38% מהרשויות המקומיות ביקשו העלאת ארנונה

ממש כמו מחירי מוצרי המזון בסופר גם מחירי הארנונה מטפסים למעלה עם השנים, לעתים בשיעורים חדים ובלי שנשים לב. בשונה ממילקי וקוטג', שמחיריהם מסומנים עליהם תמיד, להעלאת הארנונה מנגנון כל כך מורכב ומסורבל עד שרובנו לעולם לא נדע בכמה ולמה העלו לנו אותה, וזאת אף שמדובר במס לכל דבר.

במשרד הפנים לא רצו לשחרר את הנתונים לציבור ונעתרו רק לאחר שאיגוד לשכות המסחר הגיש בקשה במסגרת חוק חופש המידע. הנתונים המלאים של הבקשות החריגות להעלאת הארנונה נחשפים היום לראשונה ב"כלכליסט".

אלו הרשויות שביקשו וקיבלו העלאת ארנונה - לחצו כאן

קצב עלייתה מורכב משני מנגנונים. הראשון הוא טייס אוטומטי - בכל שנה היא עולה בשיעור הנגזר ב־50% מהעלייה במדד המחירים לצרכן וב־50% מהעלייה בשכר במגזר הציבורי. עד 2013 ההעלאה היתה 80% ממדד זה מתוך כוונה לדחוף את הרשויות להתייעל, אך בעקבות הלוואה של 400 מיליון שקל שנתנו הרשויות החזקות למשרד האוצר בוטלה הדרישה להתייעלות ואף אושרה העלאה נוספת של 0.3% בארנונה. נוסף על כך, מדד השכר במגזר הציבורי מיושן ואינו מהימן, כך לפי מכתב רשמי ששלחה הלמ"ס למשרד הפנים, ובו אף הוצע לפתח מדד חלופי. במשרד הפנים לא השיבו להצעה.

בית שמש. ביקשו העלאה של 5% למגורים צילום: אוראל כהן

מלבד הטייס האוטומטי הרשויות יכולות לבקש העלאות והפחתות חריגות. שר הפנים היוצא גדעון סער נקט השנה מהלך מבורך לכל הדעות, והקדים את לוח הזמנים לאישור הבקשות החריגות של 2015 כבר לסוף 2014 (במקום לאשר או לדחות אותן בסוף שנת 2015, כפי שהיה עד עכשיו). כך נוצר מצב שבו עד סוף השנה על משרד הפנים לטפל גם בבקשות של 2014 וגם בבקשות של 2015, ועל כן ישנן רשויות מקומיות שהודיעו שאם תאושר להן ההעלאה שביקשו ב־2014, יבטלו את הבקשה ל־2015.

נימוקי הרשויות לבקשות ההעלאה מציגים תמונה לא פשוטה של הידרדרות באחריות הממשלתית כלפי הציבור וזריקתה על הרשויות המקומיות; רבות מהן סובלות מקיצוץ במענקי האיזון, מההתייקרויות במשק ומגירעונות גדולים. משרד הפנים אף דורש באופן ישיר מרשויות שמצויות בתהליכי הבראה, כמו נתיבות, קריית מלאכי ורשויות ערביות רבות, להעלות את הארנונה לתושביהן.

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין: "העלאת מס הארנונה בדרך של קבלת אישור חריג חייבת לעמוד בביקורת ציבורית נוקבת. בכל הקשור לארנונה המדינה פועלת בניגוד ליעד המרכזי של הפחתת יוקר המחיה. מצד אחד היא שואפת שהמגזר העסקי יפחית מחירים ומצד שני היא מטילה עליו מס שמאלץ אותו להעלות מחירים". ממשרד הפנים לא נמסרה תגובה.