קפיטליזם 3.0
חלוץ האג"ח החברתית ומייסד אייפקס: "אפשר לעשות הון בשוק החברתי"
לאחר שעזב את קרן אייפקס, פנה סר רונלד כהן ליישם את כללי ההון סיכון על המגזר השלישי. כיום הוא עומד בראש כוח משימה בינלאומי להשקעות חברתיות וטוען כי גם בפעילות כזו אפשר וצריך למדוד יעילות ולייצר תשואה. יזמים חברתיים יוכלו להתעשר כמו יזמי פייסבוק וגוגל, הוא מבטיח
"אני מאמין שיום יבוא ויזם חברתי יוכל להתעשר כמו היזמים של פייסבוק או גוגל". את המשפט הזה אומר סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס, מחלוצי תעשיית ההון סיכון ומי שעומד בראש כוח המשימה של מדינות ה־G8 לקידום השקעות ליצירת ערך חברתי - או בשמן המוכר בעולם Social Impact Investments. אותו כוח משימה הגיש למדינות ה־G8 דו"ח מפורט בחודש שעבר, שמסכם את הדרכים שבהן ממשלות יכולות לקדם את הענף החדש.
החזון השאפתני של כהן כולל השקעות הון על מנת ליצור ערך חברתי, כאשר הגשמת הערך החברתי מייצרת למשקיעים תשואה על ההשקעה. ואיפה שיש תשואה - אפשר להתעשר. אבל אם המסורת הקפיטליסטית הקלאסית סיפקה לאנשים הזדמנות להתעשר דרך ניצול משאבי טבע, פטנטים טכנולוגיים או יצירת מונופולים, העולם החדש של רונלד כהן ינסה לספק הזדמנויות התעשרות תוך כדי ריפוי מחלות, תיקון עוולות חברתיות או טיפול בבעיות אקולוגיות.
כהן אחראי להנפקת האג"ח החברתית הראשונה בעולם, במסגרת החברה שייסד, Social Finance. זה קרה באנגליה ב־2010, אז הנפיק אג"ח על שיקום אסירים בבית הכלא פיטרבורו. לפני הנפקת האג"ח, שיעור העבריינים שנשפטו לתקופות קצרות וחזרו לכלא בתוך שנה מרגע שחרורם עמד על 60%. עלות הכליאה מחדש למדינה אדירה - וכהן נבנה בדיוק מהפער הזה. הוא הציע למדינה לקחת על עצמו את הטיפול בשיקום האסירים, ובתוך שנה תמדוד המדינה אם הוא השיג תוצאה טובה יותר מ־60% עבריינות חוזרת. הירידה בשיעור העבריינות החוזרת תתורגם לחיסכון כספי למדינה, שבו יחלקו המדינה וכהן. כהן יממן את התוכנית מכספי משקיעים - וכמו כל אג"ח יהיה בה גם סיכון. אם כהן יצליח, כולם יקבלו תשואה על ההשקעה, ואם לא - החוב יהפוך אבוד.
סר רונלד כהן צילום: עמית שעל
"מחזור החיים של אג"ח פיטרבורו עוד לא נגמר, אבל היא בדרך לספק תשואה של 5%–6% למשקיעים שלה", אמר כהן. זו אחת הסיבות לכך שאג"ח פיטרבורו הפכה לסמל לעולם החדש של כהן. היא מגלמת בתוכה כמה מהפכות: הראשונה, מדידה של תועלת חברתית ביעדים ברורים, כאשר אם המדינה לא מקבלת תוצאות - היא לא משלמת. עד היום המדינה השקיעה כסף בשיקום אסירים בין ששוקמו ובין שלא. באמצעות האג"ח הסיכון עובר למשקיעים והמדינה משלמת רק על תוצאות. השנייה, הכנסת כספים משוק ההון, בתקופה שבה הריבית על החסכונות היא אפסית, למימון מיזמים חברתיים.
"צריך להיזהר מיעדים לא נכונים"
העובדה שכהן הפך לחוד החנית בענף החדש הזה מעט אירונית. עבור הישראלי הממוצע, קרן אייפקס שהקים כהן היא זו שתדלקה את מחאת הקוטג', כיוון שהחזיקה בבעלות על תנובה. כעת, בשם התשואה, מעבירה אותה אייפקס את חברת המזון הגדולה בישראל לידי ממשלת סין. לא ממש מהלך חברתי. כשכהן נשאל על הפער הזה, הוא מתחמק בבריטיות מנומסת. "עזבתי את אייפקס ב־2005, לפני עסקת תנובה, ומאז אני משתדל לעשות בשביל יזמים חברתיים מה שעשיתי עבור יזמים בעולם העסקים", הוא אומר.
אפשר להפוך כל מטרה חברתית לאג"ח עם אפשרות לתשואה?
