"ירידת המחירים תגדיל את האבטלה במשק"

ביום רביעי האחרון הפתיע מדד המחירים לצרכן כשרשם ירידה של 0.3% בספטמבר. בכך הגיעה האינפלציה (הנמדדת 12 חודשים אחורה, מספטמבר 2013) ל־0.3%-. אמנם גם באוגוסט נרשמה ירידה של 0.1% במדד המחירים, אך היא הביאה את האינפלציה ל־0%, כלומר ליציבות מחירים. כל זה בא לאחר חודשים של עלייה מתונה מאוד או קיפאון במחירים, כך שמוקדם להצביע על מגמה, אבל מה שכן ברור הוא שירידת המחירים הזו מדאיגה. "מדובר בירידת מחירים מסיבות גרועות", אומר פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר בשנים 1999–2001. "זה משקף את ההאטה בפעילות הכלכלית שאנחנו רואים בעוד אופנים".

פרופ' אבי בן בסט: המחירים בישראל גבוהים בראש ובראשונה משום שאין מספיק תחרות במוצרים שונים" צילום: עומר מסינגר

הסיבה לירידת המחירים היא פשוט ירידה בביקושים. אנחנו קונים פחות משום שהשכר שלנו לא עולה, ולכן המחירים יורדים. אותה ירידה בביקושים מאטה את הפעילות הכלכלית של המשק. "ההאטה בפעילות ובביקושים עלולה לפגוע בצמיחה ולהגדיל את האבטלה" אומר בן בסט. "אני חושש שאם התחזיות לצמיחה נמוכה מ־3% יתממשו, יעלה שיעור האבטלה".

ירידת המחירים היא גם לא מה שיפתור את יוקר המחיה: "צריך להבחין בין רמת המחירים הגבוהה לקצב עליית המחירים"' מסביר בן בסט. "הציבור לא מוחה על קצב עליית המחירים אלא על רמת המחירים, ובצדק. המחירים גבוהים בעיקר משום שאין מספיק תחרות במוצרים שונים".

פרופ' זעירא צילום: עומר מסינגר

"לא מדובר בירידה משמעותית", מסייג פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית. "אבל כשמחירים מתחילים לרדת זה איתות למיתון. כרגע זו לא מגמה אבל צריך לעקוב אחרי המצב. הרושם שלי הוא שגם בבנק ישראל חוששים ממיתון, מה שמסביר את הורדות הריבית האחרונות".

פרופ' אביה ספיבק מאונ' בן־גוריון מאשר את החששות: "היתה מלחמה שלקחה לנו כמעט חצי אחוז תוצר והייצוא סובל משער נמוך של הדולר". הוא אומר, אך מדגיש כי "בנק ישראל מחויב ליעד אינפלציה רב־שנתי ואם הוא מפספס שנה אחת זה לא נורא".

2014 אינה שנה טובה למשק הישראלי: ההאטה במשק העולמי ניכרה גם כאן, ומבצע צוק איתן פגע קשות בענף התיירות ובענפים נוספים. הצמיחה, שאמורה היתה להיות 2.9%, פחתה ל־2%–2.4% בלבד (תלוי את מי שואלים - האוצר או הלמ"ס). ונראה כי התקציב שגיבשה הממשלה הוא לא הפתרון להאטה המסתמנת מנתוני מדד המחירים: בן בסט טוען שהתקציב נעדר רפורמות שיגדילו את הצמיחה ויובילו לירידה משמעותית במחירים, וספיבק מסכים: "התקציב לא עוזר, הוא נותן הכל לביטחון ולא יוצר אופטימיות שתגרום לציבור לצרוך ולהשקיע יותר. צריך להרחיב את התקציב".