הטעויות של גליה מאור יעלו לרוסק־עמינח בבונוס השנתי

הקנס שבנק לאומי צפוי לשלם על חלקו בפרשת העלמות המס בארה"ב צפוי לעלות על הרווח שהושג מכלל פעילותו בחו"ל במשך כמעט עשור. ובכל זאת, מיליוני השקלים שהוענקו כבונוסים לבכירי הבנק באותן שנים, ובראשם המנכ"לית לשעבר גליה מאור, לא יושבו לבנק.

רקפת רוסק עמינח צילום: נמרוד גליקמן

איפה המפקח? לבד בניו יורק בכל דיון בכנסת, בכל הצעת חוק שמאיימת לגעת במקומות השמורים של הבנקים, יש מי שיודע לבטל או לרכך את המכה בשם היציבות תומר ורון לכתבה המלאה 

הפרשה החלה ב־2012, כשרשויות המס האמריקאיות פתחו בחקירה נגד בנק לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות בחשד שסייעו ללקוחותיהם בארה"ב להתחמק מתשלומי מס כדין בשנים 2002–2010. החקירה נגד לאומי מצויה בשלב המתקדם ביותר; הבנק הפריש עד כה 1.2 מיליארד שקל, והרשויות דורשות ממנו עוד כמיליארד שקל. בשבוע שעבר דחו עורכי הדין האמריקאים של לאומי את הדרישה הנוספת, והצדדים ייכנסו למו"מ בנושא.

במקביל לאומי מנסה למצוא קונסטלציה משפטית שתאפשר לו להשתמש בפוליסה שלו מחברת הביטוח לוידס לכיסוי חלק מהנזק. אם הפוליסה תמומש במלואה, יקבל הבנק מלוידס כ־250 מיליון דולר (כ־930 מיליון שקל), אלא שהיא נועדה במקור למטרה אחרת - לפטור את נושאי המשרה בבנק מאחריות מקצועית לנזקים שנגרמו לכספי לקוחות בשל טעויות ורשלנות.

גובה הקנס הסופי של לאומי עדיין לא ידוע, אך כבר עכשיו מסתמן כי אף אחד מהבכירים שכיהנו בתקופה הנחקרת לא ישלם על הנזק האדיר. זאת מכיוון שפרט לפוליסת הביטוח של לוידס הוחלט בבנק ב־2001 לשפות את בכיריו ולהעניק להם פטור מאחריות מקצועית לנזק שנגרם בעד 10% מההון העצמי של הבנק. נכון להיום מדובר בסכום שיפוי של עד 2.7 מיליארד שקל. כמו כן, על פי ההסכם, שנמצא לקראת גיבושו הסופי מול משרד המשפטים האמריקאי, החקירה לא צפויה להסתיים ברכיב פלילי נגד הבנק או בכיריו.

רוסק־עמינח תאבד לפחות 600 אלף שקל מהבונוס

בשנים שבגינן נערכת החקירה נהנתה גליה מאור מחבילת שכר כוללת בעלות של 53 מיליון שקל, מתוכם בונוסים בעלות מוערכת של כ־18 מיליון שקל, שקיבלה על סמך ביצועי הקבוצה כולה. זאת אף שהבנק צפוי למחוק בפרשה הנוכחית סכום שיעלה על הרווח שהניבה הפעילות שלו בחו"ל באותן שנים - פעילות שנשענת ברובה על המגזר המסחרי, מלבד המגזר הפרטי, שסביבו מתבצעת החקירה.

כל השלוחות של הבנק בחו"ל תרמו לרווח הנקי של הבנק כ־1.5 מיליארד שקל בין 2002 ל־2010 (כ־907 מיליון שקל מארה"ב). מנגד, הבנק כבר הפריש כ־1.2 מיליארד שקל ודיווח שהוא צפוי "להפריש סכום משמעותי נוסף".

המפסידה העיקרית מהפרשה היא מנכ"לית הבנק הנוכחית רקפת רוסק־עמינח, שמונתה באמצע 2012 והציגה ביצועים דלים בשל הקנס, אשר הופרש בכמה פעימות: לאומי מחק 400 מיליון שקל ב־2012 כחלק מהקנס, וכך ירד הרווח הנקי שלו ב־51%, והתשואה היתה 3.8% בלבד (לעומת 8.3% ב־2011); ב־2013 הופרשו 190 מיליון שקל נוספים, שהורידו כ־0.5% מהתשואה השנתית להון; וב־2014 הפריש הבנק עוד כחצי מיליארד שקל - סכום שהרס חציון חזק מאוד של בנק לאומי, שיכול היה להסתכם בתשואה דו־ספרתית של 10.8% וברווח של 1.4 מיליארד שקל.

גליה מאור צילום: אוראל כהן

עדיין לא ברור אם לאומי יבצע הפרשה נוספת עד סוף השנה, ולכן הבונוס לכל בכיריו עומד בסימן שאלה. זאת משום שלא בטוח שהבנק יסיים את השנה בתשואה להון של 7.5% - הרף המינימלי לבונוס.

שכרה של רוסק־עמינח הוא 180 אלף שקל ברוטו בחודש כיום, ונוסחת הבונוס שלה מעניקה לה סכום בשווי של עד עשר משכורות, בכפוף לעמידה ביעדים. השנה, בשל ההפרשה שבוצעה ברבעון השני, הבונוס שלה צפוי להיפגע בכ־600–700 אלף שקל, ואם יופרש סכום נוסף עד סוף השנה היא לא תקבל בונוס כלל.

מאור קיבלה בונוס של מיליונים על שנות הפרשה

אם הבנק יכול היה למחוק את הסכום שהפריש לקנס (1.2 מיליארד שקל, כאמור) באחת מהשנים שעליהן הוא נחקר - נניח 2009 - התשואה שלו להון היתה כ־4%, שיעור שלא היה מזכה את המנכ"לית דאז גליה מאור בבונוס של 4.4 מיליון שקל, שאותו קיבלה. גם יו"ר הבנק איתן רף, מנכ"ל לאומי ארה"ב דאז עוזי רוזן וראש הפעילות הבנקאית דאז צבי איצקוביץ' לא היו זכאים לבונוסים של מיליוני השקלים שקיבלו.