"כשעשינו את האג"ח של האסירים, אמרו 'יופי, אבל יש לכם כבר את כל הפרטים מהמשטרה. לא תוכלו לעשות את זה במקום אחר'. היום יש אג"ח לפעילויות עם חסרי בית, אימוץ, אומנה, הקטנת שיעור נשירה של ילדות מחינוך יסודי ברג'סטאן, יש אג"ח למלחמה במלריה במוזמביק, לחינוך ברואנדה, אנחנו מגלים שבהרבה אזורים אפשר לזהות שיפור מדיד. אבל אתה צודק, לא כל שיפור יכול להימדד. למשל, אם אתה משפר איכות חיים של חולה סופני, איך אתה מודד את זה?".
אבל המדידה הזו לא בעייתית? להכניס בעיה חברתית מורכבת לפרמטרים כמותיים לא משטיח את הבעיה?
"העלו לא מזמן הצגה בלונדון שמדברת על אג"ח חברתית, אז הלכתי לראות. ורואים שם ילד, שהוא ילד טוב, גונב מחנות במהלך מהומות רחוב. מגיע אליו בנקאי מהסיטי, עם שלייקס אדומות, ואומר לו, 'ילד, תודה באשמה'. הילד שואל למה, והבנקאי עונה לו, 'כי אנחנו יודעים שאתה לא תחזור לכלא!'. אז כן, יש סכנה ביעדים. ממה צריך להיזהר? אתה צריך להיזהר מיעדים לא נכונים. אבל בגלל זה היעדים שלך משתנים לאורך זמן. קח, למשל, יעד של הפחתת נשירה מלימודים. אתה יכול לאורך זמן לגלות שאולי יותר סטודנטים מסיימים, אבל הם לא מוצאים עבודה. אז צריך לשנות את היעד - לסטודנטים שמוצאים עבודה. בגלל זה חשוב לפתח את היעדים כל הזמן".
למה ממשלות צריכות יזם כמוך, שיפתור בעיות שהן אמורות לפתור?
"ממשלות לא מתמודדות עם הבעיות החברתיות ולא יכולות להתמודד איתן. קודם כל כי אין להן ההון הדרוש".
לממשלה אין מספיק כסף?
"במבט קדימה, אם מסתכלים על הצרכים הצפויים ועל ההוצאה הצפויה – יש פער גדול. זה נכון לכל מדינות ה־G8 ובוודאי שלגבי שאר העולם. אנשים חיים יותר. יש אנשים זקנים שיהיו להם צורכי בריאות, הבתים שלהם יצטרכו לעבור התאמה, הרבה דברים שאנחנו לא רואים היום. אם מישהו נולד לתוך משפחה שבה שני ההורים מובטלים ומכורים לסמים, הוא ילך בעקבות הוריו אם לא יקבל עזרה. בקרוב יפורסם דו"ח של ה־OECD על היכולת של מדינות להתמודד עם הבעיות האלה, ואני מציע לך לקרוא אותו".
אז מדינת הרווחה נכשלה?
"אני לא אומר שמדינת הרווחה נכשלה או שצריך לחזור אחורה ולבטל את מדינת הרווחה, אלא לתת שכבה נוספת של הון פרטי ממשקיעים ושההון ילך למי שמצליח. אני לא מדבר על כישלון מדינת הרווחה. השיטה שלנו משתמשת בשווקים כדי להשיג רווח. לך ותראיין את ראשי כל הממשלות בישראל ותשאל אם הם מרוצים מהדרך שבה טיפלו בסוגיות חברתיות. לך לשבדיה ולכל המדינות שעושות את זה הכי טוב - גם הן רואות בעיות בעתיד. כשיש לך מערכת שלא משלמת עבור הצלחה, אין תמריץ לחדשנות".
למה המגזר השלישי, העמותות והמוסדות ללא כוונות רווח, לא הצליחו לטפל בבעיות החברתיות?
"המגזר השלישי כמו שקראו לו, או המגזר החברתי כמו שקוראים לו עכשיו, לא הגיע לגודל אפקטיבי. יש הרבה ארגונים בהרבה מדינות שמקדישים את כל המאמצים לעזרה לנזקקים, אבל אין להם כסף. למה? כי פילנתרופיה נותנת כסף ולא מודדת. היא נותנת כסף לשנה־שנתיים ומבקשת שלא ישתמשו בו כדי לכסות תקורות של ארגונים, והתוצאה היא שאין כסף. לכן התחלתי לחשוב שאם אנחנו יכולים לעשות עבור יזמי העולם החברתי מה שעשינו עבור יזמי העולם העסקי, אנחנו יכולים לרתום יזמות, חדשנות והון ולשחזר את מה שעשינו עם קרנות ההון סיכון בעולם הטכנולוגיה - לתת למי שיש להם רעיונות הזדמנות לחדש וליישם את החדשנות שלהם".
להשקיע בצעירים ששואפים למהפכות
יזמים מבריקים פונים לטכנולוגיה בגלל האפשרות להתעשר בצורה דמיונית בזמן קצר. כהן משוכנע שהעולם החברתי יכול להציע אפשרויות דומות. "יש הזדמנות לעשות הון בשוק החברתי" הוא מבטיח. "תראה איך ebay התחילה - היזמים הקימו את החברה כי הם רצו לעזור לאנשים עניים למכור מוצרים. גם היום הם משקיעים ענקיים, מעל 700 מיליון דולר, ביזמות חברתית. יש בעולם היום דור של יזמים שרוצים לעשות Good כמו שהם עושים Well. ויש לך הדור שלי - אני קורא לו הגל האפור - שרוצה לתת כסף לשיפור חברתי. האג"ח למניעת סוכרת שאנחנו מפתחים בישראל (ראו מסגרת – ג"ק) יכולה להצליח ברמה גלובלית".
