איך נטפל בחובות - אם אין לנו נתונים?
לבנק ישראל אין מידע על חובותיהם של עניים בשוק האפור או שאינם עומדים בתשלומים לרשויות
08:5931.10.14
פרויקט "נשואים + מינוס" של "כלכליסט" החל במהלך חשוב ביותר, כאשר שם על המפה את בעיית היקף החובות העצום של משקי הבית. למרבה הצער, הנתונים המטרידים שפורסמו הם רק חלק קטן מתופעה רחבת ממדים, שרובה נותר עלום, לא רק לציבור אלא גם למקבלי ההחלטות, משום שרוב המידע הנוגע לחובות משקי בית אינו נאסף בשום מקום.
קראו עוד בכלכליסט:
- כל ישראלי שביעי "מרגיש עני"; 822 אלף איש ויתרו על אוכל
- "הלוואות הן כדור שלג. זו אשליה להגיד שנחזיר ויהיה בסדר"
- חוב משקי הבית תפח מינואר ב־15 מיליארד שקל
עוני. הרבה שאלות ואין תשובות צילום: טל שחר לא רק על היקף החובות חסרים נתונים, אלא גם על השלכותיהם על תנאי החיים. מי שאינם יכולים לעמוד בתשלומים עבור שירותים חיוניים כמו מים וחשמל, חשופים לסנקציות של ניתוק מהשירות. רק לאחרונה פורסם בדוח הלמ"ס, כי 41% מהישראלים, כ-2.1 מיליון איש, ויתרו על חימום או על קירור ביתם, 24% , כ-1.2 מיליון איש, פיגרו בתשלום החשבונות עבור חשמל, טלפון, מים, וגז, וכ-30% מהישראלים נמצאים בסכנה להיכנס למעגל העוני - השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות האיחוד האירופאי.
מדוע כל כך הרבה מאתנו נכנסים לחובות? גם על השאלה הזו אין תשובה, מכיוון שאין כיום בישראל גוף ממסדי שאוסף נתונים אלו בצורה מסודרת ועקבית ואין מידע סטטיסטי על מקור החובות של משקי בית. למעט המידע על משכנתאות, איננו יודעים אם החובות נובעים מחוסר היכולת לעמוד בתשלומים עבור שירותים בסיסיים כמו דמי שכירות, חשמל, מים, בריאות וחינוך, או שמא עבור שיפוץ הבית, השקיית גינות פרטיות או קניית ג'קוזי חדש.
חסרים גם נתונים על מספר החובות של כל משק בית. זה נתון חשוב, משום שמשפחה שצוברת חובות למספר גופים, סובלת מהעמקת העוני והמצוקה: ריבוי מספר הנושים, משמעותו התעסקות עם כמה גובים. כך לדוגמא, משפחה שאינה מסוגלת לעמוד בתשלומים גם לרשות המקומית, גם לחברת המים וגם לחברת החשמל, תאלץ כנראה להתמודד עם שתי חברות גבייה פרטיות שונות, עם הליך משפטי בהוצאה לפועל ואולי עם עורכי הדין של הבנק.
חוקים שונים חלים על חובות לכל אחד מהגופים הללו, ובמצב עניינים כזה, לאותה משפחה לא תהיה אפשרות להסדיר את כל החובות בהתאם למצבה הכספי. כך, היא עלולה להיכלא במעגל קסמים אכזרי.
מחקר ראשוני שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחן את מאפייני החובות בשכונה בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים בבאר שבע. הוא מצא כי 61% מהמשיבים דיווחו כי הם בעלי חובות שמועד פירעונם חלף. סכום החוב הכולל שלהם עמד על ממוצע של 144,508 שקל, ונמצא פער גדול בין גובה החובות להכנסות, כלומר, מצב שבו אין אפשרות להחזיר את החוב באמצעות ההכנסה. כמעט שני שליש מהמשתתפים בסקר דיווחו, כי הם חייבים כסף לשני גופים שונים לפחות.
ועדת אלאלוף למלחמה בעוני ציינה בצדק, כי חובות שמועד פירעונם עבר מהווים חסם ליציאה מעוני וגורם משמעותי בהעמקתו. הצעד הראשון שצריכה הממשלה לעשות כדי להתמודד עם התופעה הוא איסוף מידע על היקף החובות האמיתי ומקורותיו. אחריו, יש לבנות אסטרטגיה לאומית שתוכל לסייע לחייבים לצאת מעומק החוב, ומהעוני, שלעתים קרובות נלווה אליו. הדבר חיוני לא רק עבורם, אלא עבור חוסנה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל.
