם של אזרחי ישראל - היינו צריכים אז לעסוק בפעולות לחילוץ המשק. לפני צוק איתן היה הגירעון בפועל 2.6% בלבד, פחות מהיעד. המשק הישראלי היום הוא שוב חזק, בנוי על יסודות בריאים, התעסוקה היא מהגבוהות בעולם המערבי והצמיחה ל-2015 למרות ההאטה שחווינו בחודשים האחרונים- עדיין צפויה להיות גבוהה יותר מאשר רוב מדינות אירופה".

בהמשך כאשר כאשר נשאל לפיד האם יפרוש מהממשלה במידה ולא יעבור חוק מע"מ 0 לרוכשי דירה ראשונה השיב כי: "ממשלה שלא מסוגלת להעביר חוקים לא יכולה להתקיים ולכן לא אני לא אצטרך להתפטר אם לא יעבור מע"מ 0. לא אצטרך להתפטר, הממשלה תתפורר מעצמה".

עוד אמר לפיד בנושא זה כי: "חבל שגורמים אינטרסנטיים גרמו לעיכוב התוכנית מסיבות פוליטיות צרות למרות שהם יודעים שהתוכנית תשנה את שוק הדיור ותוריד מחירים". 

"נייעל את המגזר הממשלתי"

לפיד הסביר כיצד יהיה ניתן למנוע את העלאת המסים: "במקום להעלות מסים נרחיב את הגירעון באופן מדוד וסביר, נייעל את המגזר הממשלתי, ונביא כסף ממקורות אחרים כמו הקרן הקיימת לישראל, שהגיע הזמן להכפיף אותה, לחוק יסודות התקציב. אנחנו נגבה יותר ממשאבי הטבע, נמשיך את השיפור המתמשך בגביית המסים, שבה נחלנו לא מעט הצלחות בשנה האחרונה, נמשיך בסגירת הפרצות ותכנוני המס ובמלחמה בהון השחור. בתקציב שאנו מגישים יש מנועי צמיחה חזקים במיוחד. הוא שם דגש כמו שלא שמו פה מעולם על העסקים הקטנים והבינוניים - החל מהקלות מס ועד אשראי זול במיוחד, מפני שעסקים קטנים הם בכל העולם מנוע צמיחה מרכזי של המשק. התקציב עוסק באופן אינטנסיבי בהכנסת אוכלוסיות חדשות לשוק העבודה - בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות".

"מערכת הביטחון יכולה וצריכה להתייעל"

שר האוצר הרחיב בנושא תקציב הביטחון ואמר: "תקציב 2015 צריך לתת פתרונות לבעיות הביטחון הייחודיות של מדינת ישראל, כפי שהן באו לידי ביטוי במבצע צוק איתן. את הוצאות צוק איתן שעומדות על 7-8 מיליארד שקל נשלם כבר בשנת 2014. לתקציב הביטחון ב-2015 יתווספו 6 מיליארד שקל שמעלים אותו לסף של 57 מיליארד שקל. אני יודע שהמסורת היא שמשרד האוצר תמיד רוצה לקצץ בביטחון, אבל זה לא היה המקרה הפעם. מערכת הביטחון יכולה וצריכה להתייעל, אבל מהרגע הראשון הבהרנו שאנחנו לא מכירים בכך שיש פה סיטואציה ייחודית. 4 מיליארד שקלים מהתוספת יובאו כהוצאה מיוחדת שאינה נכללת בתקרת ההוצאה הממשלתית. זה מאפשר לנו להגיש תקציב שמרחיב באופן ניכר את השירותים החברתיים".

"ב-1 בינואר נוכל להוזיל את תעריפי החשמל בישראל במספר דו ספרתי"

לדברי לפיד התקציב שיובא לממשלה ולכנסת הוא בשורה חברתית והוא טומן בחובו שורה של רפורמות: "תקציב החינוך יגדל ב-1.8 מיליארד שקלים. נרחיב לכיתות ג'-ד' את בתי הספר של החופש הגדול שחסכו אלפי שקלים להורים ואפשרו את הלמידה המשמעותית עמוק לתוך הקיץ", אמר. 

בנושא יוקר המחייה אמר: "נמשיך להאבק להורדת יוקר המחייה מפני שגם זה תורם לצמיחה. ההחלטה לא להעלות את המיסים על הפחם תוביל לכך שב-1 בינואר נוכל להוזיל את תעריפי החשמל בישראל במספר דו ספרתי. זה יפחית את התשומות לתעשייה ויאפשר צמיחה מוגברת. כל המנועים יגדילו את העוגה ויוסיפו יותר כספי מסים מהעלאות מסים שיחנקו את האזרח הישראלי".

לבסוף חזר לסוגיית הביטחון ולתקציב הביטחון: "צריך לתת פתרון לבעיות הביטחוניות המורכבות של ישראל. במהלך המבצע התוודענו לדור הלוחמים החדש של צה"ל מדובר בדור מופלא של חיילים ואנחנו נדאג להזרים את המשאבים הדרוישם להגנה על חייהם. לתקציב הביטחון יתווספו 6 מיליארד שקל. אני יודע שהמסורת היא שמשרד האוצר רוצה לקצץ בביטחון אבל זה לא היה המקרה הפעם. הבהרנו שאנחנו מכירים בכך שיש פה סיטואציה ייחודית. צריך להביא משאבים מיוחדים לתת מענה למנהרות, פצצות המרגמה השקעה בסייבר. יהיה לזה משאבים יעודיים ונעמוד על זה שלא יהיהו לנו עוד מכתבים של חיילים רעבים. חיילי צה"ל לא ירעבו במשמרת שלנו".