אז בעצם העניין הוא הכנסת הון חדש ופרטי לתחומים חברתיים.
"זה לא רק שאלה של הכנסת כסף, זו שאלה של הכנסת מחשבה ומאמץ עם אנשים אחרים שמחויבים לזה, וזה לשנות את צורת ההסתכלות על השקעות. אם במאה ה־19 דיברו על תשואה פיננסית ובמאה ה־20 דיברו על תשואה מול סיכון, המהפכה של המאה ה־21 היא לדבר על סיכון, תשואה ואימפקט".
זה אומר שצריכים להמציא חשבונאות חדשה, לא?
"יש לנו נייר עמדה על מדידת אימפקט. חשבונאות אימפקט זה לא מסובך יותר ממערכות חשבונאות פיננסית כיום, ויש כבר שיטות שפורסמו למדידת סוגיות חברתיות רבות. אם נלך בכיוון הזה ניצור שינוי בחשיבה - אנשים יבינו שצריך למדוד. צריך לעזור לארגונים שלא למטרות רווח שפועלים באמצעות תרומות לפתח שיטות מדידה לפעילויות שלהם ולעקוב אחרי התוצאות שלהם".
מי שמובילות את העשייה החברתית היום הן לא עמותות אלא חברות ענק כמו יוניליוור, למשל, במסגרת תוכניות האחריות התאגידית.
"כשהתחלתי להשקיע בחברות תוכנה קטנות בשנות השבעים, אמרו לי, 'מה אתה משקיע בחברות תוכנה קטנות? יש את יבמ'. זה בדיוק כמו עולם האימפקט. מול החברות הוותיקות והגדולות, מנוע החדשנות יהיה מאנשים צעירים ששואפים למהפכות, והם יכולים להגיע למהפכות מול תעשייה מסורתית בדיוק כמו גוגל ואפל. היום ההשקעה של יוניליוור נראית מרשימה, אבל זה מפני שההון שמתדלק צמיחה וחדשנות במגזר השלישי רק החל לזרום".
אתה בעצם מדבר פה על ענף חדש לגמרי של כלכלה?
"המגזר השלישי יכול להיות מנוע צמיחה אדיר עבור הכלכלה כולה. יו"ר הפד ג'נט ילן דיברה על שאלת האבטלה בארה"ב בנאום בשיקגו. היא אמרה שב־1965 97% מהגברים בארה"ב היו מועסקים, והיום 88%. אחת הסיבות הגדולות לכך היא אסירים. יש לנו 3 מיליון אסירים משוחררים שלא מצליחים למצוא עבודה. אם אתה יכול להכניס אותם למעגל העבודה, אתה משפר את חייהם, אבל אתה משפר גם את כלכלת המדינה. אז יש אפשרות שהשקעה ליצירת ערך חברתי תזרים פעילות כלכלית חדשה בצורה משמעותית, אם וכאשר היא תגיע לממדים גדולים".
הצעד הבא של כהן בישראל: אג"ח למניעת סוכרת וסיוע לסטודנטים
בשנה הבאה מתכננת השלוחה הישראלית של כהן SFI (Social Finance Israel) להנפיק שני אג"ח חברתיות כחול־לבן. הראשונה היא אג"ח למניעת סוכרת: קהל היעד יהיה אוכלוסיית הפרה־סוכרתיים, שעומדים לחלות בסוכרת אם לא ישנו את אורח חייהם. באמצעות תוכנית התערבות אינטנסיבית לשינוי חייהם של אותם אנשים מתכננת SFI להקטין את שיעור הפרה־סוכרתיים שמפתחים את המחלה בפועל.
החיסכון כאן הוא עבור קופות החולים בהקטנת כמות החולים, ועבור ביטוח לאומי, שכן סוכרתיים רבים מגיעים למצבי נכות ונזקקים לקצבאות. SFI נמצאת במו"מ מתקדם עם קופות החולים וביטוח לאומי על מנגנוני זרימת הכסף בין הגופים במקרה של הצלחה. היקף הגיוס של האג"ח מקרנות ומשקיעים פרטיים יהיה 4–5 מיליון דולר. לדברי מנכ"ל SFI, ירון נוידרפר, "המודל הזה הוצג בפני ה־G8 ויש עניין בלאמץ אותו בקנדה, בארה"ב, באיטליה. זו הזדמנות להוביל את ה־G8 בכל הקשור למימון סוגיות חברתיות".
אג"ח נוספת שתושק ככל הנראה ב־2015 בהיקף כספי לא ידוע היא האג"ח למניעת נשירה מלימודי הנדסה. כאן ההחזר מתוכנן ממוסדות הלימוד, שיפיקו תועלת מהמשך קבלת שכר לימוד מהסטודנטים וסכומי תמיכה מהמדינה.
