אייל גבאי: "חברת הדואר לא נחלצה מהקשיים הפיננסיים"
המשקיף המיוחד שמונה לדואר בידי ביהמ"ש שופך מים קרים על ההסכמות ביחס לתוכנית ההבראה: "מסמך העקרונות אינו אלא נדבך ראשון והכרחי לקראת גיבוש תוכנית הבראה בחברה"
אייל גבאי, המשקיף המיוחד שמונה לדואר ישראל, הגיש היום (ג') את הדו"ח הראשוני שלו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בדו"ח מצנן גבאי בצורה משמעותית את ההתלהבות סביב ההסכמות ביחס למתווה תוכנית ההבראה בדואר שהושגו לפני חג הסוכות בין משרדי התקשורת והאוצר, ההסתדרות וחברת הדואר.
קראו עוד בכלכליסט:
- אייל גבאי ביקש שכר של 700 שקל לשעה כמשקיף בדואר
- האם הדואר החמיץ את שעת החלוקה?
- נחתם ההסכם על תוכנית ההבראה בדואר; בוטלו כל העיצומים
על אף ההסכמות שהושגו, גבאי כותב כי "החברה אינה נמצאת במתווה המחלץ אותה מקשיים פיננסים ומחוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיה".
גבאי קובע כי עדיין נותרו שאלות מהותיות פתוחות הנוגעות למצב הדואר, כמו הרגולציה שתוטל על החברה בעתיד והיקף הזרמת הכספים שמוכנה המדינה להעביר לדואר. רק לאחר שסוגיות אלו יתבררו, טוען גבאי, ניתן יהיה להכריע האם החברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, ובראשן חוב של 310 מיליון שקל לבעלי האג"ח, או שיש לקחת אותה להליכי פירוק במסגרתם ימכרו הנכסים שלה כדי לשלם את ההתחייבויות.
גבאי מונה על ידי בית המשפט כמשקיף בתחילת ספטמבר בעקבות עתירה שהגישה נציגות מחזיקי האג"ח של הדואר, הרמטיק נאמנות, באמצעות משרד ארנון שגב ושות'. על בסיס חוות דעת כלכלית שהזמינו, טענו מחזיקי האג"ח כי הדואר לא יוכל לעמוד בתשלומי החוב שלו כבר החל מחודש אפריל הקרוב. בתגובה לעתירה ביקשה המדינה וקיבלה ארכה של 45 יום לפני התערבות בית המשפט בניהול החברה. במהלך תקופה זו הוסכמו עקרונות תוכנית ההבראה, שהוצגו על ידי בכירי משרד האוצר והתקשורת כמהלך שיבטיח את עתידו הפיננסי של הדואר. אלא שגבאי חולק על עמדה זו.
גבאי מציין בדו"ח כי על אף ההסכמות שהושגו, עקרונות תוכנית ההבראה לא נחתמו באופן רשמי על ידי הצדדים מעולם. גבאי מזכיר כי יישום תוכנית ההבראה תלוי עדיין בהגעה להסכמות במגוון נושאים נפיצים הנוגעים להסכם הקיבוצי בדואר, שיכולים להביא למשבר ופיצוץ בין ההסתדרות למדינה. כך למשל תוכנית ההבראה מגדירה אמנם את הצמצום במשרות בדואר ישראל, אך לא מגדירה את רשימת המפוטרים הספציפית, שעליה צפויות להיות מחלוקות. בדומה לא הוסכם עדיין הנושא של מנגנון עדכון אוטומטי לגבי שכר העובדים בדואר. "מסמך העקרונות אינו אלא נדבך ראשון והכרחי לקראת גיבוש תוכנית הבראה בחברה", כותב גבאי.
אחת מההפגנות של עובדי הדואר (ארכיון) צילום: יובל חן בנוסף גבאי כותב כי המדינה עדיין לא התחייבה במפורש להיקף המימון שתעביר לדואר ישראל לצורך פרישת העובדים. עלות הפרישה של 650 עובדים קבועים מהדואר היא כ-600-500 מיליון שקל. "בתוכנית ההבראה מונח כי מלוא עלויות הפרישה ימומנו מתרומת בעלים (המדינה –א"ד). אף על פי כן, עד למועד זה טרם ניתנה התחייבות מצד המדינה על מתן תרומת בעלים, היקפה ועיתוייה".
היקף המימון שתצטרך המדינה להעביר תלוי בעיקר ברגולציה שתוטל על הדואר בשנים הבאות. ככל שהרגולציה תהיה מחמירה יותר, הדואר ייצר פחות רווח ופחות יוכל לממן את עלויות הפרישה של העובדים מקופתו. במסיבת העיתונאים שבה הוכרזו ההסכמות, ציין מנהל רשות החברות אורי יוגב כי המימון של המדינה את תוכנית ההבראה יהיה זניח ויגיע לפחות מ-100 מיליון שקל לשנה בארבע השנים של יישום התוכנית. אולם הנחה זו מתבססת על כך שהרגולציה שתיקבע לדואר על ידי משרד התקשורת תהיה פחות חריפה, וזה בכלל לא מובטח.
בהסכמות שהושגו בין משרד האוצר לדואר ישראל נקבעו מספר סעיפים רגולטורים, כמו מספר ימי חלוקת הדואר שנקבע על 2.5, אך נותרו עדיין נושאים רבים פתוחים כמו מספר הסניפים של הדואר שיסגרו בפועל ובעיקר עדכון תעריפי הדואר. החברה מניחה כי הרגולציה שתאומץ היא על בסיס המלצות ועדת רייך, אך גבאי כותב כי "אין כל ודאות כי לבסוף לא תאומץ רגולציה מכבידה יותר על החברה מאשר המלצות הוועדה".
מנציגות מחזיקי אג"ח הדואר נמסר בתגובה: "הדו"ח שהגיש המשקיף מטעם ביהמ"ש מאשר אחת לאחת את טענות מחזיקי האג"ח. לצערנו, הסכם העקרונות שהושג אינו נותן כל מענה לחוסר יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי האג"ח, והחברה ממשיכה לצעוד אל תהום חדלות הפירעון, בתוך חודשים ספורים. דו"ח המשקיף אף מאשר את טענתנו כי המפתח לפתרון נמצא אצל המדינה, הבעלים של החברה, וכי עד כה המדינה לא פעלה כנדרש ממנה.
יתרה מכך, מחזיקי האג"ח סבורים כי תוכנית ההבראה, המבוססת על ההסכם, נתונה בסיכוני אי-ודאות גבוהים מאוד, דבר המטיל את כל הסיכון באשר למצבה של החברה על מחזיקי האג"ח. לאור זאת אנו קוראים לממשלה לנקוט את הפעולות הנדרשות להבראת החברה ולהבטחת יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לכל הצדדים, לרבות מחזיקי האג"ח".
