כיצד לפתור את בעיית העובדים השחוקים במשק

להיות פועל ייצור, עובד קופה, אבטחה או ניקיון זה לא תענוג גדול. אבל עם התארכות תוחלת החיים והתרחקות גיל הפרישה, חוסר התענוג הזה עלול להפוך לבעיה קלינית. היא אמנם עדיין לא מוכרת על ידי הממסד הרפואי, אך לדברי ד"ר דרור דולפין, פסיכיאטר מהמרכז לבריאות הנפש גהה, זה רק עניין של זמן עד ששחיקה בעבודה תהפוך למצב רפואי מוכר.

"לממסד הרפואי לקח עד שנות השמונים של המאה הקודמת כדי לנסח הגדרה קלינית לפגיעה פוסט־טראומטית בעקבות מלחמה - אז ודאי שבשוק העבודה זה ייקח זמן", אומר ד"ר דולפין.

מהי ההגדרה לתסמונת שחיקה? עובד שחוק הוא עובד שנמצא בדחק (Stress) מתמשך ולא מצליח להסתגל לכך. אחד הסממנים הראשונים הוא ניתוק רגשי. "מכיר את הרופאים שלא מרימים את העיניים מהמקלדת כשאתה נכנס אליהם לחדר?", מדגים דולפין. סימנים נוספים של שחיקה הם תחושת ריקנות, קושי לתפקד, עייפות, אובדן תחושת ערך עצמי ואובדן אמון ביכולת לתרום. "הוכח קשר ברור בין תסמונת שחיקה למגוון הפרעות אחרות כמו דיכאון והתמכרויות - והשחיקה מופיעה בהתאמה לסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב", מוסיף דולפין.

הציבור הוא זה שנושא בעלויות השחיקה

לתופעת השחיקה המתרחבת יש קשר הדוק למבנה השיטה הכלכלית שלנו ולכך שהיא אינה מתמחרת את עלות השחיקה. "קח למשל מונח עסקי שגור - התייעלות", אומר דולפין. "משמעותו שאדם אחד עושה עבודה שפעם עשו יותר אנשים. אז ברור שהשחיקה גוברת".

מה שמטריד בתופעת השחיקה מבחינה כלכלית הוא מי משלם על העובדים השחוקים. לדברי דולפין, זה לא המעסיק. "הציבור יישא בעלויות של העובדים האלה, שהופכים לנטל על מערכות הרווחה. מבחינת המעסיק אין פה עלות. במקום העובד השחוק הוא יביא עובד חדש וישחק גם אותו", הוא מסביר. לדבריו, "היום מדינות יודעות שאם הן יוצאות למלחמה, לאחריה תהיה להן עלות פיצוי ושיקום של נפגעי הלם קרב. מנגד, מעסיקים לא נושאים בעלות של הטיפול בעובדים השחוקים שהם מייצרים".

אז איך מטפלים בזה? לפי דולפין, כמו במקרים רבים אחרים, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. מעבר לכך, אפשר לתת לעובדים כלים שיסייעו להם להישחק פחות. אחרי שני הפתרונות האלה קיים המעגל השלישי - בו מטפלים ומשקמים בעובדים שכבר נשחקו. "וצריך לזכור ששחיקה היא פגיעה כרונית. זה לא משהו שיעבור לאחר שהעובד ייצא לחופשה. עובדים שחוקים נשארים שחוקים גם אחרי שהפסיקו לעבוד", מזהיר דולפין.

יפה ויגודסקי צילום : משה שי

כלים חדשים למפוטרי הדואר

יש לא מעט יוזמות ציבוריות לטיפול בבעיה, וכמעט כולן מתרחשות מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אצלנו, הגוף היחיד שמטפל בשחיקת עובדים מטעם המדינה הוא קרן מעגלים שד"ר דולפין מלווה את פעילותה. הקרן הוקמה בסוף שנת 2011, וקיבלה תקציב של 600 מיליון שקל שאמור להספיק לה לעשר שנות פעילות. הוגדר לה מנדט מצומצם - טיפול בעובדים שסובלים משחיקה פיזית, ורק לאחר שהשחיקה כבר חלה. הדרך של מעגלים לטפל באותם עובדים היא הכשרות מקצועיות.

