2.5 מיליון שקל על כישלון במכירת בטר פלייס

האם מצב שבו מפרקים מתמנים לטפל בקבוצה שקרסה ומורכבת מארבע חברות מצדיק את הכפלת שכר הטרחה שלהם ב־4? לשיטתם של מפרקי מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס, עו"ד סיגל רוזן רכב ושאול קוטלר, התשובה לשאלה הזו חיובית.

רוזן רכב וקוטלר הגישו לאחרונה לבית המשפט בקשה לפסיקת שכר טרחה המוגדרת כ"ביניים" בלבד, ובה הם מבקשים לחשב את השכר לכל אחד מהם בנפרד ולכל חברה־בת של בטר פלייס בנפרד. בסך הכל מבקשים השניים סכום של 2.54 מיליון שקל כולל מע"מ.

הסכום המבוקש מתייחס לשתי תקופות: על התקופה שבה היתה החברה בהקפאת הליכים, שנמשכה כחודש וחצי, ממאי 2013 ועד סוף יוני אותה שנה, הם מבקשים 70 אלף שקל לכל אחד, אך מכפילים את הסכום ב־4, לפי ארבע החברות בקבוצה, ובסך הכל 560 אלף שקל לפני מע"מ לשניהם תמורת חודש וחצי של עבודה. על השנה שלאחר מכן, כלומר מיולי 2013 ועד יוני 2014, מבקשים המפרקים לפסוק לכל אחד מהם סכום של 200 אלף שקל לכל אחד, ושוב - תוך הכפלת הסכום לכל אחת מארבע החברות בקבוצה בנפרד, כך שכל אחד מהם יקבל 800 אלף שקל ותוספת מע"מ.

מימין עוה"ד סיגל רוזן רכב ושאול קוטלר בדיוני הפירוק של בטר פלייס ב-2013 צילום: עמית שעל

בבקשתם הודיעו שני המפרקים שמדובר בשכר ביניים בלבד, והם כבר מבהירים כי "במועד המתאים" הם יבקשו לפסוק להם שכר טרחה סופי, כזה שיחושב לפי תקנות השכר ויכלול גם בקשה לבונוס על "תוספת מאמץ משמעותית, כפי שראוי בתיקים מורכבים אלו".

בטר פלייס, יצרנית הרכב החשמלי, הפסידה מאות מיליוני דולרים, ובעת שהתבקש פירוקה הסתכמו חובותיה ב־40 מיליון דולר.

בקשת הפירוק הוגשה על ידי ארבע החברות־הבנות של הקבוצה העולמית. זמן קצר לאחר מכן מינה השופט אילן שילה את רוזן רכב וקוטלר למנהלים המיוחדים של הקבוצה.

השופט שילה הורה לכנ"ר להגיב לבקשה, אך הכנ"ר בתגובה הודיע שיבקש לקבל קודם לכן את עמדתה של ועדת הביקורת של בטר פלייס, ורק לאחר מכן יגיב בעצמו לדרישת השכר.

שני ניסיונות מכירה שבוטלו בעבר

בקשת המפרקים החריגה מעניינת על רקע שני היבטים: הראשון שבהם הוא הכישלון הכפול והמהדהד של המפרקים במכירת החברה, כשפעמיים בוטלה מכירת החברה, לאחר שהתברר שלחברה הרוכשת אין יכולת לעמוד בתשלומי העסקה.

בפעם הראשונה נמכרה פעילות בטר פלייס לחברת סאנרייז בראשות היזם יוסף אברמוביץ', אך העסקה בוטלה לאחר שהתשלום הראשון תמורת החברה לא שולם. בפעם השנייה נמכרה פעילות החברה לחברת נכסי הצלחה בשליטת איש העסקים צחי מרקור, וגם אז התברר שאין לרוכשת יכולת כלכלית והעסקה בוטלה.

בסופו של דבר נמכרה פעילות החברות בחלקים לשלוש קבוצות שונות תמורת סכום כולל של 8.4 מיליון שקל — רשת הטעינה והמערכות התומכות בה וכמה עשרות רכבים משומשים נמכרו לחברת ג'ינרג'י; רנו רכשה בסופו של דבר את 359 הרכבים החדשים שיובאו לישראל ערב קריסת הקבוצה; וחברה נוספת, Terracap, רכשה את החומרה והתוכנה של הקבוצה. לפי הכתוב בבקשת השכר, המפרקים טרם חילקו לנושים את תמורת המכר והם אמורים לעשות זאת בקרוב בבקשה מסודרת שיגישו לבית המשפט.

