הוצאות התחבורה באוצר: לפיד טס ב-54 אלף שקל, לסגן השר יש מקרר באוטו

סעיפי הוצאות הרכב של משרדי הממשלה השונים חושפים לא מעט מידע מעניין על הרכבים והרגלי השימוש של הנוהגים בהם. כך לדוגמה עולה מפירוט הוצאות משרד האוצר, שברכבו של סגן השר מיקי לוי הותקן בשנה שעברה מקרר בעלות של 3,534 שקל. הוצאות המשרד על חידוש רישיונות רכב באותה שנה עמדו על 529 אלף שקל, והוצאות הדלק באמצעות התקני פזומט הגיעו למיליון שקל.

בלי חשבון: נחשפות הוצאות משרדי הממשלה לשנת 2013

האוצר מקצץ לכולם אבל לא חוסך בעצמו

משרד החינוך: רוב התקציב הפנוי הולך למיקור חוץ

בתוך הקרביים של משרדי הממשלה

ייעוץ לממשלה: המשרדים לא מסתפקים ביועצים פנימיים

משרד האנרגיה: צ'יף אינדיאני שלח מתנה לשר, השחרור מהמכס עלה 2,300 שקל

משרד הבריאות: 3,540 שקל עבור סדנת ציור אינטואיטיבי להנהלה 

האומדן השנתי להשכרות רכב במשרד האוצר הוא כ־300 אלף שקל, כך עולה מנתוני סעיפי ההוצאות של משרד האוצר, אך בפועל ניצל המשרד השכרות בשווי של 2,171 שקל בלבד.

עודד שריג צילום: עמית שעל

אם אנשי האוצר נתקעים עם מכוניתם, ביכולתם להזמין שירותי גרירה וחילוץ. התקציב לשירותים אלה היה 7,251 שקל, מהם נוצלו 4,782 שקל. כאשר יורד שלג בירושלים יש לפנות את דרכי הגישה למשרד האוצר. לשם כך נשכרו שירותי מחפרון בשווי 2,985 שקל, אך לבסוף ההזמנה לא בוצעה. כמו כן מצוין בתקציב סכום של כ־145 אלף שקל עבור רכבי איגום - רכבים למשימות שונות - ממנו נוצלו כ־77.5 אלף שקל. תקציב האוצר כולל גם 42.5 אלף שקל לתשלום עבור רכב ממשלתי לשנת 2014, מתוכו נוצלו 7,152 שקל. בתקציב הוקצה גם סכום צנוע יחסית של 70 אלף שקל עבור רכישת רכב ליעל אנדורן. סכום זה לא מומש.

נוסף להוצאות הרכב, הרשימה חושפת גם כמה עולות הנסיעות של צמרת המשרד לחו"ל. כך למשל, הנסיעה של שר האוצר לארה"ב באוקטובר 2013, שכללה שירות אח"מים, עלתה למשלם המסים 54 אלף שקל. נסיעתו של לפיד להונגריה חודש קודם לכן עלתה 16 אלף שקל. סכומים אלה כוללים את עלויות הטסת מאבטחיו של לפיד

גם הפקידים הבכירים של המשרד טסים לחו"ל. כך למשל, הממונה הקודם על שוק ההון פרופ' עודד שריג טס לארה"ב באפריל 2013 בעלות של 19 אלף שקל. בספטמבר טסה החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו לארה"ב לקרן המטבע הבינלאומית בעלות של 16 אלף שקל. טיסתו של הכלכלן הראשי של המשרד לשעבר מיכאל שראל למשלחת ה־OECD בפריז עלתה למשלם המסים 9,155 שקל.

העשרה לעובדים: משקיעים בספורט ובפרזנטציה

משרד האוצר הוציא 128,305 שקל בשנה שעברה על השתתפות עובדיו ב"מחוזיאדה" באילת. מעבר לדמי הרישום, סמינר לרכזי ספורט וכדומה, ההוצאה כוללת גם אירוח של השחקנים מטעם המשרד באילת. טורניר הספורט שבו לוקחות חלק קבוצות עובדים ממקומות העבודה הגדולים בירושלים הוא אמנם ההוצאה העיקרית של האוצר בפעילויות הספורט של העובדים, אך לא ההוצאה היחידה - 14,400 שקל הוצאו בשנה שעברה לטובת שבעה חודשי אימון כדורעף של קבוצת עובדי המשרד.

כדורעף. במשרד משקיעים צילום: גטי אימג'יס

אך פעילויות הספורט הן כסף קטן לעומת ימי הגיבוש שעורך המשרד לעובדיו, שעלותם בשנה שעברה עמדה על לא פחות מ־1.64 מיליון שקל. גיבוש אגף מטה התקשוב הממשלתי שעוד ישב אז במשרד האוצר עלה לבדו 476 אלף שקל. יום הגיבוש לעובדי אגף החשב הכללי, היחידה שעוברת על החשבוניות של כל משרדי הממשלה, עלה 280 אלף שקל בשנה שעברה.