כ־2,100 עובדים סיימו הכשרות בנושאים שונים של קרן מעגלים, ויש עוד כ־7,000 עובדים שנמצאים בקורסים. "ההתחלה לא היתה פשוטה", מספרת יפה ויגודסקי, מנכ"לית הקרן. "היתה בעיה של חוסר אמון מצד מעסיקים בכך שאכן המדינה מממנת את ההכשרות האלה. חיפשו את הקץ'. כשהם הבינו שזה אכן ההליך והתחילו ההכשרות הראשונות, נוצרה מערכת של אמון - היום אנחנו במצב של הצפה. בחודשים האחרונים, בכל חודש נקלטים אלף עובדים בהכשרות של הקרן".

הפריחה של הקרן מגיעה גם על רקע פיטורים צפויים של עובדים בגופים כמו הדואר, רשות השידור וכדומה. הקרן נדרשת למצוא פתרונות למאות עובדים מבוגרים שייפלטו בחודשים הקרובים לשוק העבודה, ובמקרים מסוימים היכולות של העובדים האלה לחלוטין לא מותאמות לדרישות השוק.

כך למשל, הקרן הוציאה להכשרות 336 עובדי דואר (חלקם מפוטרים עתידיים). ברשות השידור יותר ממאה עובדים עומדים לעבור הכשרות בניו מדיה. מתעש הקרן הוציאה להכשרות 168 עובדים, והקורסים הפופולריים שם היו עריכת וידיאו, טכנאי PC, התקנה ושירות מיזוג אוויר, טכנאי מוסמך תעשייה וניהול, ריתוך ונדל"ן. לאחרונה החלה הקרן לעבוד גם עם בתי חולים. 292 עובדים (שעיקרם אחיות/אחים מוסמכים וכוח עזר) יצאו לקורסים. חלקם עתידים להיות מפוטרים, חלקם מרגישים שחיקה ומעוניינים בתפקיד אחר במסגרת בית החולים, ואחרים מעוניינים במקצוע חדש לחלוטין שלא קשור לתחום. הקורסים הפופולריים בקרב עובדי בתי החולים הם קולינריה, אנגלית, עיצוב פנים, יישומי מחשב, איפור מקצועי, מזכירות רפואית, ניהול ויזמות, ניהול ועיצוב אירועים, סטיילינג, עיצוב גרפי, קבלן שיפוצים וקוסמטיקה.

מנתוני הקרן עולה כי עד היום אחד הקורסים הפופולריים מכל הענפים היה דווקא קורס להכשרת מנעולנים. בקרן מסבירים כי מדובר במקצוע נחשק מכיוון שהוא מאפשר להמשיך לעבוד בעבודה הרגילה, ולהתפתח במקביל כמנעולן עצמאי.

ממפעל עופות לקונדיטוריה

במקרים אחרים ההכשרות נקבעות גם על פי דרישת מעסיק, כשמדובר בעובדים שמיועדים לקידום. "מקורות עשו אצלנו קורס של חשמלאי מסווג, מיומנות שמיועדת לפעילות בארגון עצמו, כך שמדובר בשדרוג לעובד בתוך הארגון", מספרת ויגודסקי. "ולפעמים אנחנו עושים הכשרה למקצוע נוסף שהעובד יוכל לעשות במקום עוד משמרת במפעל, בבית החולים או בכל מקום אחר. בזמנו עשינו לנשים שעובדות במפעל עופות הכשרה לעבודת קונדיטוריה, הן עושות את זה במקום עוד משמרת. מדהים מה שהנשים האלה עושות. יש להן הזמנות לאירועים, הן מוכרות לבתי קפה בסביבה. אז יש להן אופק וניסיון אם הן לא יוכלו להמשיך לעבוד במפעל".

לוויגודסקי ברור שהטיפול המניעתי הוא הפתרון הטוב ביותר לשחיקה - לכן כל הכשרה בקרן מלווה בסדנה פסיכולוגית שנועדה לתת לעובדים כלים להתמודד עם השחיקה שהם חווים. ברור כי מדובר רק בטיפה בים - "אני לא מכירה מקצוע שאינו שוחק", מספרת ויגודסקי. כעת היא מקווה שהפעילות לא תקוצץ בתום עשר השנים בגלל מחסור בתקציב. "אני מקווה שכל ממשלה תתמוך בפעילות הזאת", היא מסכמת.