עו"ד בר קיבל אישור לדבר

האם בית משפט יכול לאסור על חשוד להתראיין כחלק מתנאי שחרורו בערבות? שופט בית משפט השלום בכפר סבא מיכאל קרשן התבקש לאסור על עו"ד רועי בר להתראיין בתקשורת על פרשת הקבלנים ופרשת רונאל פישר, אך השופט סירב לבקשה.

עו"ד בר נעצר בפברואר בחשד שקיבל טובות הנאה מקבלנים כששימש יועץ משפטי לעיריות רחובות וראשון לציון בתמורה לקידום מיזמי נדל"ן. לצד בר נעצרו קבלנים בכירים, בהם מנור גינדי ושותפו אורי לוי, בעלי יצחקי השקעות רון יצחקי, ובעלי מגדלי מירב מישאל יצחקי. כל המעורבים בפרשה שוחררו בתנאים מגבילים וכך גם בר. תנאי השחרור שהוסכמו בין באי כוחו של בר לבין המשטרה כללו איסור לשוחח על הפרשה עם איש, לרבות התקשורת. התנאי הוגבל ל־60 יום והוארך מאז בהסכמה, כל פעם בחודשיים.

עו"ד רועי בר בבית המשפט צילום: נמרוד גליקמן

בהמשך עלה שמו של בר בהקשר לפרשה נוספת. לפי עדות שמסר בר במח"ש, הוא קיבל הצעה מעו"ד רונאל פישר לסגור את התיק שלו בפרשת הקבלנים תמורת 2 מיליון דולר. יש לציין שגם אחד החוקרים הבכירים בפרשת הקבלנים נחשד בקבלת טובות הנאה מפישר, לכאורה.

בספטמבר שוב ביקשה המשטרה להאריך את תוקף התנאי, אך באי כוחו של בר, עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי, דנה וייס וגיל דחוח, סירבו להאריך שוב את האיסור להתראיין. המשטרה שבה וטענה שאין להתיר לבר לשוחח עם התקשורת על החקירה משום "שהדבר עלול לשבש את מהלך החקירה", שנמצאת, "בישורת האחרונה". נציגי המשטרה אמרו לשופט כי "כל ראיון עלול להגיע לחשודים ולעדים פוטנציאליים שטרם נחקרו". נציג המשטרה רס"מ שחר לוי התבסס על פסק דין של העליון שעסק באיסור פרסום קלטות חקירה, וטען שכל פרסום מחדר החקירות יכול להביא לשיבוש ואף עלול להרתיע שורה של גורמים מלמסור עדות.

פרופ' ליבאי טען שלבית משפט אין סמכות לאסור על חשוד לפנות לתקשורת, שכן סעיף 48 לסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) קובע ששחרור בערובה לעולם כולל תנאי האוסר שיבוש החקירה, ולכן אין טעם להוסיף איסור של שיבוש החקירה באמצעות אמצעי התקשורת דווקא. כמו כן נטען שהאיסור להתראיין פוגע בחופש הביטוי של החשוד, ונוכח מעמדה הרם של זכות זו אין לפגוע בה, אלא אם יש ודאות קרובה שמימוש הזכות עלול לגרום נזק ממשי לאינטרס חיוני של המדינה. בר, הוסיפו סנגוריו, שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו ולכן לא סביר שיעשה דבר לשיבושה. בנוסף טענו פרקליטיו ששמונה חודשים מאז שוחרר בערבות המשך האיסור אינו מידתי ואף מפלה את בר לעומת חשודים אחרים או המשטרה, שרשאים למסור את גרסתם לתקשורת.

בית המשפט אמנם דחה את טענת ליבאי שהאיסור לשבש הליכי משפט כולל שיבוש באמצעות ראיון בתקשורת, אך קבע כי "כשהמשטרה מבקשת לאסור על חשוד לשוחח עם אמצעי התקשורת, בית המשפט חייב להביא בחשבון את הפגיעה בחופש הביטוי של החשוד ובזכות הציבור לדעת". השופט קרשן פסק כי איפול תקשורתי מלא על חקירת משטרה בנושא שיש בו עניין לציבור כמו פרשות שוחד ושחיתות הוא בלתי נתפס בחברה דמוקרטית. "במצב שבו טוען בר כי חקירתו שלו היא פועל יוצא של התנהלות לא נאותה של חוקריו (ואיני מביע כל עמדה בעניין זה), מתגברת עוצמת הזכות לביטוי אישי", סיכם השופט.