הסוד טמון באנשים: קיימות עסקית במאה ה-21
ארגונים שיצליחו בעולם משתנה יהיו אלו שישלבו בין האינטרס האישי של המנהלים והעובדים לבין זה של הארגון
בסקר שהתקיים השנה בקרב 1,400 מנכ"לים, טענו 60% שחסרים להם אנשים מוכשרים כדי להשיג את היעדים האסטרטגיים שלהם, מה שמונע מהם לחדש באופן אפקטיבי, לנצל הזדמנויות עסקיות אטרקטיביות בשווקים מסוימים ולדחות או לבטל יוזמות עסקיות חשובות.
אין זה סוד שהעולם הארגוני חווה צונמי של שינויים שאחד ממאפייניו הבולטים הוא מחסור במנהלים ועובדים מוכשרים. לרוב, המנכ"לים מבינים שתנאי הכרחי לקיימות סביבתית וקיימות עסקית היא קיימות באנשים. למרות זאת, כאשר דנים במושג הקיימות, רבים מתמקדים במרכיב הסביבתי בלבד ונוטים לשכוח את המרכיב האנושי בארגון. בעולם משתנה, ארגון שלא ישכיל להשקיע משאבים ולפתח את היכולות החשובות להצלחה בקרב מנהליו ועובדיו, עלול לפגוע ביכולתו להמשיך ולהצליח לאורך זמן.
ארגונים שיצליחו בעולם משתנה יהיו ארגונים שיצליחו לשלב בין האינטרס האישי של המנהלים והעובדים לבין זה של הארגון – ליצור הצעת ערך מנצחת אישית וארגונית. הצעת ערך שכזו עוברת דרך הבנה ופיתוח יכולות במסגרת מודל ספירלי שראשיתו בפיתוח דפוס חשיבה (מיינדסט) של צמיחה וסופו בשימוש במודל של מקינזי להצלחה.
מיינדסט מתפתח
תנאי ראשון והכרחי להצלחה בעולם דינמי ורווי-שינויים הוא להיות בעל מיינדסט מתפתח: להבין שאנו חייבים להתאים את עצמנו לחוקי משחק חדשים, לצאת מאזור הנוחות שלנו, להאמין שניתן לרכוש את היכולות החשובות להצלחה בעולם החדש. המצליחים יהיו אלה שיהפכו את הלמידה וההתפתחות לחלק מעבודתם ויזכרו שהצלחה צריכה להימדד על-פי
ספרה של איילה ראובן ללונג אִתְגוּר עצמי, למידה ואימון.
לעומתם, בעלי מיינדסט מקובע, המאמינים ש"או שיש לך את זה, או שלא", ימצאו את עצמם נאבקים לשרוד והופכים אט אט ללא רלוונטיים לארגון וללקוחותיו.
התנאי השני להצלחה במאה ה-21 הוא להשתמש גם בחלקים הקוגניטיביים וגם בחלקים הרגשיים והיצירתיים של המוח, כדי לחשוב מחוץ לקופסא, להניע שינויים ולבנות הצעת ערך מנצחת ללקוחות שלנו.
על פי מודל המוח השלם, קיימת חלוקה תפקודית בין חלקי המוח. האונה השמאלית, האנליטית והרציונלית, שולטת ביכולות אנליטיות ולוגיות. האונה הימנית, המטפורית, שולטת בהפשטות ובאסוציאציות, בזיהוי ניואנסים ובשיבוץ מידע לתמונה רחבה יותר, במידע חושי ובתפקודים מרחביים. מכאן גם חשיבותה למיזוג רעיונות בפתרון בעיות, ליצירתיות וחדשנות, ליכולת לראות את התמונה הרחבה.
ברוב המקצועות, לא חסרים אנשים שמשתמשים במוח השמאלי, הקוגניטיבי, אבל בהחלט חסרים אנשים שמסוגלים להשתמש בשני חלקי המוח ולספק ערך מוסף ומשמעותי בכל סיטואציה.
שרירי האינטליגנציה הרגשית
אינטליגנציה רגשית הפכה לאבן הבוחן החדשה למצויינות, בהיותה אחראית עיקרית להצלחתם של עובדים ומנהלים בתפקידם. בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מסוגלים להסתגל לשינויים באופן אפקטיבי, להוביל תהליכים מורכבים בהצלחה ולבנות מערכות יחסים משמעותיות (עם עובדים, קולגות ולקוחות). יכולות אלו יובילו אותם להצלחה בעשורים הבאים, משום שהם יצליחו לקרוא את המפה החדשה שנוצרה, יפגינו גמישות מחשבתית והתנהגותית ויתאימו את עצמם לעולם המשתנה באופן יצירתי.
עפ"י חברת מקינזי, מנהיגים שיצליחו לשרוד "במים הלבנים" של המאה ה-21, יהיו אלה שיפעלו באופן אפקטיבי בחמישה מימדים: משמעות, מחוייבות (ומעורבות), חיבור לאנשים, מסגור חיובי וניהול אנרגיה.
מנהלים ועובדים שיצליחו יהיו אלה שייטיבו למצוא משמעות מדרבנת בתפקידם. יהיה עליהם לקחת אחריות מלאה על פיתוח הקריירה שלהם והתקדמותם המקצועית, להפגין אומץ ולומר את דעתם גם כשאינה פופולרית.
לאורך הדרך יהיה עליהם ולבנות רשת קשרים ענפה של מערכות יחסים משמעותיות ולהסתייע במנטורים. כמו כן, בהתמודדות עם קשיים הם ידרשו לאופטימיות (היכולת לראות בכל מצב את חצי הכוס המלאה ולמצוא הזדמנויות בקשיים). לבסוף, לא ניתן לרוץ מרתון בקצב של ספרינט לאורך זמן. מוכשרים ואנרגטיים ככל שיהיו, יתקשו להתמיד מבלי לשמור על עצמם ועל רווחתם האישית, לאזן בין חיים לעבודה, לקחת הפסקות, למלא מצברים ולהמשיך.
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
העולם התפתח ועלינו ליצור יבשות במקום לגלותן. כל אחד מאתנו צריך ליצור את היבשת שלו במאה ה-21: לגבש הצעת ערך גבוהה, למפות יכולות (מקצועיות, עסקיות ורכות) ולבנות תוכנית פעולה לפיתוחן. עלינו להתייחס למסוגלות תעסוקתית באותה מידת חשיבות כמו לחסכונות, פנסיה או ביטוחים. היא תעודת ביטוח לכך שתהיה לנו תעסוקה גם בעשורים הבאים.
לסיכום: ארגונים שיצליחו ליישם מודל זה ולשלבו בתרבות הארגונית יגלו שמנהליהם ועובדיהם מחוברים אליהם, מפגינים התלהבות ותשוקה, מפתחים את היכולות החשובות להצלחה והכי חשוב – הם בעלי היכולות החשובות להשגת היעדים האסטרטגיים שלהם לאורך זמן.