במשרד מצאו צורך גם להכין את הבכירים לבצע פרזנטציות בהכשרה שעלותה 61,742 שקל. לדברי גורמים באוצר, מדובר על סדנה לשיפור הפרזנטציות של הבכירים מול הממשלה בנושאי נתונים ודו"חות. עובדי האוצר גם קיבלו סבסוד למינוי לגן החיות התנכ"י בירושלים בעלות של 13,015 שקל בשנה שעברה.

לבסוף, גם המתנות השונות לחגים עלו לא מעט. 300 אלף שקל עלה השי לעובדים לחג החנוכה, שי לפורים עלה 120 אלף שקל ושי לראש השנה 48 אלף שקל. באוצר ישנם כאלף עובדים, לא כולל רשות המסים. 

תקציב המחשוב: עשר שנים של בור ללא תחתית

פרויקט מחשוב הממשלה מרכב"ה, שמנהל משרד האוצר, עלה לו כ־83 מיליון שקל במהלך 2013 - סכום שהועבר לחברות מחשוב, מערכות מידע, שירותי ייעוץ וסדנאות. מדובר בכמעט 19% מכלל התקציבים של משרד האוצר לספקים חיצוניים. עם החברות שנהנו מתקציבי מרכב"ה ניתן למנות את נס ישראל, סאפ, מטריקס, וואן טכנולוגיות תוכנה וטלדור. 

יאיר לפיד צילום: עומר מסינגר

מרכב"ה, אחד הפרויקטים היקרים שנערכו במשרדי הממשלה, הפך מאז היווסדו ב־2004 לבור ללא תחתית. הוא ספג ביקורת על התארכותו מעבר לתאריך היעד שקבעה הממשלה, שנת 2006, על ניהול בלתי יעיל ועל צריכת תקציבי ענק ללא סוף. היקפו של הפרויקט לא ידוע עד היום, אך ב־2010 חשף סגן החשב הכללי באוצר טל הרמתי כי תקציבו עמד על 605 מיליון שקל בסוף אותה השנה. כעת מתברר כי גם ב־2013 הקדיש לו משרד האוצר תקציבים נרחבים.

מבקר המדינה כבר התריע

מדובר בפרויקט מחשוב רוחבי בכלל משרדי הממשלה שנועד ליצור שקיפות בהעברות תקציבים מהמשרדים ולייצר מערכת ניהול משאבים ממשלתית אחידה. הוא מבוסס על מערכת ניהול המשאבים ERP של חברת סאפ הגרמנית.

בשנת 2007 טען מבקר המדינה כי תקציב הפרויקט חורג מגודלו המקורי, 375 מיליון שקל. המבקר גם טען כי בהטמעה הוקמה יחידת מחשוב בתוך האוצר, המורכבת ממאות עובדי חברות כוח אדם ובתי תוכנה פרטיים, ללא אישור של גורם מוסמך, וכי הגוף הזה גדל עם השנים. גורם בכיר בענף מערכות המידע אמר ל"כלכליסט" כי אחת המגרעות של הפרויקט היא שהוא אינו מוגבל בזמן ואינו מוגבל לתחום מסוים, ולכן "יכול תיאורטית להימשך לנצח".

ממשרד האוצר נמסר כי "ההוצאה היא בגין פיתוח, תמיכה בלקוחות, עלויות כוח אדם ושדרוג של המערכת. מרכב"ה היא אחת מהמערכות הממוחשבות המורכבות ביותר שפותחו בישראל. לאחר כמה שנים נדרשים פיתוחים בהתאם לשינויים כדי לשמור אותה עדכנית ויעילה. בנוסף, נכללות עלויות פיתוח מערכות מרכב"ה בגופים ממשלתיים שעד היום טרם צורפו, כגון שב"ס וחטיבות במשרד החוץ".

20 מיליון שקל ללהב"ה

עוד נחשף ברשימת עסקאות הספקים כי פרויקט ממשל זמין להנגשת שירותי ממשל לציבור עלה למשרד האוצר כ־105 מיליון שקל בתשלומי ספקים, 23.4% מכלל התקציב לספקים בשנת 2013. הסכומים הועברו בעיקר לטלדור, המנהלת את הפרויקט עבור המשרד, וכן לספקיות דוגמת מטריקס, נס והראל מערכות מידע, שכיום בבעלות וואן טכנולוגיות תוכנה. פרויקט להב"ה לחינוך טכנולוגי בפריפריה תוקצב בכ־20 מיליון שקל.

טלדור היא ספק מערכות המידע המוביל במשרד האוצר, והיא הלקוח הגדול מקרב משרדי הממשלה בתחום מערכות המחשוב. החברה תוקצבה בכמעט 50 מיליון שקל, ואחריה ברשימה ניצבות נס ישראל ומטריקס עם 25 מיליון שקל.