החשכ"לית בחוות דעת מיעוט בוועדת ששינסקי 2: לקחת יותר מכיל על האשלג
מיכל עבאדי בויאנג'ו סבורה שיש לקבע את שיעור המס על 42%, בניגוד לעמדת חברי הוועדה שיש להקטינו עד לשיעור של 25% בשנים שבהן התשואה להון של כיל נעה בין 14% ל-20%
החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, מתנגדת להטלת מס רווחי יתר מדורג על אשלג בשנים שבהן הרווחיות של כיל נמוכה. כך עולה מחוות דעת המיעוט שצרפה עבאדי בויאנג'ו לדו"ח הסופי של ועדת שישנסקי 2.
קראו עוד בכלכליסט:
- משרד האנרגיה: יישום מסקנות ששינסקי 2 יפגע בתעסוקה ובהשקעות בדרום
- ועדת ששינסקי 3 כבר בדרך
- המסקנות הסופיות של ששינסקי 2: כיל תשלם מס מופחת בשנים קשות
עבאדי בויאנג'ו סבורה שיש לקבע את שיעור המס על 42%, בניגוד לעמדת חברי הוועדה שיש להקטינו עד לשיעור של 25% בשנים שבהן התשואה להון של כיל נעה בין 14% ל-20%.
עמדה זו גם מנוגדת לחוות דעת המיעוט שצרפו מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, ונציגי משרד התשתיות. "עמדתי היא כי אין לדרג את מס היסף על הרווח העודף מכריית האשלג אלא להשאירו בשיעור קבוע של 42%", כותבת החשכ"לית.
ההמלצה המרכזית של הוועדה לבחינת המיסוי על משאבי הטבע, היא להטיל מסר רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% ותמלוג אחיד של 5% על כל משאבי הטבע, וזאת החל מינואר 2017. מס רווחי היתר יוטל אחרי תשואה על ההון של 14% שתישאר בידי החברה. בדו"ח הביניים ההמלצה עמדה על 11% תשואה על ההון.
הוועדה ממליצה שגביית מס רווחי היתר מכיל תהיה מדורגת. על פי המנגנון המוצע חלקה הכולל של המדינה ברווחי כיל (תמלוגים + מס חברות + מס רווחי יתר) יקטן בשנים שבהן הרווחיות שלה תהיה נמוכה, ויגדל בשנים שהיא תהיה גבוהה. המשמעות בפועל היא שבין תשואה של 14%-20% על ההון יגבה מכיל מס רווחי יתר של 25%-42%. בתשואה הגבוהה מ-20% יגבה המס המקסימלי – 42%.
אשלג ממפעלי ים (ארכיון) "יש 14 חברים בוועדה ואני ייצגתי פן שונה, אחרי אינטראקציה שלישית שלי עם כיל", אמרה היום עבאדי בויאנג'ו. "אני באה מהפרקטיקה והתמודדות עם כיל. באשלג, מקום שבו הרווחיות גבוהה ומובהקת, צריך לקחת יותר".
במשאבי טבע אחרים שכורה כיל, סבורה עבאדי בויאנג'ו כי בחלק מהמקרים אין סיבה להטיל מס רווחי יתר. כך למשל לגבי הברום שמוכרת כיל לחברות הבנות שלה. הסיבה העיקרית לעמדתה היא פסק הבוררות בין המדינה לבין כיל שחייב את כיל לשלם תמלוגים על מוצרי ההמשך של הברום (תרכובות הברום). "בהתחשב בתוצאות פסק הבוררות", היא כתבה בחוות דעת המיעוט, "עמדתי היא כי מס יסף יש להטיל רק על מכירת ברום לחיצוניים".
המשמעות הכספית של פסיקת הבוררים היא כי כיל תשלם על השנים שנדונו בבוררות (2010-2000) כ-850 מיליון שקל, ועל התקופה שעד תום הזיכיון (2030-2010) 1.6 מיליארד שקל. משמעות פסק הבוררות היא כ-2.5 מיליארד שקל. כיל הפרישה בדו"חות הרבעון השני 135 מיליון דולר בעקבות פסק זה. "לאור הרווחיות הנמוכה יחסית (בברום, ת.ג) לרווחיות במגזר האשלג, אין מקום להטלת מס יסף בשלב זה", כותבת החשכ"לית.