יעל אנדורן: "המטרה שלנו היתה ליצור ערך לאדם העובד"

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, אמרה במסיבת העיתונאים, "לפני שנה עשינו תוכנית אסטרטגית ולה שני יעדים: יצירת ערך לאדם העובד, וכלכלה צומחת מבוססת חדשנות. התוכנית המסודרת מאפשרת לנו לוודא התקדמות. כפי שציין שר האוצר, רק חלק מהמהלכים נכללים בחוק ההסדרים, בכדי לפעול בשקיפות מול הציבור. אנחנו רוצים לחזק את היתרונות היחסיים של המשק הישראלי דרך המדען הראשי. גם נושא עידוד השקעות הון הוא קריטי כדי למשוך חברות להשקיע בישראל. אנו מעוניינים לפתוח את שוק העבודה" .

יעל אנדורן צילום: עומר מסינגר

אנדורן המשיכה: "ברמת הפרט - הנושא המרכזי הוא הורדת יוקר המחייה. שני הנושאים המרכזיים הם הדיור והמזון. במהלך שנת 2014 בוצעו שורה של מהלכים לגביהם. במגזר העסקי - אנו רוצים לפעול לזמינות הון, דרך איגוח, אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שכר בכירים, הסדרי חוב, פיקוח על גופי אחזקה והשקעות. ברמת הממשלה אנו פועלים לשם ייעול המגזר הציבורי בנושא. אנו פועלים לכך שבסיס המס יהיה רחב ככל האפשר, בכדי שכל מי שצריך ישלם מסים, ולא נצטרך להעלות מסים. עוד נושא הוא גבייה צודקת יותר של מסים, בנושא של מיסוי גז וועדת שישנסקי השנייה.

"תקציב הביטחון אמנם גדל כתוצאה מהמבצע האחרון, אך חשוב להדגיש שלא נוותר על שינוי מבני כולל במערכת הביטחון שאנו מצפים שיוגש בוועדת לוקר".

אמיר לוי: "למרות התוספות לביטחון, התקציב תומך בצמיחה"

אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר, אמר, "מסגרת התקציב מביאה אותנו לגרעון חזוי של 3.4% הסיבה שאנו עומדים כאן בספטמבר ולא ביולי היא מבצע צוק איתן ששינה את לוח הזמנים והיעדים. המטרה היא לתת מענה מלא להוצאות צוק איתן. ולהערכות מערכת הביטחון".

אמיר לוי הממונה על התקציבים במשרד האוצר צילום: עומר מסינגר

לוי המשיך: "זה מחייב אותנו החל מ-2016 לחזור לתוואי גרעון יורד. צוק איתן חידד לנו זאת, כדי שנוכל לתת מענה לאיומים. אנו מאד בונים על ועדת לוקר, בעבודה אינטנסיבית איתה יחד עם משרד הביטחון. יש בי מידה של אופטימיות שנגיע עד סוף השנה לצעדים מוסכמים יחד עם מערכת הביטחון. ויפנו תקציבים קשיחים לכאורה לטובת הצטיידות.

"זהו הרכב התקציב, למרות התוספת החד פעמית של הביטחון, הוא תומך צמיחה. הראשון הוא החינוך שיגדל ב-1.8 מיליארד שקל. כולל תוכניות חדשות. הנושא השני זה השכלה גבוהה שיגדל ב-200 מיליון שקל, שנה שנייה ברציפות שתקציב ההשכלה הגבוהה הולך לגדול. רובו מיועד לאוכלוסיות שמחוץ להשכלה הגבוהה, בעיקר חרדים וערבים, כדי לאפשר להם להיכנס למעגל העבודה. תקציב התחבורה יקבל 14 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים. שחררנו לאחרונה הרבה חסמים בירושלים ותל אביב. בנוסף קווי תחבורה חדשים, לישובים שלא מחוברים לתחבורה ציבורית. מיזם הסיבים האופטיים, ותחום הדיור- חמל הדיור השהקמנו, הסכם נתיב לדירה, פינוי בסיסי צה"ל, פינוי תע"ש כל זה מתוקצב. תעסוקה - מעונות יום ושילוב יהודים חרדים וערבים. נושא נוסף הוא תחום הבריאות, ועדת גרמן קבעה שהבריאות תמשיך להתבסס על בריאות ציבורית, זה מתוקצב ב-2015".

לוי הרחיב בנושא הגדלת צד הכנסות המדינה: "קרקעות ומשאבי טבע – ועדת ששינסקי וקק"ל- כל אלה נמצאים בתקציב מתוך מטרה ברורה - להגדיל את הצמיחה ולהגדיל את העוגה ולאפשר לאזרחים לקבל יותר ולשלם פחות מסים. נושא נוסף הוא שינויים מבניים. לא סוד שבחוקי ההסדרים האחרונים הבאנו שיש מגמה מסוימת, והגענו להבנה שצריך להגיע לאיזון. זה כלי חשוב, אך הוא לא יכול להיות היחיד. הדיור- התחדשות עירונית, טיפול בהון שחור והנפקות - חברות ממשלתיות שתסחרנה בבורסה בצורה שקופה".

לוי הדגיש את הרפורמות הגדולות שנמצאות כעת על הפרק: "לצד חוק ההסדרים קדמו לא מעט צעדים - חוק המזון במושב הראשון של הכנסת, רשות השידור, פיצול חברת נשר, ונושא ייבוא חלב, נושא הדיור גם כן העברנו חקיקה משמעותית - ותמ"ל, שתזרז את תחום הדיור".