המס על כלי הרכב יורד, המחירים לא

רשות המסים פרסמה אתמול כמדי שנה סקירה של התנהלות ענף הרכב בשנה הקודמת, הטומנת בחובה נתונים רבים המצביעים על שינויי המגמות שבעיצומם נמצא ענף הרכב הישראלי.

מועד פרסום הסקירה אינו מקרי: בשבועות האחרונים לאור חידוש הדיונים ב"חוק רישוי רכב" - מקבץ החוקים והתקנות שיזם שר התחבורה ישראל כץ אשר אמורים לחולל רפורמה בענף - הופנתה תשומת הלב הציבורית אל נושא מחירי הרכב והטענה שמס הקנייה המוטל עליהם הוא האחראי המרכזי לגובהם.

אל מול הטענה הזו, ברשות המסים מדגישים שבפועל, למרות העלייה המתמדת בכמות הרכבים המובאים לישראל, נרשמת דווקא ירידה מתמשכת בהיקף התקבולים ממיסוי על רכב הודות להסתגלותו של השוק ל"מתווה המס הירוק" שנכנס לתוקף בשנת 2009. עם זאת, בפועל הדו"ח מצביע על תופעות משמעותיות נוספות שאירעו בענף הרכב בשנים האחרונות.

מכוניות ממתינות בנמל (ארכיון) צילום: אוראל כהן

המס יורד, ההכנסות לא

מציק כמו המילקי כולם מגלגלים אחריות מחיר מכונית חדשה אינו משפיע רק על כיס הרוכש הישיר, אלא גם על נושאים כמו שווי השימוש, שאותו משלמים מחזיקי רכב צמוד. מלבד זאת, נושא מחירי הרכבים החדשים בישראל הוא תפוח אדמה לוהט, שרבים וטובים - ובראשם שר התחבורה ישראל כץ - מנסים לקחת קרדיט על הניסיון לשנותו תומר הדר לכתבה המלאה 

בשנת 2013 מדינת ישראל הרוויחה 7 מיליארד שקל ממס הקנייה על כלי רכב, סכום כמעט זהה לזה שנכנס ממס הקנייה בשנה שקדמה לה. ב־2010 עמדו הכנסות המדינה ממס הקנייה על שיא של 7.9 מיליארד שקל. לשם השוואה, ב־2002 עמדו ההכנסות הללו על 4.4 מיליארד שקל בלבד. עם זאת, ההכנסות הגבוהות ממסים אכן אינן תוצאה של העלאת המס. למעשה, בתשע השנים האחרונות נרשמה ירידה עקבית בגובה המס הממוצע המשולם על מכוניות, אך מספר המכוניות המיובאות גדל משמעותית ועל כן ההכנסות גדלו.

מס הקנייה הממוצע הנמוך ביותר לרכב נרשם ב־2013 ועמד על 31,271שקל. לשם השוואה, ב־2012 עמד מס הקנייה הממוצע על 34,219 שקל לרכב, ב־2011 הוא היה 33,933 שקל ואילו ב־2010 הוא עמד על 35,781 שקל.

הירידה במס הממוצע היא תוצאה של שיטה חדשה לחישוב מס הקנייה על מכוניות שמונהגת משנת 2009: לא עוד מס אחיד לכל הרכבים, אלא מס קנייה קבוע בגובה של 83% שממנו מנוכים סכומים בגובה של עד 15 אלף שקל בהתאם לכמות המזהמים שהרכב פולט. המכוניות המשווקות בישראל הולכות והופכות נקיות יותר, ומשום שכך הן מקבלות הטבות מס קנייה גדלות והולכות.

לא מדובר רק בשיפור של הטכנולוגיה, אלא גם בשינוי בהעדפותיהם של הצרכנים בישראל הרוכשים יותר מכוניות קטנות ונקיות. כך לפי רשות המסים, נכון לשנת 2013 המכוניות הנמכרות ביותר (22.4%) היו מכוניות שממוקמות בקבוצת הזיהום הרביעית (מתוך 15). על מכוניות אלה הוטל לאחר ניכוי הזיכוי של המיסוי הירוק מס קנייה של 52% בלבד במקום הרף המקסימלי של 83%.

בהתחשב בנתונים האלה היה הגיוני אם מחיריהם של דגמי רכב רבים המשווקים בישראל היה מופחת בהתאם, אלא שלא כך הם פני הדברים. בפרק המוקדש ל"מגמות במחירי רכב חדש ומשומש" מציינים אנשי הרשות במפורש שמחירי המכוניות החדשות אינם נמצאים כלל במגמת ירידה. על פי לשון הדו"ח, "מחירי המכוניות החדשות חוו ירידה מסוימת בשנת 2008, עלו בשנת 2009 על רקע התחזקות שערי החליפין, וכן לקראת סוף 2009 במסגרת תיקון מחירים לקראת הפעלת הרפורמה בשיטת חישוב שווי השימוש והמעבר לשיטה הליניארית". עוד מדגישים ברשות המסים כי "מאז תחילת 2010 ועד המחצית הראשונה של 2013 התקיימה יציבות כמעט מוחלטת במחירי המכוניות החדשות. פירוש הדבר שחיקה ריאלית של המחירים".

