אייל גבאי ביקש שכר של 700 שקל לשעה כמשקיף בדואר

אייל גבאי הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור שכר הטרחה שלו כמשקיף בחברת דואר ישראל - 700 שקל לפני מע"מ לשעת עבודה שלו, ו־400 שקל לפני מע"מ לשעת עבודה של בעל מקצוע ממשרדו. שכר הטרחה בתוספת הוצאות ישירות ישולם על ידי דואר ישראל.

בית המשפט מינה את גבאי בחודש שעבר למשקיף ללא סמכויות בדואר למשך 45 יום המסתיימים השבוע. בסוף התקופה צריך גבאי להגיש דו"ח הנוגע ליכולתה של החברה לעמוד בתשלומיה למחזיקי האג"ח, שלהם היא חייבת כ־310 מיליון שקל.

"בשים לב לעובדה שעל פי החלטת בית המשפט ענייננו בבעל תפקיד ללא סמכות ניהול או סמכות אופרטיבית־אקטיבית, הרי הדרך המתבקשת והנכונה לקבוע את שכר הטרחה היא לפי זמן העבודה המושקע", כותב גבאי בבקשה.

דואר ישראל הודיעה כי תתמוך באישור השכר של גבאי וכך גם כונס הנכסים הרשמי. חברת הרמטיק, נאמן האג"ח של הדואר, הודיעה כי אין לה התנגדות לאישור השכר וביקשה לקבל עותק מדו"ח שעות העבודה של גבאי.

שכר הטרחה שמבקש כעת גבאי עבור עבודה במגזר הציבורי זהה לזה שקיבל כנאמן במגזר הפרטי. לאחר שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהל רשות החברות הממשלתיות, שימש בצוותא עם עו"ד חגי אולמן כנאמן אי.די.בי, ושכרם של השניים מתהליך זה צפוי להסתכם בעשרות מיליוני שקלים. בשלב הראשון, עד ינואר 2014, קיבלו אולמן וגבאי כמומחים מטעם בית המשפט תשלום לפי תעריף של 800 ו־700 שקל לשעה בהתאמה, שהסתכם בכ־4 מיליון שקל. בנוסף גבו אולמן וגבאי 0.95% מהמזומן שיחולק לנושים ומחלק הנושים במניות אי.די.בי פתוח, וכן 15% מהתביעות שיוגשו בשם הנושים בעתיד.

אייל גבאי צילום: עמית שעל

שכר הטרחה שמבקש גבאי וכאמור אושר על ידי הדואר והכנ"ר גבוה משמעותית משכר הטרחה שאושר למשרד עורכי הדין יגאל ארנון, שנבחר לסייע לכנ"ר בתהליך פירוק רשות השידור. שכר הטרחה שנקבע למשרד יגאל ארנון הוא 500 שקל לפני מע"מ לשעת עבודה של שותפים במשרד, 400 שקל לשעה של עו"ד שכיר ו־200 שקל למתמחה. הכנ"ר ציין אז כי תעריף שכר הטרחה מקובל על רשות החברות הממשלתיות וזכה לאישור משרד האוצר.

התעריף המקובל של הכנ"ר עבור משקיפים או מומחים הוא 100 דולר לשעה. זהו גם התעריף שמאשר החשב הכללי באוצר עבור ייעוץ משפטי למשרדי הממשלה.

השאלה המרכזית שעליה יצטרך לענות גבאי בדו"ח שיגיש היא אם תוכנית ההבראה שעליה הוסכם בשבוע שעבר מבטיחה את תשלום החוב לבעלי האג"ח. ההערכה היתה שאם לא היתה נחתמת תוכנית ההבראה עד לדיון, בית המשפט היה מרחיב את סמכויותיו של גבאי ומכניס את הדואר למתווה של הקפאת הליכים.