חשבונות בנק נפרדים לכל חברה

ההיבט השני יוצא הדופן הוא כמובן הדרישה לקבל שכר טרחה לכל חברה בקבוצת החברות בנפרד. בהיבט זה אין התייחסות ברורה של כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן, אך בעבר כבר היא מספר מקרים שבהם הוא התנגד לתחשיבי שכר כאלה: כך למשל בתיק אייס, שבו הגישו המפרקים בקשת שכר טרחה לחברה־הבת בלבד, מצא לנכון הכנ"ר להבהיר להם שלא יוכלו להגיש לו בהמשך בקשת שכר נפרדת לחברה־האם. לפיכך הוא הפנה אותם להחלטה של השופטת בדימוס ורדה אלשיך בתיק מעריב, שם הורתה למפרקים עו"ד שלמה נס ועו"ד ירון ארבל להגיש בקשה מאוחדת לכל החברות בקבוצה.

באותו מקרה ביקשו נס וארבל לפסוק להם שכר רק תמורת העסקה שהובילו למכירת בית הדפוס של מעריב, כשהם חישבו את השכר מתוך חובותיה של החברה שהחזיקה בבית הדפוס בלבד, באופן שאפשר הגדלה של השכר.

כמו כן בתיק אייס הפנה הכנ"ר להלכה משנת 2003 בעניין ריקמור, שעל פיה לדבריו, "כשמדובר בחברות קשורות, אין מקום לחשב שכר נפרד עבור כל אחת מהן".

לפי מפרקי בטר פלייס, הם השקיעו מאמצים רבים בתיק, ולמרות "הקשיים במכירת העסק של החברות כעסק חי", הם ניסו לתת פתרון לאינטרס הנושים ולקשיים שהציבה הקריסה בפני לקוחות החברה.

לטענת רוזן רכב וקוטלר, בנוסף להם, העסיק תיק הפירוק של בטר פלייס צוות של 6–10 עורכי דין ממשרדיהם וכן מתמחים וכוח עזר.

המפרקים כתבו בבקשת השכר כי הם ניהלו חשבונות בנק נפרדים לכל אחת מהחברות, וכי בסך הכל כיום נמצאים בקופת הפירוק 51.2 מיליון שקל. יש לציין כי במועד קריסתה הצהירה בטר פלייס שבקופתה 19 מיליון דולר (66 מיליון שקל).

המפרקים: "תיק גדול, מורכב ומאתגר"

מטעמם של מפרקי בטר פלייס נמסר בתגובה: "תיק הפירוק של חברות בטר פלייס הישראליות הוא תיק גדול, סבוך ומורכב שמחייב עבודה של צוותים גדולים בהיקפי פעילות גבוהים ביותר ובמשך תקופה ממושכת. התיק כלל אתגרים לא מועטים ובלתי שגרתיים והעלה שפע של סוגיות ייחודיות שדרשו טיפול, לעתים ארוך וסבוך". כן צוין בתגובה כי "פועלם של המפרקים בתקופת הפירוק ייצר ערך רב לנושי החברה".

בקשת השכר, מוסיפים המפרקים, הוגשה לבית המשפט "לאחר שבמשך 16 חודשים לא קיבלו המפרקים כל שכר בתיקי הפירוק של החברות הישראליות". לטענתם, הבקשה שהוגשה היא לפסיקת שכר ביניים, "שבשלב זה פוצלה באופן שווה בין ארבעת תיקי הפירוק". הם מבטיחים ש"בהמשך יגישו דו"ח הקצאת עלויות ותמורות של פעילות הפירוק בין החברות שונות ובו תהיה התייחסות גם לעלויות שכר הטרחה". לגבי התשלום לנושים נמסר מטעם המפרקים כי "הקצאת התמורות בין החברות תיעשה בקרוב בבקשה מסודרת שתוגש לבית המשפט. החלוקה צפויה להתחיל לאחר מכן".