צרכנים שלא רוצים הפחתה

הצרכן הפרטי נשאר בצד הלקוחות הפרטיים מסבסדים את ציי הרכב בדו"חות הכספיים של יבואניות הרכב הגדולות הן מודות בהענקת הנחות והטבות לחברות הליסינג, שפוגעות להן ברווחיות. על הורדת מחירים לצרכן הרגיל אין שום מילה יניב רחימי לכתבה המלאה 

משמעות הנתונים הללו היא שיבואני הרכב היו יכולים להוריד את מחירי המכוניות בהתבסס על הירידה בגובה מס הקנייה, אך בחרו לא לעשות זאת. הסיבה לכך טמונה בין היתר בנתוני רשות המסים, המנתחים את רכישותיהם של רכבים חדשים על ידי ציי הרכב - הגופים הגדולים שרוכשים את רוב המכוניות מיבואני הרכב לשימוש מוסדי.

רכישות ציי הרכב נמצאות כיום במגמת ירידה. בעוד בשנת 2007 עמדו רכישות ציי הרכב על 60% מכלל המכוניות שנמכרו בארץ, ב־2013 המספר הזה ירד ל־56%. אלא שהנתון הזה לא משקף את המציאות במלואה. עד שלהי 2008, כל הרכישות של ציי הרכב יועדו ישירות להעברה למחזיקי רכב צמוד, אך מ־2009 ציי הרכב החלו לרכוש רכבים גם במטרה חדשה - מכירה מחדש באמצעות ליסינג פרטי או מכירה ישירה של "יד ראשונה אפס קילומטר".

מתוך כל הרכבים שנמכרו בישראל בשנת 2013 רכשו חברות הליסינג 24.2% לצורכי מכירה ישירות ללקוחות. כלומר, ציי הרכב קונים רכבים מן היבואנים, מתחרים בהם והופכים לערוץ שיווק עצמאי. רשות המסים אינה חושפת את היקף ההנחות שחברות הליסינג מקבלות מיבואני הרכב, אך חשוב להבין שכדי למכור מכונית חדשה לחלוטין בהנחה נאה חברת הליסינג חייבת לרכוש אותה מיבואן הרכב בהנחה נאה עוד יותר.

שר התחבורה ישראל כץ צילום: אוראל כהן

סיבה נוספת שלא מצוינת בדו"ח של רשות המסים לכך שמחירי המכוניות אינם משתנים היא שיקולים של היבואנים מול הצרכנים הפרטיים. ראשית, ישנו נושא המיתוג והתדמית - אחד הנושאים שאליהם צרכן הרכב הישראלי מגלה רגישות גבוהה הוא נושא שמירת הערך של מכוניתו. גם כיום, בשנת 2014, אחת השאלות שנשאלות בסוכנויות הרכב בתדירות הגבוהה ביותר היא "האם היא תשמור מחיר". יבואני רכב יודעים היטב שאם יורידו באופן רשמי את מחירה של מכונית, התוצאה תהיה אובדן של אלפי לקוחות נאמנים, שערכה של מכוניתם המשומשת נשחק בן לילה במחירון. לקוחות כאלה כבר לא ישובו לאולם התצוגה של אותו יבואן.

מעבר לכך, ישנם שיקולים חשובים נוספים המשמרים את מחירן הרשמי של המכוניות. ראשית, מחירי המכוניות הם מחירים תלויי שער מטבע. כאשר יבואן רכב נהנה משער מטבע נמוך, הוא יכול לתת הנחות. כאשר השער עולה ההנחות מצטמצמות, אך יבואן הרכב חייב "לבטח" את עצמו באמצעות מחיר רשמי המגלם בו את התנודות הללו.

שיקולים נרחבים נוספים של תחרותיות שנעלמים מעיני הצרכן הם לדוגמה העובדה שכיום כדי להתחרות בשוק הרכב הישראלי, ובמיוחד בשוק ציי הרכב, נדרשים היבואנים להוסיף למכוניותיהם עוד ועוד תוספות שימשכו את הצרכן. מותרות כמו גגות נפתחים, מערכות בקרת שיוט ומערכות סטריאו המסוגלות להתקשר לפייסבוק הפכו לסטנדרט בחלק ניכר מהרכבים המשפחתיים. תוספות כאלה, יש להדגיש, אמורות לעלות לצרכן הפרטי כסף רב, אך יבואני הרכב מעדיפים כיום לספוג את עלותן ולא לייקר את הרכב.

אין בשורה ביבוא האישי

דו"ח הסיכום של רשות המסים כולל גם התייחסות מפורטת לענף היבוא האישי. התייחסות זו אינה מקרית, וכוללת הפעם מסר עוקצני כלפי שר התחבורה ישראל כץ. בימים אלה ממש מקדם כץ את חוק רישוי רכב, הכולל בין היתר סעיף "יבואן זעיר" המסדיר את קיומם של סוכני יבוא אישי. לדברי כץ, מדובר באפיק יבוא נוסף שיגדיל את היצע הדגמים הזמינים לצרכן הישראלי, אלא שברשות המסים טוענים אחרת.

לפי הרשות, "לא נותר אלא לציין כי התכלית העיקרית של יבוא אישי היא לאו דווקא יצירת תחרות והרחבת מגוון הדגמים העומדים לבחירת האזרח, אלא מתן ערוץ יבוא שבפועל משמש לעתים קרובות כמקלט/תכנון מס למעמד המבוסס".

ואכן, ברשימת הדגמים הפופולריים ביבוא אישי מככבים דגמיה ההיברידיים של טויוטה - סיינה, היילנדר וקאמרי - שמהם יובאו ארצה 374 יחידות. אחרי טויוטה מוצבת מרצדס, עם 301 רכבים שהגיעו ארצה ביבוא אישי ב־2013, ואחריה ב.מ.וו עם 94 מכוניות, קרייזלר (88 מכוניות), פורשה (56 מכוניות) ודגמי יוקרה נוספים כגון פורד מוסטאנג, שממנו יובאו 11 יחידות בשנה שעברה.